היום (שבת) בשעות הצהריים נערכה בעזה הלווייתו של מאזן פוקהא, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס שחוסל אמש בשכונת תל אל-הווא בעיר. ההצהרות של כל אותם פעילי הזרוע הצבאית ושל ראשי הדרג המדיני של חמאס לא מותירות מקום לספקות רבים מדי: חמאס רואה בישראל האחראית הישירה למעשה.
הבעיה ואולי גם הברכה היא שלחמאס בשלב זה אין הוכחות חותכות כי ידה של ישראל במעל. מצב זה מותיר לארגון מספיק מרחב תמרון כדי שלא לפתוח במערכה מול ישראל, ולא להיות מחויב לתגובה שתגרור את הצדדים למלחמה.
עוד בוואלה! NEWS:
מזוודות כסף לאיסמעיל הנייה: תכנית הצללים של מנהל ארגון הסיוע בעזה
רקטה התפוצצה בעוטף עזה; צה"ל תקף מטרות של חמאס בעזה
כביש להעברת נשק לסוריה ונמל שמאיים על ישראל: איראן מרחיבה פעילותה במזה"ת
פוקהא, במקור תושב העיירה טובאס, מצפון-מזרח לשכם, שוחרר באוקטובר 2011 במסגרת עסקת שליט. הוא נעצר בשנת 2002 בעיירה על ידי כוח של יחידה מובחרת בגין מעורבותו בפיגועי התאבדות. כמו רבים מראשי הזרוע הצבאית של חמאס ששוחררו באותה עסקה, גם הוא גורש לרצועת עזה.
שם, יחד עם עבד א-רחמן רנימאת מהעיירה צוריף, הקימו השניים בברכת ראשי הארגון, את "מטה הגדה", גוף שהורכב מיוצאי הזרוע הצבאית תושבי הגדה במקור שגורשו לרצועה. תפקידם היה לעודד ולחזק את התשתית הצבאית של חמאס בגדה ולמעשה להוציא לפועל פיגועים: הם העבירו כספים והוראות לפעילי חמאס בחברון, בטול כרם, בקלקיליה ובכל גזרה אחרת בגדה המערבית, במטרה ברורה להבעיר את השטח ולייצר הסלמה.
לכל תא שטח בגדה המערבית מונה מפקד מ"מטה הגדה" שישב ברצועת עזה, אך היה במקור תושב אותו אזור. טביעות האצבע של פוקהא ורנימאת, המפקדים, ניכרו בעשרות ניסיונות פיגועים בשנים האחרונות שניסה לחמאס להוציא לפועל בגדה ובתוך תחומי הקו הירוק. לישראל היה אינטרס ודאי להיפטר מהאיש.
אולם פוקהא הסתובב ברצועת עזה ללא מאבטחים או שמירה. במידה רבה, הקונספציה שלו ושל בכירי חמאס בעזה, שבעיתות של אי-מלחמה מול ישראל הם נהנים מחסינות ברצועה, התגלתה כשגויה לאחר שחוסל ליד ביתו, הסמוך לחוף הים. ניתן לשער כעת כי כל צמרת הארגון תשנה את סדר יומה והתנהלותה היומיומית: אף אחד לא חסין ואף אחד לא יכול לחשוב שחייו בטוחים לאחר חיסול שכזה.
הבכירים יצטרכו מעתה להתנהל עם אבטחה ולעתים גם להחליף בתים ומקומות מסתור, ממש כפי שחיו המבוקשים בגדה המערבית בעשור שעבר. בשלב זה, חשוב לציין, אין כל ודאות שישראל היא שאחראית לחיסול. עם זאת, מי שעשה את החיסול הזה ביקש להעביר בדיוק את המסר הזה לצמרת חמאס: כולם על הכוונת.
המחסלים פעלו באופן מקצועי מאוד, ובניגוד לפוקהא וחבריו, לא הותירו ממצאים בשטח שיעידו על זהותם. המקצועיות הרבה, השימוש במשתיקי קול וההיעלמות הנקייה מהשטח הופכים את אחד מגופי המודיעין בישראל לחשוד במעשה, אלא שלא מעבר לכך. תודות להיעדרו של "האקדח המעשן", חמאס יכול להסתפק בשלב זה בהצהרות מאיימות שנשמעות שוב ושוב: "לא נבליג", "לא נשתוק", "לא נאפשר משוואת חיסולים שתעבור ללא תגובה", ועוד ועוד.
בשורה התחתונה, חמאס בחר שלא לפתוח הלילה בהפגזה על ישראל ויש לכך לא מעט סיבות. הארגון אינו רוצה במלחמה ישירה מול ישראל, וכל עוד מי שביצע את החיסול הותיר לו את האפשרות להימנע מכך, ייתכן שבשלב הראשון לפחות, הוא יעדיף את ההבלגה.
ועדיין, ההימנעות מירי תגובה מצד חמאס בשעות הראשונות לאחר החיסול, אינה מעידה בהכרח שתגובה שכזו לא תבוא. בראשות הארגון בעזה עומד כיום יחיא סינוואר, הנחשב למנהיג מסוכן ובלתי צפוי. במקרים רבים הוכיח כי הוא חסר מעצורים. ייתכן שסינוואר יעדיף להמתין עד לשעת הכושר מבחינת הארגון ולהכות בישראל כשהיא לא תהיה מוכנה.
התגובה יכולה להיות בפיגוע נוסח חטיפה או, לחלופין, בחזרה לדפוס המוכר לנו מהעשור הקודם פיגועי התאבדות. במקרה שכזה, ינסה גם חמאס שלא להותיר טביעות אצבע כדי שלא לגרור את עזה למלחמה, אך עם מסר ברור לישראל שהמשך חיסולים יגרור תגובה קשה.