פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק יאסר ערפאת: רחובות בעלי שמות שנויים במחלוקת בישראל

      שנים לפני הסערה על רחוב על שמו של ערפאת בג'ת התחוללה סערה דומה בסכנין. אך זהו אינו השם היחיד הנתון לוויכוח: רחוב הרב כהנא באור עקיבא ורחוב חללי אל-אקצא, גם הוא בסכנין, מעלים את השאלה: היכן עובר הגבול, ומי מחליט איזה נרטיב הוא לגיטימי?

      רחוב יאסר ערפאת, ג'ת, מרץ 2017 (שלומי גבאי)
      סערה דומה התחוללה בסכנין ב-2013. שלט הרחוב על שם ערפאת בג'ת (צילום: שלומי גבאי)

      הסערה האחרונה בנוגע לרחוב שנקרא על שמו של יאסר ערפאת במועצה האזורית ג'ת הזכירה סערה דומה שהתחוללה בשנת 2013 בסכנין. באותה שנה ערכה העירייה מיפוי לרחובות העיר ואישרה את המלצת ועדת השמות להנצחת אנשי רוח, מקומות ומנהיגים על שלטי הרחובות שהוצבו לראשונה ברחובות העיר. אלא שהמהלך, שהיה אמור להיות חגיגי, גרם עד מהרה לסערה ציבורית כאשר התגלה כי מועצת העיר אישרה לקרוא בין היתר רחוב על שמו של יאסר ערפאת ורחוב על שמו של נשיא מצרים המנוח גמאל עבד אל-נאצר - שקרא ערב מלחמת ששת הימים להשמיד את מדינת ישראל.

      ראש עיריית סכנין מאזן גנאים הדף אז את הביקורת והסביר: "ערפאת הוא סמל של העם הפלסטיני, לעולם לא יצליחו לקחת מאתנו את הזהות". הוא פנה ישירות למירי רגב, אז יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ושאל: "האם את רוצה להוציא אותי מהזהות שלי?".

      עוד בוואלה! NEWS:
      אחרי יותר מעשרה ימי מחאה: יועבר התקציב לעמותת "איילים"
      אח ואחות בני חמש ושש נפצעו קשה משער בית ספר שנפל עליהם בלוד
      רצח הישראלי בגיאורגיה: "זה לא היה ספונטני - הרוצחים היו במארב"

      מאזן גנאים ראש עיריית סכנין (אדריאן הרבשטיין)
      "לעולם לא יקחו מאיתנו את הזהות". גנאים (צילום: אדריאן הרבשטיין)
      שמות רחובות בעיתיים בסכנין (עדי חשמונאי , עדי חשמונאי, באמצעות סמארטפון של וואווי HUAWEI)
      רחוב חלאילה בסכנין (צילום: עדי חשמונאי, באמצעות סמארטפון של וואווי HUAWEI)

      כמו בג'ת, כך גם בסכנין, אפליקציית Waze הובילה אותנו שלוש שנים אחרי הסערה ההיא, לרחוב יאסר ערפאת. אלא שבפינת רחוב אלסלם, ניצב הפעם שלט ועליו השם "סאלח עיוש חלאילה". "אף פעם לא שמתי לב לשם של הרחוב הזה. זה לא מעניין אותנו, אצלכם זה יותר משמעותי", אמר אחד מסוחרי החנויות שברחוב. "אבל השלט הזה הוא חדש יחסית. לפני כן השלט היה מרוסס בצבע שחור ואי אפשר היה לראות מה שם הרחוב", הוסיף. "זה רחוב יאסר ערפאת, אבל פה גרים אנשים שביקשו לקרוא את הרחוב על שם הסבא שלהם", הוסיף אחד מתושבי הרחוב. כששואלים אותי מה הכתובת של הבית שלי, אני אומר שאני גר ברחוב יאסר ערפאת בסכנין", אמר.

      בעוד שלפני שלוש שנים הדף ראש עיריית סכנין את הביקורת שהופנתה לעירו על ההחלטה לקרוא רחוב על שמו של ערפאת, השבוע הוא הכחיש את דבר קיומו של רחוב כזה בעבר או בהווה. גנאים אף סירב להתייחס לסערה הציבורית שחזרה על עצמה בג'ת שלוש שנים אחרי זו שתקפה את עירו, והביאה בסיומה להסרת שלטי הרחובות הנושאים את שמו של ערפאת.

