פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרף החלטת הממשלה: משרד החינוך מקדם תכניות נפרדות ליוצאי אתיופיה

      הממשלה הודיעה על ביטול התכניות הייעודיות לבני הקהילה כדי למנוע הסללה במערכת החינוך, אך המשרד פרסם קול קורא ליוצאי אתיופיה עבור הכשרת עובדי הוראה ותלמידים, במסגרת תכנית שעלותה שני מיליון שקל. משרד החינוך: "אין שחר לטענות, אלה מסלולי רשות"

      חרף החלטת הממשלה: משרד החינוך מקדם תכניות נפרדות ליוצאי אתיופיה
      עריכה: מתן חדד

      (בווידאו: סערה בדיון למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, יולי 2016)

      משרד החינוך ממשיך לתקצב תכניות לימוד נפרדות ליוצאי אתיופיה ולפתח תכניות הכשרה למורים מהעדה האתיופית. זאת, בניגוד להחלטת הממשלה מאשתקד, שהביאה לאימוץ תכנית "דרך חדשה" ולביטול התכניות הנפרדות ליוצאי אתיופיה.

      "האגף להכשרת עובדי הוראה מזמין מכללות אקדמיות לחינוך להגיש בקשה להכשרת לומדים מבני הקהילה האתיופית לתפקידי הוראה ומנהיגות חינוכית", נכתב בקול קורא שהוציא משרד החינוך בנובמבר האחרון. מטרת התכנית היא "להכשיר מועמדים מבני הקהילה, בעלי כישורים אקדמיים ויכולת אישית להוראה בבתי ספר בחינוך ממלכתי וממלכתי דתי". עלות התכניות המותאמות לשנת הלימודים תשע"ז, עומדת על שני מיליון שקל.

      הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), תקיים מחר (שני) דיון בנושא יישום דוח שילוב יוצאי אתיופיה בחברה, שנערך על ידי מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. בתוך כך, תדון הוועדה בתקצוב שמעניק משרד החינוך לתכניות לימוד נפרדות ליוצאי אתיופיה ובפיתוח תכניות ההכשרה למורים בני הקהילה.

      עוד בנושא:
      הנהלים שונו – אז למה יוצאי אתיופיה עדיין לא יכולים לתרום דם?
      עלייה במספר יוצאי אתיופיה בעלי תואר - אך ייצוגם באקדמיה נותר נמוך
      ילידי אתיופיה סופגים אלימות ממורים פי שניים משאר התלמידים

      הפגנת יוצאי אתיופיה, תל אביב, 22 ביוני 2015 (ראובן קסטרו)
      הפגנת יוצאי אתיופיה, יוני 2015 (צילום: ראובן קסטרו)

      בעקבות הקול קורא שיצא בנובמבר, כתבה ח"כ אלהרר למנכ"לית משרד החינוך דאז מיכל כהן: "האם התכנית הזו לא סותרת את החלטת הממשלה לביטול התוכניות הנפרדות? הגיע אלינו דיווח שגם סטודנטים אתיופים שנרשמו לתוכניות הרגילות הוסללו לתוכניות האלו ללא בקשת הרשות שלהם ומבלי לאפשר להם לעבור לתוכנית הרגילה".

      במכתב שנשלח לכהן על ידי עו"ד ענבר פלד מהקליניקה לרב-תרבותיות באוניברסיטה העברית, המייצגת את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ביקשה תשובות לגבי המשך פעילותן של התכניות הייחודיות לבני העדה האתיופית. "גבירתי מציינת במכתבה כי השירות שיקבלו ילדים בישראל דרך הפרויקט הלאומי יינתן לתלמידי ביתה ספר העל-יסודי באופן אינטגרטיבי תוך שימת דגש על מתן שירות ביישובים בהם מתגוררים בני הקהילה האתיופית", נכתב. "אמירה זו מעוררת תהיות, שכן קשה להבין כיצד ניתן להבטיח שירות אינטגרטיבי, כאשר הקריטריון להחלטה על הכללת התלמידים שנותר היותם בני הקהילה האתיופית".

      ח"כ קארין אלהרר, הוועדה לביקורת המדינה. הכנסת, 24 בינואר 2017 (נועם מושקוביץ)
      "נודע לי כי סטודנטים אתיופים שנרשמו לתכניות הרגליות, הוסללו לייעודיות". ח"כ אלהרר (צילום: נועם מושקוביץ)

      עוד כתבה עו"ד פלד: "במכתבך צוין כי את תכנית התגבור יוסיף להפעיל הפרויקט הלאומי, הגוף שהוקם על מנת לעסוק באופן בלעדי ביוצאי אתיופיה. ההודעה שפרסם המשרד בדבר כוונה להתקשרות במיזם משותף, מעלה כי אין כל שינוי במבנה התוכנית".

      ממשרד החינוך נמסר: "אין כל שחר לטענות. בני הקהילה שפונים ללימודי הוראה לומדים בכל מסלול והתמחות בו הם חפצים, כמו כל סטודנט בישראל. בנוסף, המשרד מעניק מסלולי רשות נוספים של העשרה וסיוע מבחינה אקדמית ופדגוגית, וזאת כדי להרחיב מספר המורים יוצאי אתיופיה".

      הפגנת יוצאי אתיופיה, 22 ביוני 2015 (ראובן קסטרו)
      הפגנת יוצאי אתיופיה, יוני 2015 (צילום: ראובן קסטרו)