פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בישראל קראו לסייע לסורים, אך נתניהו מעכב התכנית לקליטת פליטים

      המתקפה הכימית בסוריה גררה קריאות מכל קצות המערכת הפוליטית לפעולה הומניטרית. ראש הממשלה אמר כי "אנחנו מושיטים יד ככל שאנחנו יכולים", אולם בפועל משרדו מעכב תכנית לקליטת ילדים יתומים, בעוד ששר האוצר סבור כי לא חסרים משאבים למטרה זו

      בישראל קראו לסייע לסורים, אך נתניהו מעכב התכנית לקליטת פליטים
      צילום: רוני כנפו, עריכה: יאיר דניאל

      מראות הטבח הכימי בסוריה עוררו תגובות חריפות בכל רחבי המערכת הפוליטית, וקריאות מכל קצותיה לפעולה של הקהילה הבינלאומית נגד השימוש בגז סארין בפרט, ולמתרחש במלחמת האזרחים בכלל. ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה בתקיפות את הטרגדיה וקרא להשלים את המשימה של הוצאת הנשק הכימי מסוריה, ואף אמר כי ישראל "תגביר את המאמצים" לעזור לילדים ולפליטים. עם זאת, על שולחנו של ראש הממשלה יושבת זה כמה שבועות תכנית מוכנה וסדורה לקליטתם של מאה ילדים יתומים, פליטי הקרבות בסוריה, אך נתניהו טרם נתן לה אור ירוק.

      גורמים במשרד הפנים ובסוכנות היהודית, שגיבשו את התכנית, חוששים כי היא נגנזה. לדבריהם, ראש הממשלה היה אמור לאשר את המהלך ולהנחות את משרד החוץ לקדם אותה, אך "זה נתקע ומעוכב אצל נתניהו". בסוף ינואר החליט שר הפנים אריה דרעי לקבל מתווה לקליטת מאה ילדים פליטים מהקרבות בסוריה. לפי התכנית, שעליה דווח לראשונה בחדשות 10, ישראל תפנה לארגוני סיוע ופליטים בינלאומיים ותאתר כמאה ילדים שייקלטו בפנימיות ומשפחות אומנה במגזר הערבי, יעברו טיפולים רפואיים, פסיכולוגיים ושיקומיים וישתלבו בהמשך במוסדות חינוך בישראל.

      לקריאה נוספת:
      רוסיה על המתקפה באידליב: אסד הפציץ מאגרי נשק כימי של המורדים
      הבית הלבן על המתקפה הכימית בסוריה: תוצאה של חולשת אובמה
      המתקפה הכימית בסוריה: "בית החולים שמטפל בפצועים הופצץ"

      הריסות מהפצצות אוויריות בדמשק, סוריה. 4 באפריל 2017 (רויטרס)
      "ישראל תגביר את המאמצים". ההרס בסוריה, היום (צילום: רויטרס)

      בתחילה, הילדים היו מקבלים מעמד של תושב ארעי, אך לאחר ארבע שנים מעמדם היה הופך לתושב קבע. במסגרת התכנית היה נעשה מאמץ להביא לישראל יתומים שאיבדו את הוריהם, אך בהמשך, אם היו נמצאים קרובים מדרגה ראשונה, ייתכן שהממשלה הייתה פועלת להביא גם אותם ולהעניק להם מעמד תושב ארעי.

      התכנית הוצגה אחרי עבודת מטה משותפת של הסוכנות היהודית ורשות ההגירה והאוכלוסין, שבמסגרתה הוחלט להבטיח מראש מעמד קבע לילדים הפליטים, כדי לוודא שהאו"ם וארגוני סיוע בינלאומיים ישתפו פעולה ויסייעו באיתור הילדים המועמדים לקליטה בישראל. בשלב הבא, כך לדברי גורמים המעורים במהלך, ראש הממשלה היה צריך לתת הנחיה למשרד החוץ לפנות לסוכנות הפליטים של האו"ם וסוכנויות אחרות ולהעביר באופן רשמי את רצונה של ישראל לקלוט פליטים. ואולם, בחודשיים האחרונים, מאז שדרעי אישר את התוכנית, המהלך נתקע.

      "התמונות שמגיעות אלינו צריכות לטלטל כל בן אנוש"

      בלשכת ראש הממשלה לא השיבו לפניות וואלה! NEWS בנושא, אך נתניהו עצמו התייחס אתמול בהרחבה לטבח בסוריה ובשתי הופעות פומביות גינה בתקיפות את השימוש בנשק כימי נגד אזרחים וילדים חסרי ישע. "התמונות שמגיעות אלינו צריכות לטלטל כל בן אנוש", אמר בצהריים בהר הרצל בטקס האזכרה הממלכתי לנשיא לשעבר חיים הרצוג. הוא כלל בנאומו הצהרה באנגלית שבה קרא לקהילה הבינלאומית לממש את התחייבותה מ-2013 ולהשלים את פינוי הנשק הכימי מסוריה.