      "אני מזכיר שיאסר ערפאת הוא זוכה פרס נובל לשלום, ונתניהו בעצמו לחץ לו את היד. הוא לחץ יד ליצחק רבין, לשמעון פרס ולעם הישראלי בכדי לעשות שלום. אז זה הצד השני של המטבע. הימין רוצה לעשות לו דמוניזציה ולייצר נרטיב שונה מהנרטיב הבינלאומי של ערפאת", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS מוחמד דראושה, מנהל המרכז לחברה משותפת יהודית-ערבית בגבעת חביבה. "ערפאת הוא דמות חיובית בתהליך השלום, לפחות מנקודת המבט של הערבים. הימין חולק על זה ואני מכבד את זה שיש להם נרטיב אחר משלהם, אבל הם לא יכולים לכפות את הנרטיב שלהם על אוכלוסייה אחרת עם זהות ונרטיב אחר".

      שמות רחובות בעיתיים בסכנין (צילום מסך , וויז)
      עדיין מופיע בוויז (צילום מסך)

      דראושה הוא אחד אחד משלושה מומחים ששוחחנו עמם, שעובדים במכון שלום הרטמן ליהדות מודרנית. השלושה גם חברים בקבוצת מחקר הבוחנת כיצד ניתן לגשר על הפערים התרבותיים, הדתיים והפוליטיים ולקיים חברה משותפת ושוויונית של ערבים ויהודים בישראל. למרות זאת, סערת רחוב יאסר ערפאת עוררה חילוקי דעות גם בקרב חברי קבוצת המחקר.

      "מדינת ישראל הכירה בסוף בערפאת, אבל האם אני הייתי קורא רחוב על שמו? התשובה היא לא ולא. את זוכרת את תנוחת הגוף של רבין כשהוא לחץ לערפאת את היד? אני חושב שכולנו תקועים עדיין באותה תנוחה, וערפאת דאג שלא נשנה את התנוחה הזאת כי בכל צעד שהוא לקח קדימה, הוא לקח גם צעד אחורה", אמר הרב דניאל הרטמן, מנהל המכון.

      "בסופו של דבר, תהליך אוסלו לא הבשיל ולכן האמביוולנטיות לגביו עדיין קיימת. זה נעצר באמצע – באותה לחיצת יד של רבין. אנחנו חווים את זה מהפרספקטיבה של האינתיפאדה השנייה ואנחנו עדיין שם. בכל אינתיפאדה אנחנו אומרים שאנחנו הצענו להושיט יד והם אמרו לא. מבחינת החברה היהודית-ישראלית, הוא לא הגיע למצב שראוי שנקרא רחוב על שמו. אבל מבחינת החברה הערבית-ישראלית, הוא גיבור שלקח את הצעד הראשון לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני", הוסיף.

      בין רחובות סכנין מצאנו גם רחוב שככל הנראה חמק מעין הסערה: רחוב שוהדא אל-אקצא – "חללי אל-אקצא". עם זאת, על שלטי הרחוב מופיעה רק המילה הראשונה, ריבוי בערבית של "שהיד", אדם שמת מות קדושים.

      שמות רחובות בעיתיים בסכנין (עדי חשמונאי , עדי חשמונאי, באמצעות סמארטפון של וואווי HUAWEI)
      רחוב אלשהדאא בסכנין (צילום: עדי חשמונאי, באמצעות סמארטפון של וואווי HUAWEI)
      פיגוע התאבדות באוטובוס בחיפה, דצמבר 2001 (AP)
      "כל מאורע רק מחזק את הנרטיבים השונים". פיגוע בחיפה, 2001 (צילום: אי-פי)

      "שוהדא זה מושג, שם עמום. זה יכול להתייחס לערבים אזרחי מדינת ישראל שנהרגו באירועי אוקטובר 2000 שפרצו עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא. לא מחבלים. פירוש המילה שהידים הוא חללים", אמר ד"ר נוהאד עלי, חבר בקבוצת המחקר במכון הרטמן ומומחה ליחסי יהודים ערבים ופונדמנטליזם דתי מהמכללה האקדמית גליל מערבי ואוניברסיטת חיפה. "אלה אזרחי המדינה שהמדינה היא שהרגה אותם, אני לא רואה בעיה בעניין הזה", הוסיף.

