הלוחמים פותחים את השער הכבד במרכזה של חומה המתנשאת לגובה שישה מטרים ומוקפת באמצעי איסוף מתקדמים של צה"ל. הכביש המוביל לקלקיליה נסרק על ידי הלוחמים; אחד הקצינים מסמן לשיירה המאובטחת של מפקד חטיבת אפרים, אלוף-משנה רועי שטרית, להתקדם לעבר העיר הפלסטינית הממוקמת ממזרח לכפר סבא, מדרום לטול כרם וממערב לשכם.
"חמש דקות הליכה מעבר לחומה, ואתה בתוך כפר סבא", מסביר אל"מ שטרית, ממחיש את הקלות הבלתי נסבלת של הגעת מחבלים מתאבדים לישראל בימי האינתיפאדה של ראשית העשור הקודם, טרם הקמת גדר ההפרדה.
קשה לפספס את כתובות גרפיטי על הקיר הגבוה, משמאל לשער הכניסה, שרוססו על ידי צעירים פלסטינים. בשבח העם הפלסטיני ומנהיגיו, בגנות ישראל, וכשמעמיקים בכתובות עם הצבעים העזים, שמעידים על הטריות שלהם, מגלים גם צלבי קרס. בהמשך הנסיעה נראים משני צדי הכביש בתי מלאכה.
"תראה את השלט", מצביע המח"ט, "'מוסך 2000' בעברית. זכר לימים שבהם תושבי כפר סבא היו באים לכאן לתקן מכוניות. לא סתם כתוב 2000 ולא סתם השכונה הזו בקלקיליה נקראת 'כפר סבא'. זו הנקודה שבה המצב השתנה והשער נסגר.
"חשוב להבין שמכאן, מהאזור הזה, יצא המחבל המתאבד לבצע את הפיגוע בדולפינריום בתל אביב ב-2001. יצא מכאן, תפס טרמפ לחוף הים בתל אביב, והתפוצץ (בפיגוע נרצחו 21 בני אדם ונפצעו 120, א"ב). זה היה פיגוע קשה ביותר, שהשפיע על הפעילות של צה"ל באותם ימים".
המשך הנסיעה ברחובות קלקיליה מגלה בתים מפוארים מאוד שמעידים על עושר רב. לא בכל רחוב יש מדרכות, אבל הטפטפות, הפרחים והמדרכות מספרים את הסיפור על קלקיליה ב-15 השנים שחלפו מאז חומת מגן, ועל הצמיחה הכלכלית אחרי המשבר העמוק.
"בעבר, כדי להיכנס לאזור הזה, היינו צריכים אבטחה של פלוגה שלמה", מסביר שטרית. "היום, כמו שאתה רואה, יש כאן כמה ג'יפים ואני מסתובב בלי קסדה. זה נראה מובן מאליו לנסוע כאן, אבל לפני 15 שנים נסעו בציר הזה טנקים ונגמ"שים".
שטרית החל את דרכו בצה"ל בחטיבת הנח"ל, ואת ניסיונו המבצעי צבר בדרום לבנון. הוא פיקד שם על לוחמים הרחק משטח מדינת ישראל, בתוך מוצבים כמו סחלב וכרכום, שהיה בין האחרונים שפונו לקראת נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. שגרת הלחימה שם כללה התקפות על המוצבים, יציאה למארבים והיתקלויות עם חוליות חיזבאללה.
באותה תקופה, השתנתה במהירות המציאות הביטחונית: מהתמודדות עם לוחמי חיזבאללה הפועלים כארגון צבאי לכל דבר, ללחימה בטרור הפלסטיני, המשלח מחבלים מתאבדים לעורף מדינת ישראל, יורה על הצירים ומפעיל מכוניות תופת. לאחר הנסיגה מלבנון, מונה שטרית למפקד פלוגת החוד בגדוד שחם (931) של חטיבת הנח"ל. משימתו הראשונה הייתה כניסה בראש השנה לתעסוקה מבצעית במשך שמונה חודשים במקום המתוח בשטחים: חברון.
הירי מהשכונות הפלסטיניות לעבר היישוב היהודי בעיר היה עניין של שגרה; צה"ל פעל במרחב עם יד אחת קשורה בהנחיית הדרג המדיני, שקיווה לכבות את המהומות שפרצו במהלך החג בגדה המערבית, וזכו מאוחר יותר לכינוי "אינתיפאדת אל אקצא". אחד האירועים המורכבים בגזרה היה רצח הפעוטה שלהבת פס במרץ 2001: פעיל תנזים שהתמקם בתוך מבנה בשכונת אבו סנינה, מעל היישוב היהודי, ירה למוות בשלהבת בת העשרה חודשים, בעת ששכבה בעגלה סמוך לביתה בשכונת אברהם אבינו בחברון.