      "אנחנו מושיטים יד ככל שאנחנו יכולים לסייע מבחינה הומניטרית לטרגדיות שמתרחשות לידנו", אמר בערב באירוע באור יהודה, "אתה רואה את הילדים הללו עם פיות פעורים, עם עיניים פקוחות וידיים שלוחות לצדדים, הרגליים כבר אינן, נחנקו במותם, וזה מזעזע. זה דבר שאנחנו לא יכולים לקבל אותו. אנחנו גם נגביר את המאמצים שלנו שנמשכים כל הזמן לעזור לילדים, לעזור לניצולים, לעזור לאזרחים", אמר.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס אזכרה ממלכתי לנשיא המנוח חיים הרצוג בהר הרצל, 4 באפריל 2017 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      קרא לקהילה הבינלאומית להוציא את הנשק הכימי מסוריה. נתניהו (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      לנוכח הזוועות האחרונות בסוריה עשוי להיווצר לחץ פוליטי מחודש לנקיטת מעשה הומניטרי שיפגין שישראל אינה אדישה למתרחש בצדו השני של הגבול. "ישראל חייבת להוביל את העולם לשים קץ לטבח הנורא", דרעי אמר אתמול בהודעת הגינוי שפרסם. הוא קיבל חיזוק משר האוצר משה כחלון שאמר שישראל "חייבת לממש את אחריותה המוסרית ולפתוח את שעריה לטובת טיפול בילדים קורבנות רצח העם". הוא הוסיף שלא חסרים משאבים כדי לממש פעילות כזו.

      יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט אף קרא לנתניהו לכנס דיון קבינט דחוף בעקבות המתקפה הכימית בסוריה, שבה תגובש "חשיבה מחודשת" על מלחמת האזרחים בסוריה, ויידונו, בין היתר, ההיבט ההומניטרי וההשפעות הביטחוניות ומשמעויות השימוש בנשק הכימי. חברת מפלגתו, שרת המשפטים איילת שקד, אמרה ש"כחברת קבינט של מדינת היהודים", מוטלת על ישראל החובה לעורר את הקהילה הבינלאומית, "לעצור את הזוועה הזו. אל תפקירו את הנשים והילדים שמעבר לגבול".

      השר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי, ישיבת ממשלה, 1 בינואר 2017 (פול צלמים , אלכס קולומויסקי)
      "לשים קץ לטבח הנורא". דרעי (צילום: אלכס קולומויסקי)

      הקריאה למעשה הומניטרי ישראלי של קליטת פליטים זכתה אמש לתמיכה גם בספסלי האופוזיציה, שם היא למעשה נולדה. בספטמבר 2015, כשהחל גל הפליטים מסוריה שהתדפקו על גבולות אירופה, קרא יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג לממשלה לקדם מהלך של קליטת פליטים. "יהודים לא יכולים להיות אדישים כשמאות אלפי פליטים מתדפקים על חוף מבטחים", אמר אז הרצוג. ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) קרא להעניק מקלט ובית למספר מוגבל של פליטים סוריים. "אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד", הסביר.

      אתמול פנתה ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) לראש הממשלה בבקשה דחופה להאיץ את קליטת מאה יתומי המלחמה ולשלש את המספר שאושר בינואר. במסגרת הפנייה ציינה ח"כ נחמיאס ורבין כי "ישראל איננה יכולה לעמוד מנגד למול הזוועות ללא נקיטת צעדים מעשיים לעצירת האסון. עלינו למהר טרם יפגעו חפים מפשע נוספים. כל יום שחולף מסיר מעל העולם את מסיכת הצביעות והוא לא יכול לכסות עוד את עיניו ואוזניו - הזעקה נוראית".

      בדצמבר האחרון, אחרי הטבח בחאלב, פנה ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) במכתב לראש הממשלה וביקש לבחון אפשרות לקליטת יתומים פליטי הקרבות בעיר. "גם ישראל צריכה לשאת בנטל ההומניטרי, ולא רק ירדן וטורקיה. מדובר בילדים שאינם מהווים סיכון ביטחוני ויש בכך גם כדי להראות את פניה היפות של ישראל לעולם", אמר אז שמולי. אתמול טען יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שישראל "צריכה לעשות יותר הן במישור המדיני והן במישור ההומניטרי, כדי לסייע לילדים שחייהם בסכנה בגלל מלחמותיהם של מבוגרים". גם יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה שהממשלה צריכה לקרוא לקהילה הבינלאומית כדי "לעצור את התקיפות ואת השימוש המתגבר בנשק כימי".