שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הודיע על פרישה בשנה הבאה, בגיל 64 - שש שנים לפני המועד המתוכנן. דנציגר מסר על החלטתו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ולשרת המשפטים איילת שקד.
השופט דנציגר מסר: "בתשע השנים וחצי האחרונות זכיתי לעבוד לצד חברים וחברות יקרים, לטפל באין ספור עניינים משפטיים מרתקים ומאתגרים, ולהקדיש לעבודתי השיפוטית את מלוא מרצי ויכולותיי. החלטתי לסיים את כהונתי בעוד שנה נובעת מסיבות אישיות ואינה נוגעת לסיבות הנובעות מעבודתי השיפוטית".
עם פרישתו של דנציגר, תידרש הוועדה לבחירת שופטים למנות בחודשים הקרובים שופט חדש שימלא את מקומו, לאחר שמינתה רק לפני כשבועיים ארבעה שופטים חדשים. בראש הוועדה עומד שר המשפטים, ואם שקד תישאר בתפקידה עד למועד הבחירה הבא תוכל לרשום הישג פוליטי עם מינוי שופט חמישי בתקופת כהונתה.
פרישתו של דנציגר מהווה הפתעה לנוכח העובדה כי מונה לכהונה בבית המשפט העליון ב-2007 ונותרו לו עוד כשבע שנים לכהן בתפקיד, עד להגיעו לגיל 70 בנובמבר 2023.
בחודש שעבר נבחרו לכהן בעליון השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון. הארבעה יושבעו לערכאת השיפוט העליונה בשנה הקרובה, במקומם של השופטים רובינשטיין, ג'ובראן והנשיאה נאור שיגיעו לגיל פרישה, וזילברטל שהודיע על פרישה מוקדמת. הליך הבחירה לווה במאבקי כוח בין חברי הוועדה, כששלושת השופטים התנגדו לחלק מההצעות של השרים שקד וכחלון ובראשן למינויו של השופט אלרון.
דנציגר הגיע לתפקידו לאחר שבמשך שנים כיהן כסנגור בכיר וכד"ר למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא מונה יחד עם השופט חנן מלצר בתמיכת שר המשפטים דאז דניאל פרידמן שתמך במינוי שופטים שלא צמחו במערכת בתי המשפט. הוא נחשב כבעל גישה סנגוריאלית וזכה לתהודה בעיקר בזכות דעת המיעוט שלו בתיק הרצח של תאיר ראדה כשסבר כי יש לזכות את רומן זדורוב מעבירת הרצח.
באוגוסט 2011 נחקר בצעד חריג תחת אזהרה בפרשת ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני ונאלץ להשעות את עצמו, אולם התיק נסגר מחוסר אשמה.