שר הרווחה חיים כץ צפוי להיחקר בפרשת השחיתות בתעשייה האווירית שנחשפה הבוקר (רביעי). במסגרת הפרשה, שזכתה לכינוי "פרשה 630", נבדקים חשדות לשוחד, למרמה ולהפרת אמונים בחברה, ועד כה נעצרו במסגרתה 13 חשודים. החשוד המרכזי בפרשה הוא יד ימינו של השר כץ.
במשטרה לא החליטו אם השר כץ ייחקר או ייעצר בפרשה, ולדברי גורמים המעורבים בחקירה טרם נמצא חוט מקשר בין הממצאים שנחשפו לבין השר עצמו. כץ כיהן במשך שנים ארוכות כיושב ראש ועד העובדים בתעשייה האווירית, אך נאלץ לעזוב את התפקיד עם מינויו לשר. הגורמים העריכו כי החקירה רק בראשיתה, אבל מרגע שהפכה גלויה נאסף חומר רב שהגדיל משמעותית את היקף החשדות.
גורם בכיר במשטרה התייחס לחקירה ואמר: "מה שהתרחש בתעשייה האווירית הוא ריקבון. על אף שמדובר בגוף ביטחוני, ההתנהלות שם הייתה כמו בשוק, והשחיתות שם גדולה". הגורם העריך כי הדרג הניהולי ייאלץ לתת הסברים בעקבות החקירה, אך לא ברור אם במישור הפלילי או רק במישור המקצועי. הגורם, מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), הוסיף: "בכל חברה ממשלתית שנגענו, היה ריקבון ושחיתות".
החקירה נוהלה בשיתוף עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), אך במשטרה מעריכים כי המעשים שבוצעו לכאורה לא גרמו לפגיעה בביטחון המדינה. גם רשות המסים הייתה מעורבת בחקירה. החשדות מיוחסים למרמה בשירותי מנהלה בתעשייה אווירית, בהם תחומי ההסעדה, הניקיון והמסחר שפעלו במתחם הארגון.
על פי הודעת המשטרה, החקירה התנהלה במשך חודשים על ידי יחידת להב 433, ובסופה נעצרו 13 חשודים ובהם בעלי תפקידים בארגון, וכן הקצין הבכיר, תא"ל (מיל') אמל אסעד. עצורים נוספים הם עובדים בחברות פרטיות שסיפקו או מספקות שירותים לתעשייה האווירית.
המקורב לכץ, שמעצרו הוארך בשבעה ימים, הוגדר במשטרה כאיש ש"ידו בכול, ויד כול בו", ושבין היתר דאג לקדם חברות חיצוניות כדי שיזכו במכרזים של התעשייה האווירית גם כשלא עמדו בתנאי הסף של המכרז. האיש, המחזיק בתפקיד בוועד העובדים, חשוד שסייע לשורת חברות להשיג הלוואות בהיקפים גדולים ובתנאים מיוחדים בבנק הפועלים. במהלך היום נעצר ונחקר באזהרה מנהל סניף בבנק, שפעל מול התעשייה האווירית. ייתכן כי בכירים נוספים בבנק הפועלים יידרשו למסור עדות בפרשה. במשטרה בודקים כעת מידע לגבי שתי חברות: "א.ב. שירותי תעופה" ו"דרוזנט". השאלות שנבחנות הן מה היה היקף הפעילות שלהן בתעשייה האווירית, וכמה מהמכרזים שבהם השתתפו היו כשירים להשתתף בהם.
הפרשה נחשפה הודות למיכאל מירב, עובד בתעשייה האווירית, שפוטר לאחר שחשף את החשדות לשחיתות בתום 21 שנות עבודה במקום. העובד פעל מול עמיתו לעבודה אמיר חרמוני במספר מישורים כדי להתניע את החקירה; מבקר המדינה סירב להעניק לו הגנה בדמות מעמד של חושף שחיתות, אך לחומר שמסר היה תפקיד מרכזי גם בעיני אנשי משרד המבקר.