"לא התכוונתי להרוג": העדויות מחקירת המח"ט שירה בנער פלסטיני נחשפות

"טעות" ו"שגיאה מקצועית", כך תיארו אל"מ ישראל שומר וחייליו את הירי הקטלני במוחמד עלי כוסבא, נער פלסטיני בן 17, שיידה אבן לעבר הג'יפ שבו נסעו. שומר, אז מפקד חטיבת בנימין, אמר בחקירתו כי "לא התכוון" להרוג את כוסבא וכי חש במהלך כל האירוע שהוא וחייליו נמצאים "בסכנת חיים". אלא שחומרי החקירה שהגיעו השבוע לידי וואלה! NEWS מלמדים כי למרות שכוסבא אכן סיכן את חייהם של שומר וחפ"ק הפיקוד שלו כשיידה עליהם אבן, אין כל אינדיקציה ששומר היה נתון בסכנת חיים מידית בזמן הירי עצמו, שכן הוא בוצע לאחר שהנער ברח. התיק, שזכה לסיקור נרחב בתקשורת, עורר שאלות רבות בנוגע להנחיות הפתיחה באש של צה"ל כלפי מיידי אבנים או בקבוקי תבערה שנמלטים לאחר ביצוע המעשה.

המקרה אירע ב-3 ביולי 2015, אז נסע המח"ט בשעות הבוקר המוקדמות עם שלושה לוחמים בקלנדיה. סגנו דיווח בקשר על זריקות אבנים בציר. "נכנסנו לדריכות בעקבות ההודעה", העיד שומר על פי חומרי החקירה. אחד הלוחמים חיזק גם כן את הטענה ואמר כי "הסביבה עצמה, שהייתה הומה ב-300 פלסטינים שהגיעו לאזור ביום שישי בעיצומו של הרמדאן, סיכנה את חיינו". בעדותו, סיפר שומר לחוקרים כי "זיהיתי בטווח אפס פלסטיני עם סלע בגודל של 30 סנטימטרים בידו. הוא זרק אותו על השמשה הקדמית במטרה להרוג אותנו. אני מבין שאנחנו במארב ואי אפשר לנוע לשום מקום".

עוד בוואלה! NEWS:
"תמיד אהבתי לשחק כדורגל": הריאיון האישי והחושפני עם נסראללה
החיסול בעזה הסתיים ללא "אקדח מעשן" – ותגובת חמאס תחכה לשעת כושר
הפיגוע בלונדון: המחבל קיבל הודעות מוצפנות דקות לפני הדריסה

ד', הקשר של שומר, חיזק את דבריו וטען כי במקום שררה אווירת "לינץ'" ושהנער לא ברח, אלא "ניסה למשוך אותנו אל תוך ההמון". ברכב המח"ט נסעו שלושה חיילים נוספים, שלדבריהם, נחסמו במכוון על ידי שני רכבים פלסטינים והוקפו על ידי ההמון. ע', נהג הרכב, העיד בחקירתו כי "לא ניתן היה לעשות רברס ולברוח, היינו בעצירה מוחלטת".

"יצאנו מהרכב והירי פיזר את ההמון והמכוניות, זה מה שאפשר לנו לנסוע", אמר ד'. "כשאתה במשרד וחושב על זה, נורא קל להגיד אחרת, אבל בשטח זה שונה. אם לא היינו יורים היינו נכנסים ללינץ' שממנו לא היינו יוצאים בחיים". ואולם, סרטון ממצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע ופורסם בכלי התקשורת גרם לחיילים לפקפק בגרסתם המקורית, שכן בצילום נראה מרחב תמרון ברור לרכב. "ראיתי את הסרטון בחדשות ואמרתי לעצמי 'זה לא האירוע שלי'. זה שונה ממה שזכרתי בשטח", אמר ד' מאוחר יותר בחקירה במצ"ח.

על אף הבלבול והפער בין התיעוד לזיכרון הלוחמים, סיים ע' את חקירתו בגיבוי מלא למפקדו, ואמר: "יש לי מזל שאני בחקירה ולא בקבר". כששאל החוקר את המח"ט על הפער שעולה מהתיעוד, השיב שומר: "זו החלטה של שניות, בהבנה שלי שאין לאן לתמרן ושאני בסכנת חיים, ולכן צריך לפעול".

החיילים שהיו בזירת האירוע נחקרו באזהרה בחשד לשיבוש חקירה לאחר שעלה חשד כי תיאמו ביניהם גרסאות. לפי הסרטון, אמנם הוסר הספק שהסלע סיכן את חיי היושבים ברכב, אך בחקירה עלו גרסאות סותרות למתרחש בין המח"ט לד'.

"רצתי מאחורי הרכב וזיהיתי את המח"ט רץ לכיוון הנער הפלסטיני. בזמן הזה אני נכנס למצב ירי ובין כוונות. אני מכוון לכף רגלו של הנער הפלסטיני שהשליך את הסלע ואז אני שומע שלוש יריות ורואה את הבחור נופל. לא הספקתי לפעול כי המח"ט הקדים אותי", סיפר הקשר. לטענתו, הניח ששומר כיוון לפלג גופו התחתון של הנער. "לא הבנתי איך הוא מת, הוא נורה ממש בראש, היה לו פתח יציאה באזור העין", אמר.