      "מה שד"ר עלי אומר נכון, אבל אני שואף להיות חלק מפתרון מסוים שעדיין לא נמצא וגם פה, זאת דוגמה לנרטיבים השונים", אמר הרב הרטמן. "כל אחד מרגיש קורבן ולכן כל מאורע רק מחזק את הנרטיב האישי שלנו ואת חוסר היכולת שלנו להבין את הצד השני. כשאנחנו חושבים על אינתיפאדת אל אקצא, אנחנו חושבים על היהודים שנהרגו. יש מן אטימות מובנית כששני הצדדים מרגישים קורבן", הוסיף.

      דרך גנדי, רחוב כהנא: "אנחנו לומדים לחיות עם זה"

      דראושה וד"ר עלי סבורים כי על מנת למתן את הסערה הבאה, על כל צד לאפשר לצד השני חופש לקיומם של הנרטיבים הלאומיים, התרבותיים והדתיים במרחב שלו. דוגמאות לכך ניתן למצוא לדבריהם בסובלנות היחסית שמפגינים אזרחיה הערבים של המדינה לנוכח רחובות ואתרים הנושאים את שמותיהם של דמויות שפגעו באוכלוסייה הערבית. כך לדוגמה, עיריית אור עקיבא בחרה לקרוא לאחד מרחובותיה על שם הרב כהנא. בדומה לראש עיריית סכנין, גם ראש עיריית אור עקיבא נמנע מלהגיב ליוזמה השנויה במחלוקת.

      "הרב כהנא היה גזען והוא מעולם לא היה יונה צחורה. הוא סולק מהכנסת בשל עמדותיו הרדיקליות, הוא ניצל בזכות בג"ץ שהחזיר אותו לכנסת ישראל ואחרי תקופה שהוא היה חבר כנסת, התנועה שלו נפסלה והוכרזה כארגון לא לגיטימי", אמר ד"ר עלי. "האיש הזה קרא באופן הברור ביותר לטרנספר", הוסיף.

      לדבריו, גם השר המנוח רחבעם זאבי, שהחזיק בדעות דומות, זוכה להנצחה במקומות רבים בכל רחבי הארץ, דבר שמעורר אי נוחות בקרב האזרחים הערבים. "גם גנדי לא היה יונה צחורה והרחוב הארוך ביותר בישראל, כביש הבקעה, קרוי על שמו. בכל פעם שאני נוסע משם לשטחים, אני רואה את השלט הזה", אמר ד"ר עלי.

      רחוב על שם הרב כהנא באור עקיבא (צילום מסך , Google Steet View)
      "פוגע בנו". רחוב הרב כהנא באור עקיבא (צילום: גוגל)

      "כשאני לוקח את הבנות שלי לבית הספר, בכניסה לנצרת אני עובר דרך גשר רפול שלא היה אוהב גדול של הערבים, בלשון המעטה, אף השווה אותם לג'וקים מסוממים", הוסיף דראושה. "האם זה מדבר אלי? לא. האם זה מעליב אותי? כן. אבל אני לומד לחיות עם זה כי אני צריך לחיות עם ההחלטות של הרוב היהודי, גם אם הן לא משמחות אותי. גם סמלי מלחמה עם שמות של חטיבות צבאיות הם סוג של אצבע בעין ואני לא שמח כשאני מסתובב ברחובות עם שמות כאלה".

      דראושה מציע שכל צד ינסה להכיל בצורה סובלנית יותר את הנרטיב של הצד השני, על אחת כמה וכמה כאשר הוא מקיים אותו במרחב של המגזר שלו. "דווקא מדינת ישראל שמגדירה את עצמה כמדינת לאום, צריכה להבין את הצורך של לאומים אחרים להביא את הזהות הלאומית שלהם לידי זיהוי בתוך המתחמים שלהם", אמר. לדבריו, "אם שלטי הרחובות הללו היו בתוך מרחב ציבורי יהודי, הייתי מבין את הסערה. אבל אם זה בתוך מרחב ציבורי ערבי, ביישוב ערבי, ברחוב שעיקר צרכניו הם ערבים, אז כל מטרתה של הסערה הזאת היא לגרוף הון פוליטי ולא יותר מזה. אני מקווה שעם הזמן הסמלים יהיו פחות לאומיים ויותר תרבותיים. ככל שנחפש שמות שהם מתחום השירה, הטבע, או התרבות, נשכיל לבנות יותר מרחבים משותפים".