פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מגיוס מחבלים ועד לפיגוע ההתאבדות: חקירת רב-המרצחים שחוסל בעזה נחשפת

      חדור מטרה, פעל מאזן פוקהא ב-2002 לנקום את חיסול ראש הזרוע הצבאית של חמאס. תמלילי החקירה שמתפרסמים בוואלה! NEWS מלמדים על תחושת הנקם שפילסה עבורו את הדרך עד לפיגוע בצומת מירון. "קיבלתי עשרות ליטרים של חומרים כימיים למטענים – להורים סיפרתי שזה שמן לנזקקים"

      מגיוס מחבלים ועד לפיגוע ההתאבדות: חקירת רב-המרצחים שחוסל בעזה נחשפת
      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      שנת 2002 הייתה הקשה ביותר באינתיפאדה השנייה. עשרות ישראלים נהרגו כבר בחודשיים הראשונים, ושיא ההרג הגיע בחודש מרץ שבו אירע הפיגוע במלון פארק ו-30 בני אדם נרצחו. בעקבות זאת, יצאה ישראל למבצע "חומת מגן", ונכנסה בכוחות גדולים לערים הפלסטיניות ולמחנות הפליטים ביהודה ושומרון במטרה לבלום את הטרור. מי ששרד את המבצע היה בכיר הזרוע הצבאית של חמאס, מאזן פוקהא, שחוסל בסוף השבוע האחרון ברצועת עזה. הוא המשיך להסתובב חופשי עוד חודשים אחדים ואף להוציא לפועל פיגוע תופת בצומת מירון, בקו 361 של חברת אגד, ורק אז נעצר. בהודאותיו במשטרה, הנחשפות כעת לראשונה בוואלה! NEWS ניתן ללמוד על החיבור בינו לבין ראשי חמאס ועל פיגוע הנקמה עקב חיסול ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, סלאח שחאדה.

      "לאחר מותו של שחאדה הודיעה תנועת חמאס באמצעות הזרוע הצבאית שלה כי תבצע שרשרת של פעולות נקמה", סיפר פוקהא בחקירתו. בתור זמן קצר נמצאו שני מתנדבים לביצוע פיגועים, ג'יהאד חמדה ופלסטיני נוסף, שאדי. על ג'יהאד הוטלה המשימה להוציא לפועל פיגוע התאבדות, ועל שאדי הוטל לבצע פיגוע ירי בקיבוץ בבקעת הירדן. פוקהא היה המוח מאחורי הפיגוע ומי שאחראי להכנת חומר הנפץ, ואת היעד הציע חמדה.

      מאזן פוקהר, בכיר בארגון חמאס וממשוחררי עסקת שליט, שחוסל ביריות בעזה (צילום מסך , טוויטר)
      "אמרתי לו שייכנס לאוטובוס של חיילים בלבוש של תייר - ויפוצץ את המטען". מאזן פוקהא (צילום מתוך טוויטר)

      "דיברנו (פוקהא וג'יהאד חמדה, א"ס) על הפיגוע", סיפר בחקירתו. "הוא ציין מספר מטרות אפשריות בישראל, אבל הן היו מטרות אזרחיות ואמרתי לו שאנחנו רוצים מטרות צבאיות, שמוטב לפגוע בחיילים. הוא אמר לי שביום ראשון בתחנת האוטובוס בכרמיאל יש מטרות כאלו, ושיש בכרמיאל אוטובוסים מיוחדים לחיילים שיוצאים לכיוון צפת. אמרתי לו שייכנס לאוטובוס בתור תייר חוץ, שילבש בגדים מפוארים, ועגיל, ושרשרת ומצלמה ובקבוק מים מינרליים, כדי להרחיק תשומת לב וחשדנות".

      השניים נפגשו פעם נוספת במטע זיתים סמוך לג'נין, שם הדריך פוקהא את חמדה כיצד להפעיל את המטען שהוחבא בתיק. חמדה הביא עמו סרט ירוק – סמל חמאס – ורובה קלצ'ניקוב כדי להצטלם לפני מותו. בנוסף למטען שהיה בתיק, הוא הוסיף שני מוקשים משום שחשש ש"חומר הנפץ יתקלקל". ביום ראשון, 2 באוגוסט 2002, סיפר פוקהא כי הוא התעורר ושמע בחדשות בישראל על פיצוץ באוטובוס בצומת במירון בדרך לצפת. בפיגוע הקטלני נהרגו תשעה נוסעים ו-51 בני אדם נוספים נפצעו.


