פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      3 שנים, 3,000 תקיפות: "האלימות במערכת הבריאות הפכה לשגרה"

      רצח האחות טובה קררו, שהוצתה למוות בידי מטופל, אמנם גרם הלם בציבור, אך האחיות בבתי החולים ובמרפאות רגילות ליחס הקשה מצד החולים. "אנו מרגישים קורבנות בכל יום", סיפרו. בין השנים 2016-2014 אירעו אלפי מקרי אלימות נגד צוותים רפואיים

      3 שנים, 3,000 תקיפות: "האלימות במערכת הבריאות הפכה לשגרה"
      צילום: צלמי וואלה!NEWS, עריכה: ניב מעוז ושניר דבוש

      (בווידאו: האחות טובה קררו הוצתה למוות במרפאה בחולון)

      הצתתה למוות של האחות טובה קררו בסניף קופת החולים כללית בחולון אתמול (שלישי) גרם הלם בציבור, אך לא הפתיע את האחיות החוות אלימות באופן קבוע. "זה מקרה איום ונורא, ממש מפחיד. אנחנו רואים המון מקרי אלימות. מטבע הדברים, אנשים מגיעים מאוד לחוצים, ואז גם האדם הכי נחמד ושקול מרים את הקול ולוחץ על הצוות", סיפרה הגר כהן סבן, אחות מפקחת בחדר המיון בבית החולים רמב"ם שבחיפה. לדבריה, המקרים החמורים מתפרסמים בתקשורת, אך "בכל רגע ובכל שעה יש אלימות במחלוקת בתי החולים, זו כבר שגרה".

      לדברי כהן סבן, האלימות אינה תמיד פיזית. "הם נוקטים בלשון מאוד לא נעימה, למשל 'אם זה לא יגיע, אני אפוצץ אותך'", אמרה. "אחות נמצאת בקרב הישרדות מול חולים עצבניים. התחושות מאד קשות בצוותים הרפואיים, אנחנו מרגישים קורבנות מוכים ברמה היומיומית. חלק מהעבודה שלנו זה לגרום לצוות להאמין בעצמו ולהתחזק, שיהיו אסרטיביים ויגישו תלונה במשטרה, זה מאד עוזר. הם בסך הכול רוצים לעבוד ולעבור את המשמרת בשלום. אני רואה את האנשים חלקם מגיעים בהמוניהם".

      גם גילה היימס, מנהלת הסיעוד בבית החולים רמב"ם, סיפרה כי היו מקרים רבים שבהם הצוות חווה אלימות, ואף הושלכו לעבר אחיות חפצים. "לא מזמן היה לנו מקרה של אחות בהיריון. דחפו עליה מחשב בחדר המיון במהלך משמרת עמוסה", סיפרה. "הפגיעה היא בעיקר נפשית, למזלה ברמה הגופנית לא קרה לה הרבה. אחות נוספת שניסתה לעזור למשפחה של מטופל במיון, קיבלה מהבן שלו סטירה מצלצלת. היא עזבה את המשמרת באמצע ונשארה בבית כמה ימים וסובלת עד היום מכאבים איומים באוזן, אבל הטראומה הנפשית לא פחות קשה. היא מצלקת ונשארת הרבה זמן עם הנפגעות".

      עוד בוואלה! NEWS:
      מטופלי האחות שהוצתה למוות בחולון המומים: "אבידה ענקית"
      חשד: צעירה בת 18 נאנסה במסיבה סגורה של מקום עבודתה ביפו
      במחאה על אלימות נגד מורים: בתי הספר העל-יסודיים יושבתו מחר לשעתיים

      שביתת מתמחים בבית החולים רמב"ם, אוקטובר 2011 (ערן גילווארג)
      "אחיות שלנו פחדו ללכת לבד לחניה". הכניסה למיון בבית החולים רמב"ם (צילום: ערן גילווארג)

      האלימות, לדברי היימס, מתבטאת גם פעמים רבות בקללות ובגידופים כמו "אני אדקור אותך בחניה" ו"אני אעקוב אחרייך". לדבריה, "אחיות שלנו פחדו ללכת לבדן לחניה או הביתה. גם כלפי רופאים, בשנה שעברה, מומחה ברפואה דחופה באמצע משמרת אמר למטופל שהוא מיד ניגש אליו לטיפול, והמטופל ניגש אליו, הרים בלון חמצן וכמעט הצליח להרביץ לו".

      היא הוסיפה כי הסיבה לאלימות היא ברוב המקרים היעדר טיפול מידי. "הם לא מרוצים מפרק הזמן המתנה לייעוץ, לטיפול רופא. יש נטייה של הציבור לבריונות, להעיף חפצים להרביץ", אמרה. היימס מציינת כי בבית החולים קיימת וועדה למניעת אלימות שבוחנת את כל המקרים ופועלת לשיפור המענה למטופלים, זאת כדי שלא יגיעו מקרי אלימות נוספים. במסגרת זאת, מזומנים עשרות מטופלים לבדיקה כיצד חוו את המערכת ואם הרגישו שניתן מענה לצרכיהם.

      למרות שננקטו אמצעים למניעה - רוב האלימות מתרחשת בחדרי המיון

      לדברי היימס, רוב האלימות בבית החולים מתרחשת בחדר המיון, ולכדי למנוע אותה הוכנסו שומרים ויש במקום שוטר קבוע. "מלבד זאת אנחנו עובדים על הסברה למטופלים, ואנחנו באמת רואים ירידה של 60% במקרי האלימות משנה שעברה. משרד הבריאות והתקציב כרגע לא מתייחס באמת לקושי ולעומס בחדרי המיון ובתוך מחלקות בתי החולים. העומס קיצוני, יש מחסור באחיות ותקציב חסר. יש קושי גדול מאד".