כמי שכיוון את הטנק שירה והרס את הבית ממנו ירה הצלף, נדרש שטרית בימים שלאחר מכן לעמוד בלב המתח בין היישוב היהודי לתושבים הפלסטינים. באותם ימים פעלו כוחות צה"ל בגזרה תחת גדוד של משמר הגבול. המ"פ שטרית והמג"ד ג'יהאד קבלאן נדרשו לחצוץ בין האזרחים הישראלים שדרשו לעלות לשכונת אבו סנינה הסמוכה כדי להשתלט על שטח.
"הפלסטינים היו יורים במרחב ומשליכים בקבוקי תבערה, מנסים לפגוע בחיילים ובאזרחים", נזכר שטרית, "היינו מתקדמים עם נגמ"שים עד לקו הבטונדות ונעצרים. חשוב להבין שנגמ"ש בחברון נשמע באותם ימים כמו עב"מ. זה היה חריג.
"ערן ניב, שהיה בחפיפה לקראת הכניסה לתפקיד המג"ד, שאל אותי: 'למה אתה פועל עד לקו הבטונדות? למה אתה עוצר בשטח נחות?'. הסברתי לו שאלו הנחיות מפקדים. מהקו הזה אי אפשר לעבור. לא פועלים בשטח A (שטח בשליטה פלסטינית מלאה, א"ב). הוא טפח לי על השכם, ואמר 'יום יבוא...'. כבר אז הוא ראה שזה לא יכול להימשך הרבה זמן, שהפעילות של צה"ל תשתנה. אתה לא יכול להגן על הנכס מתוך הנכס. אתה חייב לצאת החוצה, לפעול בצד הפלסטיני". לימים החליף ניב את פוקס גם בפיקוד על בה"ד 1; כיום פוקס הוא מפקד אוגדת עזה, וניב הוא ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה.
אויב מסוג חדש
בתום התעסוקה המבצעית היתה אמורה הפלוגה של שטרית לעבור לאימון בסיס "קלע" ברמת הגולן, אך הפיגוע בעמנואל בדצמבר 2001 שינה את הכול. חולית מחבלים ארבה לאוטובוס בכניסה להתנחלות שמצפון לאריאל. עשרה אזרחים ישראלים נרצחו, בפיגוע ששילב שימוש במטען חבלה וירי מנשק קל. הפלוגה הוקפצה בתגובה למוצב יד יאיר באזור חלמיש, מעל שכונת א-טירה ברמאללה, והצטרפה למאמצים הלחץ הנקודתיים על תשתיות הטרור - אך עדיין ללא פעילות מלאה בשטח A, אלא בשטח B בלבד.
קו פרשת המים נחצה לאחר הפיגוע במלון פארק בנתניה, בליל הסדר במרץ 2002. צה"ל החל להיכנס בהיקפים גדולים אל הערים הפלסטיניות. שטרית נזכר בהיערכות על גבי הנגמ"שים, עם שקי חול שיצרו שכבת מיגון נוספת מקלעים, וכיצד נמלטו השוטרים הפלסטינים שהבינו ממראה עיניהם שהדרג המדיני התיר את הרסן ואפשר לצה"ל להיכנס לערים הפלסטיניות. באחת, הפכו השוטרים מעמיתים לאויבים.
שטרית מתאר את השינוי באופי הלחימה כ"מעבר מהגנה להתקפה, לא מארבים ולא פשיטות": "עד אז, רק יחידות מסתערבים ביצעו מעצרים של מבוקשים, והמציאות בשטחי B ו-C הייתה של ירי על הצירים ועל היישובים. הרמטכ"ל מופז עלה בקשר וחיזק את הלוחמים. גודל המבצע וגודל השעה היו ברורים לכולם. ראינו בעיניים איך דפוס הפעולה משתנה. הייתי עם הלוחמים בחלקים גדולים ברחבי יהודה ושומרון אבל הלחימה בטול כרם וג'נין היו השיא. אמנם עברו שנתיים מאז הנסיגה מלבנון וצברנו ניסיון בשטחים, אבל זה היה סוג חדש של אויב שנדרשנו להתמודד איתו".
תשתיות הטרור ספגו מהלומת ענק במבצע חומת מגן: מאות מחבלים נהרגו, מצבורי נשק נחשפו, כמו גם תחמושת ומעבדות לייצור חגורות נפץ ומכוניות תופת. הדרג המדיני הבין שכדי לבלום את הטרור, יש להעניק לצה"ל חופש פעולה בשטח A, ללא סייגים.
אחד השינויים המזוהים עם המבצע הוא המעבר בין הקירות, שסייע להפחית את מספר הנפגעים של כוחות צה"ל בסמטאות. אך אל"מ שטרית מייחס את הירידה לפרטים הקטנים בתכנון כפרט שסייע להצלחת הלחימה: "הבנו כמה כל פעולה קטנה משפיעה, במיוחד כשמדובר בשטח בנוי וצפוף, כשאתה מוקף באזרחים פלסטינים. זה לא הסבך של דרום לבנון.
