זה עדיין לא סופי לחלוטין והפרלמנט עוד יצטרך לאשר זאת מחר ברוב של שני שלישים, אך בריטניה תקיים בחירות בזק בעוד חודש וחצי, אחרי שגם מנהיג האופוזיציה, יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין, הודיע כי הוא שש לבחירות גם אם לא ברור שזה הדבר הנכון עבורו.
ראש הממשלה תרזה מיי, שאמרה בעבר בנחרצות שלא תקיים בחירות מוקדמות, חזרה בה היום בפומבי. על פניו, תמיד יש סיבות טובות, כמו טובת העם והמדינה. מעל הודעתה הקצרה של ריחפה כל הזמן רוח הברקזיט, תהליך היציאה מהאיחוד האירופי, שבקושי החל אבל כבר קיים. לא רק מתוקף משאל העם, אלא גם מהצבעת הפרלמנט וחתימת ראש הממשלה על סעיף 50 המתניע את התהליך. בעוד פחות מחודש יתכנסו מנהיגי האיחוד האירופי לדון בתשובתם.
השורה התחתונה היא שמיי ירשה את דיוויד קמרון שהתפטר. הוא הוביל את בריטניה למשאל העם, הפסיד ועזב. היא זקוקה ללגיטימציה שתביא בחירה מהדהדת של העם בה. היא זקוקה לה לצורכי פנים להעברת חקיקות בעייתיות בפרלמנט, לקבל מנדט לפשרות, והיו לא מעט כאלו מול האיחוד.
עוד בנושא:
בריטניה: תרזה מיי הכריזה במפתיע על בחירות בזק ב-8 ביוני
התקדמות הברקזיט ועצמאות סקוטלנד: בחירות בזק בבריטניה - מה שצריך לדעת
כשתבוא לשולחן המשא ומתן עם האיחוד, היא חייבת לבוא לא כמנהיגה בלתי נבחרת, עם מנדט חלקי, אלא כמנהיגה המובילה לעבר יעד ברור. מיי צריכה את הבחירות לצורך מנהיגותה במדינה, מול האיחוד וגם במפלגתה שלה. בבריטניה קיימת מסורת של בחירות בזק, שבהן ראש הממשלה מכריז בחירות לפני המועד. זה לגיטימי ומקובל, ולא נתפס כזילות התהליך הדמוקרטי.
מנגד, זאת גם סכנה. כרגע נראה שאין שום איום על המפלגה השמרנית. מפלגת העצמאות (UKIP), שעדיין מזוהה עם נייג'ל פראג' על אף שהיגר לארצות הברית, מקבלת אמנם כ-10% מקולות המצביעים לפי הסקרים, אבל הם מפוזרים ברחבי המדינה ובשל השיטה היא תזכה בקמצוץ מושבים, אם בכלל. גם המפלגה הליברלית חלשה והמפלגה הסקוטית אמנם שולטת בסקוטלנד, אבל אין לה כוח משיכה מחוצה לה.
והלייבור, מפלגת האופוזיציה? המפלגה של קלמנט אטלי, הרולד וילסון וגורדון בראון בסחרור כלפי מטה. קורבין לקח אותה הרחק שמאלה עם צבא נאמנים נלהב בתוך המפלגה, מה שמבטיח את בחירתו להנהגתה ואת תבוסתה בבחירות. זאת עוד בטרם ההאשמות באנטישמיות ושאר צרות.
כל קרן הון תספר לכם שהזמן לגייס הון אינו כשצריך, אלא כשאפשר ומחיר הכסף זול. כרגע נראה שמיי על קרקע בטוחה ככל שניתן. אבל אם נזכיר את התרגיל המבריק בישראל, זה שהביא לבחירות מוקדמות, כפי שרצה ראש הממשלה דאז יצחק רבין שבסיומן הודח - בחירות המסתמכות על סקרי דעת קהל אינן הדבר הבטוח בעולם בימים אלה.
תוך חודשים ספורים הולכות לבחירות צרפת, גרמניה, בריטניה ואיטליה. הקרקע רועדת תחת המנהיגים ועמיהם באירופה כולה. מפלגשות ותיקות ואידיאולוגיות נמחקות, הרשתות החברתיות עושות שמות באמיתות מקובלות. הכלכלה, המהגרים והפליטים יהיו במרכז מערכת הבחירות בבריטניה, וברקע גם משאל העם שמבקשת לערוך, שוב, סקוטלנד, כדי להינתק מבריטניה. על פי כל ההערכות, כרגע, השמרנים יחזרו לשלטון עם אותו רוב, ואולי גבוה יותר. מיי לקחה סיכון מחושב ככל שיכול להיות, מתוך כורח. אבל גם סיכון מחושב הוא עדיין סיכון, בעולם שהוודאויות נעלמו ממנו.