      פוקהא עמל קשה על הפיגוע בצומת מירון. היעד המועדף עליו היה אחד היישובים בבקעת הירדן, לא רחוק מטובאס, היישוב שבו התגורר וששימש קן מחבלים בתקופת האינתיפאדה השנייה. במשך חודשים הוא ניסה להוציא לפועל פיגוע בקיבוץ שלוחות, אולם פעם אחר פעם סוכלו כוונותיו על ידי השב"כ ובנסיבות אחרות. הפטרון שלו היה קייס עדואן, אדריכל פיגועים ותיק שאחראי לתכנון הפיגועים במסעדת סבארו, במלון פארק ובמסעדת מצה. פעם אחר פעם הגיע פוקהא לג'נין כדי להציע לו מועמד לפיגועים.

      הפעולה הראשונה שעליה סיפר בחקירתו הייתה ניסיון לנקום את מותו של מוחמד אבו הנוד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון ושותף מרכזי בתכנונם שורת פיגועים קטלניים. אלא שהניסיון לנקום את מותו של אבו הנוד, שחוסל בסוף שנת 2001, סיפר פוקהא, נתקל בהתנגדותה של הרשות הפלסטינית. "הרשות מנעה פעולות אלו כדי לתת הזדמנות לשיחות באותה תקופה. היא עצרה פעילים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי", אמר.

      פיגוע התאבדות בצומת מירון, אוגוסט 2002 (AP)
      תשעה הרוגים, עשרות פצועים. פיגוע ההתאבדות בצומת מירון (צילום: AP)

      במסגרת זו נעצר גם סלים, קצין במנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית ששיתף פעולה עם פוקהא וסייע לו בהשגת רכיבים המשמשים להכנת חומרי נפץ. "סלים הבטיח לי שאלמד לייצר פצצות ומטענים", אמר פוקהא בחקירה. "סלים אמר שיגיע אלינו חומר כימי (להכנת מטענים, א"ס). הופעתי כשראיתי את כמות החומר שכללה 38 פחים, כל אחד של 12 ליטרים. אמרתי להורים שלי שזה שמן לחלוקה לנזקקים בכפר".

      בפגישה עם עדואן, הציג בפניו פוקהא את מוחמד הזאע, מתנדב לבצע "פעילות צבאית", כלשונו. "קייס צילם את מוחמד, ולאחר מכן מוחמד לבש בגדים צבאיים. הרעיון היה פיצוץ ולאחר מכן ירי. מוחמד יהיה לבוש בבגדי חייל ישראלי", סיפר בדיעבד. מוחמד נלקח להתאמן בנשק, וכבר למחרת נסע עם פוקהא לסיור היכרות ביעד: קיבוץ שלוחות בבקעת הירדן. בעקבות הדרך הרגלית הקשה שעשו השניים, הם החליטו לנטוש את היעד, חזרו בדרך מפרכת לטובאס, ולמחרת נסעו שוב לקייס עדואן. "מוחמד אמר לו שזה קשה ולא יוכל לבצע, וביקש ממנו מטרה אחרת יותר קלה. קייס אמר שאין לו מטרות ושעליו להמתין".

      בשלב זה הוחלט לוותר על מוחמד, וסמי קאסם דראגמה, פעיל ג'יהאד שפוקהא פגש בכלא, הציע מועמד נוסף: סטודנט באוניברסיטת אל-קודס "שמוכן באופן מלא לבצע". דראגמה ופוקהא נסעו שוב לעדואן, ותכננו את מתווה הפיגוע. "אופן הפעולה היה פיצוץ מטען צד שמחובר לכבל באורך 20 מטר ולאחר מכן ירי באמצעות קלצ'ניקוב", סיפר פוקהא. אבל גם המועמד החדש חזר בו. בינתיים, קייס לימד את פוקהא כיצד להרכיב חומרי נפץ באמצעות תערובת שמכילה דשן. הוא אף נשלח למעין "השתלמות" בשכם בנושא המטענים.