      נטלי קרדי, אחות בחדר המיון של בית החולים אסף הרופא שבבאר יעקב, סיפרה גם היא על האלימות שבה היא נתקלת בעבודה השוטפת. "אין יום שאנחנו לא נתקלים באלימות מילולית. מקללים את הילדים שלך, את אימא שלך. את נותנת את כל כולך וזה מה שמקבלים", סיפרה. "יש לנו לחצן מצוקה, אבל גם כשאת באמצע הלילה לביטחון לוקח זמן להגיע. אנשים מתקרבים קרוב לפנים שלך ומאיימים עלייך ואת צריכה להעמיד פנים שאת בשליטה וקרת רוח, אבל זה מאד מפחיד. צריך לנקוט בצעדים שהאוכלוסייה תפחד, שאנשים שבאים לכאן יבינו שהם לא ממתינים בגללנו, אנחנו באמת עושות את המקסימום".

      חשד להצתת אחות בקופת חולים כללית בחולון, 14 במרת 2017 (מד"א , תיעוד מבצעי מד"א)
      המקרה לא הפתיע את ציבור האחיות בישראל. זירת ההצתה למוות של קררו בחולון, היום (צילום: מד"א)

      קרדי סיפרה כי רק לפני חודש, מטופל ירק עליה וקילל אותה. "הבעיה היא שאין הרתעה בכלל. לפני שנתיים, מישהו שרט את ראש הצוות שלנו בחזה. היא לא ויתרה והלכה לבית המשפט והוא קיבל עונש קל שבקלים, שלא ירתיע אותו להבא. זה פשוט נורא".

      הלחץ בבתי החולים כה גדול, שנושא האלימות נדחק הצדה

      ד"ר סיגל שפרן-תקווה, אחות בבית החולים הדסה עין כרם וכיום מנהלת במחלקת הסיעוד, חקרה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה את האלימות כלפי הצוותים הרפואיים בארץ. היא ראיינה תוקפים ומותקפים וניסתה להבין מה גורם לאלימות ומה המאפיינים שלה. "המסקנה העיקרית היא שלושה שחקנים מרכזיים - גם מדיניות משרד הבריאות הקובעת תקינת כ"א נמוכה, גישת המטופלים והתנהגות המטפלים", הסבירה. "אם בעבר חשבנו שהאלימות מתרחשת רק במיון ופסיכיאטריה, היום אנחנו יודעים שזה חוצה מחלקות. אחות במיון בסיכון של פי 5.5 מאשר אחות במחלקה הפנימית, ולא רק כי מיון זה מצב דחוף, אלא בגלל ההמתנה. במרפאות בקהילה ובמיון, ההמתנה היא זהה לפעמים".

      שפרן-תקווה הוסיפה כי "המטופל לא מבין כמה הוא מחכה, למי הוא מחכה ולמה הוא מחכה, וכאן נקודת האל-חזור. ברוב המקרים הצוותים מזהים שהחולה לקראת פיצוץ ולא תמיד יודעים מה לעשות עם זה, או שאין להם זמן לעצור את זה כי הם מתרוצצים בין המיטות. במיון 200 חולים בערב נתון, ואתה לא מסוגל להסביר ולתת מענה, ואז נושא האלימות נדחק החוצה. המטופל מתבשל בינתיים ואין מי שירגיע אותו. אין מספיק כוח אדם, אין מיטות לפעמים, וגם אין טלוויזיה שתעסיק אותו.

      חדר מיון תל השומר (ראובן קסטרו)
      כ-3,000 מקרי אלימות בשלוש השנים האחרונות. חדר מיון בבית החולים שיבא (צילום: ראובן קסטרו)

      היא סיפרה על מקרה שבו נתקלה בבית החולים, שבו משפחה צעקה על אחת האחיות משום שאם המשפחה נותרה ללא טלוויזיה וללא מענה של טכנאי בשעות הערב. "המשפחה צרחה על האחות שאימא שלהם משועממת, הם הפכו את כל המחלקה", סיפרה. "הרבה פעמים המטופלים חושבים שאם הם יצעקו, הם יקבלו טיפול טוב. אבל מחקרים מראים שדווקא מטופלים גסי רוח מקבלים טיפול פחות טוב, הרופאים מוציאים אותם מהר יותר מהמחלקה, מעבירים אותם הלאה. חשוב לציין שגם אין כפתור מצוקה או אמצעי הגנה לאחיות בכל מחלקה ופה חייבים לתת את הפתרונות המידים. ברפואה אתה עובד פנים מול פנים, האלימות נגישה יותר".

      ממשרד הבריאות נמסר כי בין השנים 2014 ל-2016 התרחשו כ-3,000 אירועי אלימות במערכת הבריאות. לפי המשרד, האירועים באופן קבוע נחלקים ל-75% אירועי אלימות מילולית ו-25% אירועי אלימות פיזית. כ-75% מהאירועים מתרחשים בבתי החולים, בדגש על שערי בתי החולים והמחלקות לרפואה דחופה. בכ-25% מהמקרים מוגשות תלונות במשטרה.

      (עדכון ראשון: 22:00)