פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית הדין הארצי לעבודה: אסור לחייב עובדים להחתים נוכחות עם טביעת אצבע

      בקביעה תקדימית פסק בית הדין כי לא ניתן לחייב עובד להחתים שעון נוכחות על ידי מסירת טביעת אצבע, משום שמדובר במידע אישי. "השילוב של אופיו הייחודי של המידע ואובדן השליטה עליו פוגע בפרטיות ובאוטונומיה"

      בית הדין הארצי לעבודה: אסור לחייב עובדים להחתים נוכחות עם טביעת אצבע
      עריכה: ניר חן

      בית הדין הארצי לעבודה קבע היום (רביעי) כי לא ניתן לחייב עובד להחתים שעון נוכחות ביומטרי על ידי מסירת טביעת אצבע, משום שמדובר בפגיעה בפרטיות. מדובר בקביעה תקדימית חשובה של בית המשפט, על רקע קידומו של חוק המאגר הביומטרי והדילמות הכרוכות בו.

      פסק הדין הופך את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע ב-2013 כי עיריית קלנסווה רשאית לחייב את עובדיה למסור טביעת אצבע לצורך שימוש בשעון נוכחות ביומטרי.

      ביוני 2012 החליטה עיריית קלנסווה להתחיל לעשות שימוש בטביעות אצבע לרישום נוכחות של העובדים. במכתב שנשלח למנהלי בתי ספר בעיר נכתב כי "דוחות ידניים לא יכובדו ויהיו באחריות הנהלת בתי הספר. עובד שלא יחתים נוכחות כחוק יסכן את משכורתו".

      במכתב נוסף שנשלח לאחר מכן נכתב כי "דרישת ההסתדרות להימנע מחתימה בטביעת אצבע אינה לגיטימית, ועל כן עובד שימנע מחתימה בטביעת אצבע שכרו יקוזז". בסופו של דבר, העירייה מימשה את איומיה ונמנעה מלשלם משכורות לעובדים שלא הסכימו למסור את טביעת האצבע שלהם.

      עוד בוואלה! NEWS:
      פרשת השחיתות בתעשייה האווירית: השר חיים כץ צפוי להיחקר
      בהיעדר שר הבריאות: מאות השתתפו בהלוויית האחות שנרצחה בבחולון
      פרסום ראשון: חודשיים אחרי - מח"ש שחזרה את הדריסה באום אל-חיראן

      דוח מבקר המדינה מצא ליקויים מהותיים בפיילוט של המאגר הביומטרי (מערכת וואלה! NEWS)
      המדינה עמדה לצד עיריית קלנסווה

      בעקבות כך הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה עם העירייה ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה. בפני בית הדין התייצבה המדינה לצדה של עיריית קלנסווה, כשהיא מבחינה בין טביעת אצבע לבין מאגר ביומטרי.

      "כל עוד לא מדובר במאגר ביומטרי אלא בטביעת אצבע שאינה ניתנת לשימוש לכל מטרה אחרת למעט לצרכי זיהוי בשעון בלבד, אין המדינה מוצאת לנכון להתערב בהחלטה, המקובלת גם על מרכז השלטון המקומי", נכתב מטעם המדינה.

      בית הדין האזורי בתל אביב דחה את טענות העובדים, שדרשו לבטל את ההחלטה, וקבע כי "לא מדובר בנטילת טביעות אצבע במובן הרגיל, אלא בנטילת טביעות אצבע באופן אלקטרוני שאינו יוצר העתק מדויק המשמר את צורת הטביעה על כל מאפייניה ואשר אינו יכול לשמש הוכחה להימצאותו במקום מסוים בהקשרים אחרים".

      אלא שההסתדרות ערערה על פסק הדין שנקבע בתל אביב וכאמור – בית הדין הארצי הפך אותו. את החלטתו קיבל בית הדין הארצי, בין היתר, בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי כפייה על עובדים להחתים שעון נוכחות באמצעות טביעת אצבע היא פגיעה בפרטיותם. לפי היועץ המשפטי לממשלה, ניתן לבצע החתמה באמצעות טביעת אצבע אך ורק אם העובדים מסכימים לכך מרצונם החופשי.

      בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, אוקטובר 2011 (מגד גוזני)
      "סיכון כבד לשימוש ברעה בטביעת האצבע". בית הדין הארצי לעבודה (צילום: מגד גוזני)

      "טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם ומסירתה לאחר פוגעת, כבר בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה", קבע השופט אילן איטח בפסק הדין. "השילוב של אופיו הייחודי של המידע מחד, ואובדן השליטה עליו מאידך, הוא-הוא היוצר את הפגיעה הן בפרטיות והן באוטונומיה".

      מעו"ד אבנר פינצ'וק, שייצג את האגודה לזכויות האזרח אשר הצטרפה להליך כ"ידידת בית המשפט", נמסר בתגובה כי "המשמעות של פסק הדין היא שאלפי עובדות ועובדים שאולצו עד היום למסור טביעת אצבע סבלו מפגיעה קשה בפרטיות ובכבוד. אני מקווה שמעסיקים יבינו את המסר ויפסיקו לקבוע עובדות בשטח, כמו במקרה הזה. מעסיקים צריכים להפסיק לנצל את פערי הכוחות בינם לבין העובדים ולכבד את פרטיות המועסקים".