      מבצע חומת מגן, מרץ 2012 (GettyImages)
      כלי רכב צבאיים נכנסים לגדה במבצע "חומת מגן", 2002 (צילום: Gettyimages)

      בסופו של דבר חזרו עדואן ופוקהא למוחמד הזאע. "קייס אמר לי שהוא רוצה לשלוח אותו לבצע התאבדות. הודעתי לו שקייס ארגן לו פעולה בתוך הקו הירוק", סיפר. השניים פגשו בעדואן ובדראגמה במסגד השוכן בעיירה קבטייה שליד ג'נין ותכננו לבצע פיגוע כעבור מספר ימים. אלא שבינתיים, חוסל עדואן בפעילות של צה"ל ביחד עם אשרף דראגמה, השותף הנוסף.

      מותם של שותפיו לא ריפה את ידיו של פוקהא בדרכו אל הפיגוע. הוא יצר קשר עם פעילים אחרים בזרוע הצבאית של חמאס בג'נין, קיבל מהם כסף וטלפון והמשיך לקדם את תכנית הפיגוע. באחד הערבים צלצל הטלפון שלו: על הקו היה שייח סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, שיחוסל אף הוא בהמשך השנה. "הוא סיפר לי על מטען שהופעל נגד טנק צה"ל ברצועת עזה. אמרתי לו שאני מחפש אפשרות להכין מטען כזה אצלנו (בגדה). הוא אמר לי שיחבר אותי למישהו שייתן לי את הכסף הדרוש".

      הכסף אכן הגיע, ופוקהא התבקש לארגן את הזרוע הצבאית של חמאס. הוא המשיך במגעים עם פעילים שונים, כשבמקביל החלו כוחות הביטחון להתקרב אליו. כחודש וחצי לפני הפיגוע שיצא לפועל בניצוחו, פשטו כוחות צה"ל על היישוב טובאס וניסו לעצור אותו בשעת לילה מאוחרת.

      "הצבא נכנס לכפר ועצרו כמה מבוקשים. הגיעו לבית שלי ושאלו את בני המשפחה שלי איפה אני. באותו זמן הייתי בבית של דוד שלי. התעוררתי מקול ירי והסתכלתי החוצה. לא היה איש בחוץ אבל היו קולות של ירי וידעתי שהצבא נכנס לטובאס, אז ברחתי לכיוון הנגדי". פוקהא נמלט, שחאדה חוסל וחודש לאחר מכן התפוצץ המטען באוטובוס אגד בצומת מירון.

      "ראו אותי. הרמתי ידיים ופניתי לחיילים"

      מיד לאחר הפיגוע, החל פוקהא בקידום פיגוע הירי הנוסף שתכנן להוציא לפועל באמצעות שאדי. "הוא היה צריך לירות מפרדס שנמצא מזרחית לכביש 90 ממרחק של ארבעה מטר", סיפר פוקהא. הוא פגש בשאדי, אולם מטוס שטס מעליהם עורר את חשדו של פוקהא, שהחליט לדחות את ביצוע הפיגוע.

      באותו לילה ישן פוקהא בכפר זבאבדה הסמוך לג'נין. ב-03:00 לפנות בוקר העירו אותו מארחיו ואמרו לו ש"הצבא הגיע להרוס בתים של מתאבדים". דקות אחדות לאחר מכן נשמעה דפיקה על הדלת. "ברחנו מהדלת האחורית, עצרו את סעיד (אחד המארחים) עם הקלצ'ניקובים (שהיו אמורים לשמש לפיגוע ירי – א"ס). אני ועבד אל-סאלם (אורח נוסף, א"ס) היינו ליד הבית השכן עד הבוקר ואז עבד הסגיר את עצמו. כעבור זמן ניסיתי לצאת ואז ראו אותי (החיילים, א"ס) וביקשו ממני להסגיר את עצמי. הרמתי ידיים ופניתי לחיילים. הם חיפשו עליי ועצרו אותי".

      פוקהא הורשע בבית משפט צבאי ונגזרו עליו תשעה מאסרי עולם ועשרות שנות מאסר נוספות. בסוף שנת 2011 הוא שוחרר במסגרת עסקת שליט וגורש לרצועת עזה. שם, בסוף השבוע האחרון, חוסל בירי מאקדח עם משתיק קול מי שניצח על מותם ופציעתם של עשרות ישראלים.