(בווידאו: ראיון באולפן וואלה! NEWS על שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל)
שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב בני העדה האתיופית גדל בשנים האחרונות במאות אחוזים כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לרגל חג הסיגד שיחול ביום רביעי. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2015 530 סטודנטים ממוצא אתיופי קיבלו תואר אקדמי, לעומת 99 בלבד בשנת 2000.
במקביל, בשנים 2015-2014 שיעור המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות והמכללות האקדמיות היה גבוה יותר בקרב בני העדה האתיופית, ועמד על 27.2% לעומת 20% בקרב כלל המועמדים היהודים. עם זאת, שיעור הסטודנטים האתיופים נמצא במגמת עלייה משמעותית בשנת 2015 למדו 2,966 סטודנטים אתיופים במוסדות האקדמיים, ואילו ב-1999 עמד המספר על 747 בלבד.
עוד עולה מהנתונים, כי למרות עלייה במספר בני העדה האתיופית הניגשים לבחינה הפסיכומטרית, ממוצע ציוניהם נמוך משמעותית מהממוצע הכללי. בעוד שממוצע הציונים של יוצאי אתיופיה הוא 448 נקודות, הממוצע הכללי עומד על 541 נקודות, ושל הנבחנים היהודים בכלל על 576. כמו כן, 1.2% מכלל יוצאי אתיופיה היו סטודנטים בשנים 2015-2014, לעומת 3.3% מקרב האוכלוסייה היהודית בכלל.
עוד בוואלה! NEWS:
שני מאסרי עולם ו-20 שנה למחבל שרצח שניים בבניין פנורמה בת"א
משפחות שכולות חיכו שעה לטקס - ומחו; ריבלין: "קבלת פנים מיותרת"
תשעה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על חושף השחיתויות רפי רותם
הנתונים מצביעים על ירידה בקרב התלמידים האתיופים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים שלמדו בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, כאשר בשנים 2015-2014 למדו בהם 48.4% מהתלמידים האתיופים, לעומת 58.4% בשנים 2004-2005. בנוסף, שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בני העדה האתיופית הגיע בשנת 2015 ל-89%, לעומת 94% בקרב כלל החינוך העברי.
עם זאת, בשנות הלימוד 2015-2014 אחוז הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה היה נמוך במעט מזה של כלל תלמידי החינוך העברי: 1.21% לעומת 1.4%. במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות לעומת זאת, שיעור הסטודנטים שהחלו ללמוד בשנת 2014-2015 ולא המשיכו את לימודיהם בשנת 2015-2016 גבוה יותר בקרב יוצאי אתיופיה ועומד על 12%, לעומת 8% בקרב כלל הסטודנטים היהודים. במכללות לחינוך, שיעור זה דווקא נמוך יותר בקרב יוצאי אתיופיה, 13% לעומת 26%.
עוד עולה מדוח הלמ"ס כי שיעור המשפחות החד-הוריות גבוה במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה: כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד-הוריות בכלל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מנתה לקראת סוף שנת 2015 141.2 אלף, 85.7 אלף הם ילידי אתיופיה ו-55.5 אלף הם ילידי ישראל שהוריהם נולדו באתיופיה.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בני העדה האתיופית נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ו-90% נישאו לבן או בת זוג מאותו מוצא, גברים יותר מנשים, 95% ו-87%, בהתאמה. לצד זה, שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית - 16 מכל אלף נשואים, לעומת תשעה מכל אלף בקרב כלל היהודים. באשר לנתוני הילודה, בשנת 2015 נולדו 3,348 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. באותה שנה היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.8 ילדים.
האוכלוסייה האתיופית הגדולה ביותר - בעיר נתניה
כ-61% מהאוכלוסייה האתיופית בישראל מורכבת מעולים והיתר הם ילידי הארץ שהוריהם נולדו באתיופיה. בשנים האחרונות הצטמצמה העלייה מאתיופיה כך שבשנת 2015 הגיעו לישראל 91 עולים בלבד, המספר הנמוך ביותר של עולים מאתיופיה מאז שנת 2000. בסוף 2015 הגיע חלקם של הילדים בני 14-0 ממוצא אתיופי לכ-28% מאוכלוסייה זו, מתוכם כ-84% ילידי ישראל. בני 65 ויותר מהווים כ-6% מקרב האוכלוסייה האתיופית.
מרבית בני העדה האתיופית מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-24%). ביישובים העירוניים, האוכלוסייה האתיופית הגדולה ביותר ב-2015 הייתה בנתניה - 11.4 אלף איש. אחוז האתיופים הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב היה בקרית מלאכי (16.8%). ערים נוספות בהן האוכלוסייה האתיופית גבוהה הן ראשון לציון עם שמונה אלף איש, באר שבע עם 7.3 אלף איש, אשדוד ורחובות עם 7.1 אלף איש ופתח תקווה עם 6.8 אלף איש.