"הפעם ראשונה שנלחמנו בקסבה הייתה ב'חומת מגן'. הפעם ראשונה שאני, כמ"פ, מבין את החשיבות של רמת הכשירות הצלפים בפלוגה, הרובאיות, איך מבצעים 'אלמנת קש' (השתלטות על בית פלסטיני בו מתבצעת שהייה ממושכת ותצפיות על המרחב באופן חשאי, א"ב). איך בוחרים את הבית? איך הופכים אותו למוצב קדמי, איך להשפיע באמצעותו על הפעילות המבצעית, איך לבצע אש רתק בשטח בנוי צפוף. הפקתי משם לקחים אישיים רבים".
שיירת המח"ט נעצרת, וכוח של משמר הגבול יחד עם לוחמי צה"ל יורד וסורק את אחת הסמטאות, בדרך למבנה מגורים. "הכול בסדר, אפשר לרדת", אומר בקשר אחד הלוחמים, בן קיבוץ שובל בנגב, ומסמן למח"ט שאפשר להגיע. שטרית צועד פחות מדקה, ונעצר מתחת למבנה בן ארבע קומות.
"אל המבנה הזה הגיע המ"פ שלומי כהן כדי לעצור מבוקש", מספר המח"ט, כשברקע מבצבצים פניהם של התושבים הפלסטינים למשמע העברית מתחת לבתיהם. "המבוקש שהסתתר בבניין פתח באש במהלך הסריקות של הדירות בקומה השלישית. שלומי, שהוביל את הכוח, נפגע ונהרג, יחד עם לוחם נוסף (יוסף טלבי, א"ב)". רב-סרן שלומי כהן נפל בימים שאחרי חומת מגן, ביוני 2002, באחד המבצעים הממוקדים שלקחו בהם חלק כוחות קטנים יחסית, לעומת המבצע הגדול שקדם להם.
15 שנים אחרי חומת מגן, עוסקת החטיבה המרחבית אפרים בהתמודדות עם הפרות סדר, תשתיות טרור וחוליות מקומיות. רק בשבוע שעבר חשף השב"כ את מעצרו של פעיל חמאס שהתגורר בשנים האחרונות בקפריסין הטורקית ועבר סדרת אימונים לביצוע פיגועים בישראל. ברשותו אותרו מסרים מוצפנים של מפקדת החמאס בחו"ל, המפעילה מאמצים להחדיר מחבלים לשטחים.
"התקופה של חומת מגן והמבצעים לאחריו הביאה הישגים אדירים", מספר אל"מ שטרית, בעודו נוהג בג'יפ הממוגן באחד הרחובות שוקקי החיים של קלקיליה. "מבצע בסדר גודל הזה לא יקרה היום, כי יש לצה"ל חופש פעולה ברור. אין היום נקודה שאני לא יכול לפעול בה, אבל אני עושה את זה בתבונה בכל יום ובכל שעה, אבל רק לפי צורך מבצעי ברור. תשתיות הטרור נפגעו משמעותית, ואנחנו משמרים את זה לאורך השנים".
האתגר הגדול בפעילות, הוא אומר, מגיע מהדור הצעיר, שלא ידע את חומת מגן. "נוצרה הרתעה, והדור המבוגר לא רוצה לחזור לאותם ימים, אבל הצעירים גדלו במציאות אחרת, שלא מכירה היטב את צה"ל או את ישראל בכלל. הם לא יודעים מה צה"ל עשה כאן בעשור הקודם. יש התפתחות מאז חומת מגן. אבולוציה טבעית, הכלכלה השתפרה. היום כבר לא מדברים על מרקם חיים לפלסטינים אלא על איכות חיים".
השיירה עוברת באטיות במעלה רחוב מסחרי, ושטרית מצביע על היקף החנויות והקונים בצהרי היום. מכוניות עם לוחיות רישוי צהובות עוברות במקום, ערבים ישראלים שבאו לפגוש בני משפחה ולעשות קניות.
העוברים והשבים מתבוננים בפליאה בשיירה, כשלפתע מגיח צעיר מתוך ההמון, מרים סלע ומטיח אותו באחד הג'יפים. לו היה פוגע במכונת פרטית לא ממוגנת, הנהג היה מאבד, ככל הנראה, את חייו. המבוגרים נזעקים לעברו, מושכים אותו אחורה וצועקים עליו שלא יעז לעשות זאת פעם נוספת.
"זה הדור שאני מדבר עליו, זה חלק מהאתגר שלנו", אומר המח"ט, ומסמן לשיירה להמשיך בנסיעה לעבר היציאה.
