פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איזנקוט מאשר: צה"ל החל לעשות שימוש בנשק מתקדם נגד המנהרות

      בדיון אחד מבין סדרת דיונים על יישום לקחי דוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן", השתתף גם הרמטכ"ל. "איום המנהרות הוא לא קיומי. לא צריך להלך אימים על אזרחי ישראל", אמר. גם מבקר המדינה נכח: "אין צורך בהשמצות אישיות"

      איזנקוט מאשר: צה"ל החל לעשות שימוש בנשק מתקדם נגד המנהרות
      צילום: רוני כנפו, עריכה: ניב מעוז

      הרמטכ"ל גדי איזנקוט השתתף הבוקר (רביעי) בדיון בוועדה לביקורת המדינה בנוגע ליישום הלקחים ממבצע "צוק איתן". בדיון נכחו גם מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "היום הפוקוס הוא על איום המנהרות בדרום, אבל היקף האיומים שאנחנו מתמודדים איתם רחב יותר וכולל חמש חזיתות: יהודה ושומרון, חצי האי סיני, סוריה, לבנון ועזה. מעל כל אלו מסוכך האיום האיראני ותכנית הגרעין", אמר.

      לדבריו, "מדינת ישראל נמצאת בחזית הקדמה הטכנולוגית העולמית אל מול האיום התת-קרקעי. אני לא מכיר יכולת מתקדמת יותר מזו של צה"ל, גם אצל מעצמות כמו ארצות הברית או קוריאה. איום המנהרות הוא לא איום קיומי ואני מטיל ספק גם בכך שהוא אסטרטגי. לא צריך להלך אימים על אזרחי ישראל". במהלך הדיון אישר איזנקוט כי ישראל החלה לעשות שימוש בנשק התקפי מתקדם נגד המנהרות.

      עוד הוא הוסיף: "המציאות בעזה היא מציאות נפיצה. ממשיכים לחפור מנהרות, ארגוני הטרור ממשיכים לבנות יכולות של שיגור רקטות ולרכוש אמצעים מתקדמים. יחד עם זה, יש מציאות ביטחונית טובה כיום. הטובה ביותר זה עשרות שנים. אנחנו מנסים להגדיל את חלון השקט לעוד שנים קדימה".

      לקריאה נוספת:
      המבקר: "צה"ל הופתע מהמנהרות - ופעל באלתור ובלי תכנית לחימה"
      אחרי פרסום דוח "צוק איתן": נתניהו יתייצב בוועדה לביקורת המדינה
      נתניהו: "צה"ל ידון במנהרות"; בנט: "אלו שיעורי הבית מאתמול"

      הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט בדיון בנושא מבצע צוק איתן, הועדה לענייני ביקורת המדינה, כנסת 22 במרץ 2017 (צילום מסך)
      נטען כי לא גובשה אסטרטגיה. איזנקוט, היום

      איזנקוט ציין כי "תהליך הפקת הלקחים בצה"ל החל מיד עם 'צוק איתן'. הוקמו ועדות שגיבשו תכנית עבודה. דוח המבקר הוא משלים ותוספת לכך". עוד הוא הוסיף: "בצוק איתן התמודד צה"ל לראשונה עם תווך תת קרקעי בהיקף שכזה. התמודדנו עם יותר מ-30 מנהרות התקפיות לעבר שטח מדינת ישראל – שליש מהן חדר לתוך שטח ישראל. כתוצאה מכך, חמאס הצליח להרוג 13 חיילים ולבצע פעולות בשטחנו. לאור הלקחים של צוק איתן החלטנו להגדיר את רצועת עזה כמדינת יעד. זה אומר שעזה היא כמו לבנון ונמצאת תחת אחריות צה"ל".