מנגד, שומר סיפר בעדותו כי כיוון לברכיו של הנער ולא התכוון להרוג אותו – בכפוף להוראות הפתיחה באש. "לא התכוונתי להרוג את הפלסטיני, אני מניח שהוא מת כתוצאה מהירי הלא מדויק שלי", הסביר. "אם הייתי נכנס בין בכוונות האירוע היה יכול להסתיים אחרת. פעלתי תחת סכנת חיים ממשית. אני לא בן אדם נקמן. במצבים כאלו עושים שגיאות, טעויות. כל עוד זאת לא טעות מכוונת, אלא שגיאה מקצועית צריך לגבות".

פער גרסאות נוסף שעלה בין השניים נגע לקיומו של החפץ, שלטענת שומר, החזיק הנער בידו לאחר השלכת האבן. "עבורי ועבור הכוח הפלסטיני עדיין היווה סכנת חיים", קבע. "הוא היה יכול לזרוק עלינו את אותו החפץ, שעלול להיות מטען צינור מאולתר, כפי שכבר קרה בעבר". מנגד, בעדותו של ד' לא הוזכר כי הנער אחז בחפץ כלשהו.

לטענת ד', אם התקרית לא הייתה מסתיימת במוות, הוא היה אומר בביטחון שהירי היה מוצדק, אך "בגלל שהבחור מת אפשר לטעון אחרת. הירי היה הכרחי, השאלה היא לאיפה יורים". בהמשך הסביר שומר את הבדלי הגרסאות בזווית הראייה השונה ובמרחק מכוסבא. "שדה הראייה של ד' היה מוגבל, הוא לא היה יכול לראות את מה שאני ראיתי", הבהיר.

בניסיון להבין אם שומר ירה על פי הנהלים או לא, גבו חוקרי מצ"ח עדות מג', רמ"ד קליעה בחיל הרגלים, המהווה סמכות בנוגע לנהלי הפתיחה באש. "חייבים להיות בין כוונות בריצה ולראות את המטרה. הריצה גורמת לנשק לזוז, ומכאן שהיכולת לפגוע במטרה מאתגרת יותר", אמר. כשנשאל אם מדובר ברשלנות, השיב ג': "באופן היפותטי כן, אבל זה תלוי בסיטואציה השלמה. ירי באופן הזה לא ניתן לחיזוי".

לאחר הירי עמד המח"ט בסמוך לגופתו של כוסבא. הוא הבחין שהצעיר נפגע קשה, ולפי עדותו של ד', הבין שהוא מת. "המח"ט לא אמר לי מה הפציעות. הוא פשוט טען שהוא מת. 'בוא, מתקפלים', אמר. לאחר מכן דווח לנו על כך שהוא נפצע קשה ובהמשך מת בבית חולים".

בקלנדיה פגשו הלוחמים בש', קצין ששימש כראש מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) בעוטף ירושלים, שתיאר כי שומר הגיע למעבר "נסער וחיוור". לדבריו, המח"ט זיהה פגיעה בראשו וחשש שהוא מת. "הוא אמר לי שהיה לו חשוב מאוד לדעת מה מצב הנער. הוא נראה כאילו עבר עליו צונאמי", סיפר הקצין. לדברי ד', "אנשי המת"ק אמרו לנו שהפלסטיני במצב קשה והמח"ט היה מרוצה מזה שלא מדובר במוות. הוא תמיד הדגיש שעדיף לסיים אירוע בפגיעה בברך ולא להרוג פלסטיני".

בסופו של דבר החליט הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) לסגור את התיק ולאמץ את גרסתו של שומר, המשרת כיום כראש מחלקת תכנון וארגון בזרוע היבשה, שלפיה, מדובר היה בירי מוצדק שבוצע במסגרת נוהל מעצר חשוד. עם זאת, הובהר כי לא בוצע בצורה מקצועית כנדרש. האגודה לזכויות האזרח ערערה בשבוע שעבר על ההחלטה בשמו של אביו של כוסבא.

"ממצאי חקירת מצ"ח שנערכה בעניין העלו כי אל"מ שומר ביצע את הירי תוך כדי תנועה ולא במצב סטטי. כתוצאה מכך הירי לא היה מדויק וגרם למותו של הפלסטיני", נמסר מדובר צה"ל. "הפצ"ר מצא כי הירי במסגרת נוהל מעצר חשוד היה מוצדק בנסיבות העניין, ונועד להביא למעצר מיידה הסלע. עוד מצא הפצ"ר כי הירי שלא במצב סטטי היה שגיאה מקצועית, אך כזו שנעשתה בנסיבות מבצעיות מובהקות. בראייתו האירוע לא חצה את הרף הפלילי ולא הצדיק נקיטת הליכים משפטיים נגד הקצין".

עו"ד רוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את אביו של כוסבא, מסרה בתגובה: "מוחמד עלי כוסבא סיכן את חייו של אל"מ ישראל שומר וחייליו כשזרק לעברם אבן גדולה. אחרי שהסתובב וברח, הוא כבר לא היווה סכנה. נהלי הפתיחה באש של צה"ל אוסרים על ירי במצב כזה".

לטענתה, "למרות זאת, אל"מ שומר ירה בו בגבו והרג אותו, מבלי להשתמש בכוונות הרובה ותוך כדי תנועה. בניגוד לטענתו ובניגוד לתפיסת הפרקליט הצבאי הראשי, זוהי אינה טעות מקצועית אלא מעשה שעובר את הרף הפלילי. ירי בגב, לאחר שהאירוע הסתיים, הוא לא חוקי. סגירת התיק על ידי הפצ"ר מהווה זלזול בחיי אדם, אך לא מדובר במקרה יוצא דופן".