פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכתבי איש הלח"י שנדון למוות נחשפים לראשונה: "לא אבקש רחמים, חרפה היא"

      מתא הנידונים למוות, כתב ב-1944 מתתיהו שמואלביץ' לרב אריה לוין על סיבת פעילותו במחתרת ועל תחושותיו. "כל מה שעשיתי, לא למעני היה - כי אם לקדם את שם ישראל", כתב. לבסוף, המתיקו הבריטים את עונשו למאסר עולם, שממנו ברח אחרי ארבע שנים

      מתי שמואלביץ (משמאל) ונתן ילין-מור עם שחרורם מכלא עכו, 1949 (אתר רשמי , דוד אלדן, ויקיפדיה)
      שמואלביץ' (שמאל) עם שחרורו מכלא עכו (צילום: דוד אלדן, ויקיפדיה)

      שני מכתבים משנת 1944 ששלח איש הלח"י מתתיהו שמואלביץ' מתא הנדונים למוות נחשפו באחרונה ויעמדו בשבועות הקרובים למכירה פומבית, לא הרחק מהמקום שבו חוברו - בבית המכירות הפומביות קדם בירושלים. שמואלביץ', שעונשו הומתק לבסוף למאסר עולם, ממנו הצליח להימלט לאחר ארבע שנים, כותב במכתב הראשון, בין היתר, על סיבת פעילותו בלח"י: "השם במרומים יודע, כי כל מה שעשיתי, לא למעני עשיתי, כי אם כדי לקדם את שם ישראל". עוד כותב שמואלביץ' באותו המכתב על סירובו לבקשת חנינה. "אני מוכן לקדש את השם בכל נפשי ובכל לבבי, אפילו כשייטלו את נפשי ממני לא אכף לפני משפט הגויים, לא אבקש רחמים, כי לחרפה היא".

      שני המכתבים נכתבו על נייר משבצות. האחד נכתב ברובו בעיפרון ונפתח בפנייה "רבי" וחתום "מתתיהו בן צבי חיים שמאלוויץ". השני נכתב בעט, ממוען ל"רבי לוין היקר!" וחתום עליו "רפאל מתתיהו בן חיים צבי ושרה". מהמכתבים אפשר ללמוד על הלך הרוח של שמואלביץ' בתקופת המאסר והמשפט שהתנהל נגדו: על אמונתו בצדקת הדרך, על החשיבות שייחס לתפילה ולתפילתם של אחרים לשלומו ועל מוכנותו לקבל את דינו. המכתבים מעידים גם על מאמציו של מי שממוען למכתבים, הרב אריה לוין, "אבי האסירים", לסייע לשמואלביץ'.

      במכתב השני, המתוארך לי"א תמוז, מתייחס שמואלביץ' למאמצים לבטל את עונש המוות בתלייה שנגזר עליו. הוא מתאר את מורת רוחו לנוכח פניות למפקד הצבאי וכותב: "אין אני מאמין בכוונות הטהורות של פנייה זו". הוא הוסיף: "ספרת לי שבשעת התפילה, בכל בתי הכנסת מעלים תפילת 'מי שברך' לשלומי. זה עורר בי שמחה רבה. הרגשתי את עצמי פתאום כאילו הרבה מאוד יהודים טובים מאמינים פרשו איש איש את טליתו עליי ונעשה לי כל כך קל וכל כך טוב תחת לטליתות האלו, כאילו הוכנסתי תחת כנפי השכינה".

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      בדרך לחשכה הגדולה: ברשות רוצים אינתיפאדה עזתית נגד חמאס
      תיק 1000: "המשטרה חושדת שאיש עסקים נוסף העניק טובות הנאה לנתניהו"
      טראמפ: עימות גדול מאוד עם קוריאה הצפונית - תרחיש אפשרי בהחלט

      מכתבו של איש הלח"י מתי שמואלביץ' מתא הנדונים למוות עומד למכירה פומבית, אפריל 2017 (אתר רשמי , בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים)
      (צילום: בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים)
      מכתבו של איש הלח"י מתי שמואלביץ' מתא הנדונים למוות עומד למכירה פומבית, אפריל 2017 (אתר רשמי , בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים)
      (צילום: בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים)

      גזר הדין המדובר לא היה המפגש הראשון של שמואלביץ' עם מערכת המשפט הבריטית. שלוש שנים קודם לכן, בשנת 1941, נעצר שמואלביץ' עם לוחמים נוספים בלח"י ונכלא ללא משפט. ממעצר זה נמלט לאחר שנה יחד עם 20 מחבריו. כחצי שנה לאחר שהצליח להימלט מכלא עכו נעצר שוב ונשפט לחמש שנות מאסר, מהן קיבל חנינה כעבור כמה ימים במסגרת החנינה הכללית. לאחר תום עלילותיו בלח"י וניסיון פוליטי קצר, עבר שמואלביץ' לעולם העסקים, ממנו פרש עם מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה לאחר ניצחונו של מנחם בגין בבחירות של שנת 1981.

      מקבל המכתבים הוא הרב אריה לוין, שמת בשנת 69' בגיל 84, המכונה "אבי האסירים" או "רב האסירים" על שם מנהגו- שקיבל לבסוף מינוי רשמי - בתקופת המנדט הבריטי לצעוד רגלית בכל שבת ולבקר את האסירים בבתי הכלא הבריטיים, על מנת לעודד את רוחם. נודע במיוחד בביקוריו המנחמים והמעודדים אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום.

      מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם", אמר כי "המכתבים האלה הם פיסת היסטוריה חשובה שמלמדת על הלך הרוח של לוחמי המחתרות, אנשים צעירים שהיו מוכנים בדעה צלולה למסור את נפשם למען עמם. בתחילת השבוע הבא נציין כולנו את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובמסגרתו נעלה את זכרם של אלפי צעירים שממשיכים לשאת את מורשתם של אותם לוחמים גיבורים במחתרות, ואשר הוכיחו כי הקרבן של מתי וחבריו לא הועלה לשווא".