      מבקר המדינה יוסף שפירא בדיון בנושא מבצע צוק איתן, הועדה לענייני ביקורת המדינה, כנסת 22 במרץ 2017 (צילום מסך)
      "מטרת הדוח היא להתעשת ולהתכונן למלחמה הבאה". שפירא, היום

      "נושא המנהרות היה ידוע ואנחנו היינו ערים לצורך לעשות את הביקורת הזו כמה חודשים לפני מבצע 'צוק איתן'", פתח המבקר את דבריו. "כשהדוח התפרסם ביקשתי לא לעסוק בהשמצות אישיות אלא ללמוד להבא, להסיק את המסקנות, להתעשת ולהתכונן למלחמה הבאה". לדבריו, "כאשר מבוקר מתקן ליקויים צריך לציין זאת בדוח, ואני רוצה לציין באופן מיוחד את פעולתו של הרמטכ"ל איזנקוט שהתייחס לליקויים תוך כדי כתיבת הדוח". שפירא הוסיף כי הפרק הרביעי והאחרון בדוח שטרם פורסם, שעוסק בדין הבינלאומי, יונח בימים הקרובים על שולחן הוועדה.

      תא"ל במיל', יוסי ביינהורן, ראש חטיבת ביטחון בצוק איתן נשא אף הוא דברים בוועדה. "המאמץ המודיעיני שנעשה משנת 2008 עד 2013 לא היה מבוטל, אולם הוא לא הלם את חומרתו של איום המנהרות", אמר. "רק בסוף שנת 2013, כשנחשפו בתוך שנה שלוש מנהרות התקפיות בשטחנו, הגביר אמ"ן את דירוג האיום. מצאנו ליקויים בשיתוף הפעולה בין אמ"ן לשב"כ, שהופיעו גם בדוח של מבקר המדינה משנת 2007. בנובמבר האחרון נחתם הסכם שיתוף פעולה בין אמ"ן לשב"כ לאור המסקנות".

      ח"כ קארין אלהרר בדיון בנושא מבצע צוק איתן, הועדה לענייני ביקורת המדינה, כנסת 22 במרץ 2017 (צילום מסך)
      יו"ר הוועדה. ח"כ אלהרר, היום

      בדיון שנערך ביום ראשון בוועדה באותו נושא השתתף ראש המוסד יוסי כהן, שכיהן כראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) בזמן מבצע "צוק איתן". כהן דחה את הטענות כי הקבינט לא קיבל מידע על הנעשה ברצועת עזה מהמל"ל ולא דן בחלופות אסטרטגיות. "קשה לי לקבל את הקביעה שחברי הקבינט לא ידעו, לא הבינו או שלא היה בפניהם מספיק מידע. לא רק המל"ל אחראי על הצגת מידע בפני הקבינט. מי שרצה לשאול או להרחיב יכול היה לדרוש את זה", אמר ראש המוסד.

      עוד הוסיף, "הדיון על חלופות הוא אובססיבי. לא תמיד יש חלופות, המצב בעזה לא השתנה ברמה האסטרטגית בחודשים שלפני צוק איתן, אז אי אפשר לדון שוב ושוב בחלופות". עוד הוא טען במהלך הדיון כי הקבינט דן בהרחבה במצב ההומניטרי ברצועת עזה. "אין נושא אחד שלא נדון ולא עלה". הדיונים בוועדה לביקורת המדינה מתקיימים ברקע הביקורת שנמתחה בדוח המבקר על התנהלות הדרג המדיני, מידור הקבינט והיעדרו של דיון מהותי בנוגע לגיבוש אסטרטגיה ברצועת עזה.

      כוחות צנחנים בעזה במבצע צוק איתן. יולי 2014 (דובר צה"ל)
      כוחות צנחנים בעזה במהלך מבצע צוק איתן (צילום: דובר צה”ל)

      בחודש שעבר פורסמו שני פרקים מתוך ארבעה בדוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן". פרק נוסף, שנגע לעורף ועסק בהיעדרה של היערכות נאותה להגנה על יישובי העימות בדרום ובצפון, פורסם קודם לכן. שני הפרקים הנוספים, שעסקו בקבינט המדיני-ביטחוני ובאיום המנהרות, מתחו ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בזמן המבצע משה יעלון. הדוח קבע כי ישראל לא נערכה למנהרות חמאס כראוי, על אף שהאיום היה ידוע למערכת הביטחון. בחודש הבא צפוי נתניהו צפוי להתייצב לדיון בוועדה כדי להשיב על הטענות שעלו בדוח.

      (עדכון ראשון: 9:00)

      בדיון בנושא מבצע צוק איתן, הועדה לענייני ביקורת המדינה, כנסת 22 במרץ 2017 (צילום מסך , דוברות הכנסת)
      הוועדה לביקורת המדינה, היום (צילום: דוברות הכנסת)