משרד הבריאות אמנם הסיר את החסמים לתרומת דם מבני העדה האתיופית לפני כחודש, אולם דיון סוער שהתקיים היום (שלישי) בוועדת הקליטה של הכנסת, העלה כי משרד הבריאות מתעקש להגביל את תרומות הדם מבני העדה עד ליוני 2017 כשהסיבה לכך לא ברורה. מנהלת שירותי הדם במד"א, פרופ' איילת שנעל, ניסתה להסביר את ההמתנה בהטמעת מכשור חדש בתחום. ואולם, שרת הבריאות לשעבר ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) שקידמה את הנושא, אמרה כי לא ברור לה מה הקשר בין הדברים.
"אני מבינה את ההתרגשות הרבה, אבל ההנחיות הן לא שלנו, אלא של משרד הבריאות", אמרה פרופ' שנער. "ההנחיות נכנסו לאחר שהוחלט לשדרג את הבדיקות ולכלול בדיקת איידס נוספת עם מכשור חדש. זה קליטת מערכות חדשות, יש פה אחריות גדולה". כאשר נשאלה מדוע על פי אותו העיקרון לא מגבילים את אוכלוסיית העולים מברית המועצות מתרומת דם, בגלל שכיחות גבוהה של מחלות כבד נגיפיות מדבקות בקרבן, לא נתקבלה תשובה. פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, חיזק את דבריה של שנער והוסיף כי ההמלצה לבדיקות נוספות, גם הן של הוועדה שהבהירה כי אין סיכון בתרומות מיוצאי אתיופיה. "באמת חיכינו הרבה זמן, ואם נחכה את עוד חצי שנה כשכל הבדיקות יהיו בפיקוח ואז גם כלל האזרחים במדינה ירגישו בטוחים".
"ועדת גרין, שאותה מיניתי לפני כשלוש שנים, ישבה כשנה וחצי - זמן רב של דיונים מעמיקים", אמרה גרמן בריאיון לוואלה! NEWS. "היא הגיעה למסקנה שהסיכון בתרומה של יוצאי אתיופיה שנמצאים במדינת ישראל עשר שנים ומעלה, לא עולה על הסיכון של כל אדם אחר במדינת ישראל ואי לכך הם המליצו שהם האלו יוכלו לתרום דם מידית. מדובר בכמעט 98% מהעדה האתיופית בארץ".
"והנה, לפני כשלושה שבועות, התקבלה החלטה במשרד הבריאות להתעלם מעניין העדה האתיופית ולהתייחס למדינה אנדמית, וזה בסדר גמור - אבל למה לא לתת ליוצאי הקהילה לתרום כבר עכשיו? אני לא מבינה את ההתעללות הזאת, את האפליה הזאת. הרי אין כל מניעה, הוכיחו שאין כל מניעה ואין סיכון אצלם, אבל לא קיבלתי שום תשובה. מה הקשר למכשור החדש שצריך להיכנס? ישבה ועדה ואמרה שבמשך יותר מעשר שנים לא התגלו אצל האוכלוסייה הזו מחלות מיוחדות, אז למה לחכות עוד חצי שנה? ואם משהו יקרה בתוך חצי שנה והנהלים לא ייכנסו לתוקף? זו בושה, זה ביזיון למדינת ישראל שצריך לגמור אותו מיד".
בדיון השתתפו בני הקהילה האתיופית, ובהם דוד יאסו, קצין בכיר בצה"ל. "עליתי לארץ בגיל 16. לחמתי בצבא. מיום הגיוס שלי תרמתי דם כל הזמן עד שנת 96' - חודש לפני שהפרשה שהתפוצצה. לא ידעתי שזרקו את הדם שלי לפח", אמר. "כואב לי שבמדינת ישראל שאותה אני משרת בנאמנות, אני לא תורם דם. זה פוגע בקהל רחב של ציבור המתגייס גם היום. אתם לא יודעים עד כמה הקהילה הזאת נפגעת".
ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), יו"ר הוועדה ויוצא אתיופיה בעצמו, הוסיף: "אם במשרד הבריאות לא שלמים עם זה שיוצאי אתיופיה הם אזרחים שווים לאזרחים אחרים, אז זאת בעיה גדולה. אין שום סיבה רפואית לעכב את זה עוד חצי שנה. לכן, זה פשוט המשך של אפליה של משרד הבריאות ואנחנו נמשיך להילחם ולא ניתן לכם לטשטש את הנושא או לקבור אותו".
לפני כחודש פרסם משרד הבריאות את התיקון לנהלים הקיימים למתן תרומות דם בארץ, שהסיר לראשונה את ההגבלות על תרומות דם מיוצאי אתיופיה וכן על תרומות דם מגברים הומוסקסואלים. על פי המדיניות הקיימת, ילידי אתיופיה לא היו יכולים לתרום דם אם שהו יותר משנה לאחר שנת 1977 במדינה שבה שכיחות HIV היא גבוהה על בסיס נתוני ארגון הבריאות העולמי. בפועל, מדובר באיסור על כמעט כל תרומות דם של יוצאי אתיופיה, מאחר ששתי העליות הגדולות לארץ התקיימו לאחר השנה הזאת - מבצע משה בשנת 1985 ומבצע שלמה בשנת 1991.
לפי המדיניות החדשה, השווה להנחיות המקובלות בכל מדינות העולם המפותחות וארגון התרופות האמריקני, ההנחיה שונתה להנחיה כללית על ישראלים ששוהים או שהו בארץ אנדמית (שבה קיים סיכון גבוה ללקות במחלה, ר"ב) וטרם חלפה שנה מאז הגעתם לישראל. מגבלה זו חלה על כל התורמים, ובכלל זה על ילידי הארץ, ללא קשר למוצא, כך שלא תתקיים הבחנה בין ילידי אתיופיה לשאר האוכלוסייה.