פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה: תומכים בערעור מצגר, טעינו בהצגת הסדר הטיעון

      הפרקליטות הביעה תמיכה בערעור שהגיש הרב הראשי לשעבר על העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי. "לא הייתה התייחסות לקושי בראיות ומתחם הענישה היה נמוך מדי", אמרה נציגת המדינה. מצגר בדמעות לשופטים: "לא ידעתי שעליי להביע חרטה בפני השופט"

      המדינה: תומכים בערעור מצגר, טעינו בהצגת הסדר הטיעון
      צילום: רוני כנפו, עריכה: שניר דבוש

      (בווידאו: הרב מצגר נשלח ל-4.5 שנות מאסר)

      הפרקליטות הביעה הבוקר (חמישי) תמיכה בערעור של יונה מצגר, הרב הראשי לשעבר, שבית המשפט המחוזי דחה את הסדר הטיעון שהושג בעניינו ושלח אותו לארבע שנות מאסר וחצי. עו"ד תמר ברונשטיין, ראש התחום הפלילי בפרקליטות המדינה, אמרה בדיון בערעור כי המדינה מגנה על ההסדר ולא חוזרת בה, גם לנוכח פסק הדין.

      "אנחנו באותו הצד של המערער", אמר עו"ד ברונשטיין, שהוסיפה כי לאחר בחינת קביעותיו של השופט משה יועד הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים התברר כי נפלה טעות בהצגת הסדר הטיעון מצד פרקליטות מחוז ירושלים. את הערעור הגישו עורכי דינו של מצגר, טל גבאי ויהודה פריד.

      מצגר הורשע בעבירות שוחד בהיקף של חמישה מיליון שקלים, ונשלח למאסר של ארבע שנים וחצי, בנוסף לקנס בגובה של חמישה מיליון שקלים. הוא אמור להתחיל את ריצוי עונשו ב-3 במאי.

      לקריאה נוספת:
      "שילם מחיר בקרב קהילתו - לא כמו דרעי": הרב מצגר ערער על גזר דינו
      הלחץ מהמשפחה, ההלחץ מהמשפחה, המחשבות על חו"ל: מאחורי הקלעים של הסדר הטיעון למצגר
      הסדר הטיעון נדחה: 4.5 שנות מאסר לרב הראשי לשעבר מצגר

      במסגרת הסדר טיעון: הרב יונה מצגר הורשע בקבלת שוחד וצפוי לשאת עונש של 3.5 שנות מאסר (יוני ריקנר )
      "חטאתי, עוויתי, פשעתי לחוק המדינה". מצגר (צילום ארכיון: יוני ריקנר)

      "מצאנו שני עניינים שבהם נפלה טעות בהצגת ההסדר לבית המשפט המחוזי", הסבירה נציגת הפרקליטות. "היעדר התייחסות לקושי בראיות. מדובר בטעות בעלת משמעות כבדה. נפלה גם טעות בהצגת מתחם הענישה, שהיה נמוך מדי", אמרה. הבחינה, כך ציינה, בוצעה בין היתר במעורבותו של פרקליט המדינה שי ניצן. השופט עוזי פוגלמן, שעמד בראש ההרכב שדן בערעור שהגיש מצגר, כינה את ההודעה של המדינה "קרדינלית".

      עו"ד גבאי טען כי הסדר הטיעון אושר בדרגים הגבוהים ביותר בפרלקיטות המדינה, וכי אחת התכליות בחתימה עליו, היא לעודד עובדי ציבור בכירים כמו מצגר להודות על מעשיהם ולחתום על הסדר טיעון. הוא הוסיף כי ההסדר נחתם גם בשל קשיים ראייתיים, ובעיקרם, "הקושי בהסתמכות על דבריו של עד המדינה".

      בסיום הדיון התייחס הרב מצגר לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא הביע חרטה כנדרש, ופנה לשופטי בית המשפט העליון בדמעות: "נשאלתי על ידי השופט משה הכהן האם יש לי מה להוסיף על דברי הסניגור. לא ידעתי שאני צריך להתחרט בפניו. אני אומר לכם עכשיו חטאתי, עוויתי, פשעתי לחוק המדינה. לא צריך להעניש אותי יותר. קיבלתי את כל האחריות".

      "עבירות השוחד לא היו בליבת תפקידו של מצגר"

      לגבי הקושי הראייתי, אמרה עו"ד ברונשטיין, כי "מדובר בתיק שמבוסס בעיקרו על עדות של עד מדינה. ובמצב זה, קיים סיכון משום שהוא מבוסס על ההנחה שהעד יעיד כהלכה". היא הוסיפה כי "עד המדינה היה אדם מקורב מאוד למערער במשך 20 שנה. במצב זה הבאנו בחשבון את הקשוי הנפשי והחברתי שיעמוד בפניו כשירצה להעיד בפני בית המשפט, משום שיחשוש כי ינודה על ידי החברה שממנה בה". היא הוסיפה כי ההקלטה שהקליט עד המדינה את הרב מצגר חיזקה את הראיות רק במידה מסויימת אולם לא תמכה בכל סעיפי האישום.

      לדבריה, עבירות השוחד שבהן הורשע מצגר לא היו "בליבת תפקידו", והוסיפה כי מתחם הענישה של שנתיים עד שש שנות מאסר שבו צידדה הפרקליטות בזמן הצגת ההסדר אינו נכון, ואמרה כי המתחם שבו הפרקליטות מחזיקה כיום נע בין חמש שנות מאסר לשמונה שנות מאסר. מתחם הענישה הוא הטווח שבתוכו סבורים הצדדים צריך להיקבע העונש. בית המשפט המחוזי קבע בזמנו כי המתחם הראוי הוא בין שש לתשע שנות מאסר.