(בווידאו: ליברמן מתייחס לתקיפות בסוריה, אתמול)
ירי הטיל נגד מטוסים (נ"מ) בסוף השבוע על ידי צבאו של נשיא סוריה בשאר אסד לעבר מטוס של חיל האוויר, וזימון השגריר הישראלי ברוסיה לשיחת הבהרה במשרד החוץ במוסקבה, מבססות את החשש הישראלי מפני שינוי מאזן הכוחות בעקבות המעורבות הרוסית בסוריה. אותן חששות בקרב ישראל החלו לראשונה כשנכנס צבא רוסיה מחדש לסוריה, על מנת להציל את משטר אסד ולבסס את מעמדו במזרח התיכון באמצעות הקמת בסיסי קבע. בבסיס החששות הייתה ההערכה כי הנוכחות הרוסית תביא לשינוי אזורי ותעצים את כוחו של אסד, שמנהל מערכת יחסים קרובה מאוד עם איראן ועם חיזבאללה.
לתהליך האסטרטגי בסוריה יש השפעה ישירה על האופן שבו עשוי להתנהג ארגון חיזבאללה, שמנסה בכל כוחו להגדיל את כוחו הצבאי, שמבוסס בחלקו על נשק סורי ואיראני המוברח דרך סוריה. לכן, יש להביט על האירוע אתמול בגבול הסורי מעיניהם של שני המנהיגים - אסד וולדימיר פוטין, ולא מעיני מפקד סוללת ה"חץ" שפעלה לראשונה ליירט טילי קרקע אוויר רוסיים ששוגרו על ידי צבא אסד.
אסד לא קיבל בשוויון נפש את הפעולה הישראלית על אדמת סוריה, וטען מאוחר יותר כי הירי שלו בוצע לאחר שצה"ל תקף מוצב צבאי סורי. ואולם, לפי פרסומים זרים, פעולה זו כבר אירעה בעבר, אז אסד לא הגיב. מה השתנה הפעם? ייתכן שהביטחון העצמי של אסד היה זה שהשתנה והתגבר לנוכח ההישענות על רוסיה. אם לא כך היה הדבר, אסד לא היה ממהר להגיב ולהסתכן בתגובה ישראלית.
לקריאה נוספת:
חיל האוויר תקף בסוריה; טיל נ"מ יורט בידי "החץ" באזור ירושלים
צבא סוריה: ישראל תקפה במרכז המדינה; "נגיב לתוקפנות הציונית"
רקטה התפוצצה בשטח פתוח במועצה אזורית חוף אשקלון; אין נפגעים
לצבא סוריה הגנה אווירית מהמתקדמות ביותר, שמאפשרת לו לזהות כלי טיס גם במעופם בישראל ובהתאמה, לירות טילי נ"מ לטווחים ארוכים. אחת השאלות שעולות אחרי שאסד החליט להפעיל את מערכת ההגנה שלו, היא כיצד הוא ינהג בפעם הבאה שבה יזהה חדירה של מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי למרחב האווירי בסורי. כלומר, אם המאורע יחזור על עצמו שוב האם אסד יסתפק בירי טילי נ"מ או שינסה להכניס למשוואה תגובה מסוג חדש כמו ירי לעבר כלי טיס אזרחיים? הרי אסד יכול לבחור למתוח את החבל ולחמם את הגזרה בידיעה שהרוסים יעניקו לו גיבוי.
הזמנת השגריר הישראלי ברוסיה לשיחת הבהרה מעידה על שינוי מדיניות גם במוסקבה. התקיפה לא נידונה באמצעות מנגנון התיאום שאותו הרכיבו צה"ל וצבא רוסיה כדי למנוע אי-הבנות במרחב האווירי בסוריה.
כדי להבין את השינוי במדיניות יש לבחון את תגובתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "המדיניות שלנו מאוד עקבית. כשאנחנו מזהים ניסיונות להעביר נשק מתקדם לידי חיזבאללה, ויש לנו את המודיעין ואת ההיתכנות המבצעית, אנחנו פועלים למנוע את זה. זה מה שהיה וזה גם מה שיהיה", אמר. גם שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר דברים המעידים על שינוי במדיניות, כשהכריז על כך שבפעם הבאה חיל האוויר ישמיד את מערכות הנ"מ שישגרו לעברו טילים.
לאיומים מתווספים גם דיווחים על תקיפה נוספת המיוחסת לישראל, שחיסלה לכאורה פעיל במיליציות אסד. לפי דיווח, יאסר א-סיד חוסל אתמול במכוניתו כשנסע מחאן ארנבה לדמשק. בכלי תקשורת לבנונים נכתב כי הוא היה חבר בכוחות ההגנה הלאומית של סוריה. לפי כלי תקשורת בסוריה, ישראל תקפה גם הלילה עמדות של כוחות ההגנה האווירית של צבא סוריה ומטרות חיזבאללה בהרי קלמון שבגבול סוריה-לבנון.
בישראל לא מתכוונים לוותר על היכולת לפגוע בהתעצמות חיזבאללה, ואם ניסיון להעביר לידי הארגון נשק יחזור על עצמו ישראל לא תהסס לתקוף שוב. ראש הממשלה הדגיש בדבריו כי התקיפות מבוססות על מידע מודיעיני, אך מדבריו ניתן להבין כי לא בכל פעם שישראל מחזיקה במידע זה, היא תוקפת. זאת, משום שהפעולה כרוכה גם בהיתכנות צבאית. דבריו של נתניהו מעבירים מסר לא רק לרוסיה, אלא גם לאסד, לחיזבאללה ולאיראן, שמביטות מהצד ומחכות לצעדי הקרמלין ואם זה יסתפק בתגובה דיפלומטית רגילה.
התקיפה הישראלית והתגובה הסורית מוכיחות יותר מכל שלבנון וסוריה הן כבר לא שתי זירות, אלא זירה אחת. זהו מרחב לחימה אחד שבו יש תמיכה הדדית גם בעת שגרה, ולא רק כשמדובר בסיוע הברחת אמצעי לחימה. מכאן, אפשר לצפות שאם תפרוץ מלחמה בין ישראל לחיזבאללה, לא מן הנמנע שצבא סוריה יסייע לארגון השיעי, שמאות מלוחמיו נהרגו בקרבות מול המורדים בסוריה כדי לשמר את משטרו של אסד.
בזמן שרוסיה מחזקת את כוחה הצבאי במזרח התיכון, ארצות הברית של סוף כהונת אובמה עשתה בדיוק את ההיפך. ארצות הברית דאז פינתה את השטח לרוסים, שחיזקו את השפעתם באזור. מדיניות הנשיא החדש דונלד טראמפ בכל הקשור למזרח התיכון עוד לא בדיוק ברורה ולכן היא מחייבת את ישראל לשמר את מערכת היחסים עם רוסיה, שבה היא רואה - נכון לעכשיו - גורם מאזן ומרסן כוחות כמו איראן וחיזבאללה. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא כיצד ינהגו כל הצדדים במערכה בתקיפה הבאה או בניסיון הבא להעביר נשק אסטרטגי לידי חיזבאללה.
