מיום לידתן בעיירה בלטביה, לפני 103 שנים, לא נפרדו התאומות דבורה וחנה לבית שקלאר, וכך גם במותן: בשבוע שעבר מתה דבורה, חברת קיבוץ אפיקים, ואתמול (שבת) הלכה לעולמה חנה, חברת קיבוץ כנרת השכן, לאחר שהתבשרה על מות אחותה. "בחייהן ובמותן הן לא נפרדו", סיפרה אסנת בר, בתה של דבורה.
לאורך השנים הן קיימו יחסים קרובים, ואף שנחלשו בחודשים האחרונים, הקפידו להתעניין זו בשלומה של זו. עד לפני כחודשיים דבורה הייתה מקפידה לנסוע על קלנועית עם המטפלת שלה מאפיקים לכנרת, מרחק של כשבעה קילומטרים.
בראיון לעיתון המועצה האזורית עמק הירדן, לציון יום הולדתן המאה, סיפרה דבורה: "מאה השנים עברו עליי מהר מדי ולא הספקתי לעשות עוד למען כולם".
דבורה חלק וחנה חרמוני נולדו ב-1913, י"ג באב תרע"ג, בעיירה רדינישקי בלטביה. היו להן עוד חמישה אחים ואחיות, אך למעט אח אחד שעלה לארץ ישראל, יתר בני המשפחה נספו בשואה. השתיים עלו לארץ ב-1933, כשדבורה מקדימה את חנה בחצי שנה. הן הקימו משפחות והביאו לעולם שמונה ילדים, 16 נכדים, 28 נינים ושלושה חימשים.
השתיים היו חברות בצעירותן בגרעיני הכשרה של תנועת "השומר הצעיר", לקראת עליה חלוצית לארץ ישראל. דבורה עלתה ראשונה והגיעה לחצר כנרת, שם התבקשה להצטרף לחברי קיבוץ אפיקים שעלה על הקרקע. כשחנה הגיעה כעבור שישה חודשים הוצע לה להצטרף לאחותה, אך היא העדיפה לדבוק בתוכנית המקורית והתיישבה בכנרת. דבורה כבר ראתה באפיקים בית, ודחתה את ההצעה לחזור לכנרת. הן היו משומרות החומה האחרונות של רעיון הקיבוץ השיתופי, כמו גם אמונתן ללא תנאי בפרוייקט הציוני.
באפיקים התחתנה דבורה עם יוסף חלק, ונולדו להם ארבע בנות. חנה התחתנה בכנרת עם יצחק חרמוני ושם נולדו להם שלוש בנות ובן. הקשר בין המשפחות נותר הדוק, ולצד חגיגות משותפות גם הלידות התקיימו כמעט במקביל: באחת הפעמים נולדו הלידות בהפרש של יום, וביתר המקרים הן אירעו באותה השנה.
דבורה היא אחרונת החברות מאפיקים שעוד התגוררו בחצר כנרת, ואילו חנה היא אחרונת החברות ממה שנקרא "קיבוץ רמת גן" - הקיבוץ שהצטרף לכנרת, הכפיל את מספר חבריו וביסס את אחיזתו. הן עבדו ברפתות הקיבוצים, ולאחר מכן התרחבו לענפים נוספים: חנה במטבח הקיבוץ ובמתפרה, דבורה בחינוך ובאקונומיה של הקיבוץ. הן נודעו כנשות עבודה, וסימן ההיכר שלהן היה לחיצת היד החזקה והנכונות לסייע לכל חבר. הן הקפידו לעבוד עד השנים האחרונות: דבורה בית מלאכה לפנסיונרים באפיקים, וחנה במפעל התמרים של כנרת.