פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ורשה פרסמה נכסי יהודים שנגזלו בשואה – אך הקציבה רק חצי שנה לתביעתם

      לראשונה פרסמה עיריית הבירה הפולנית 50 כתובות של נכסי יהודים שנגזלו בידי הנאצים והקומוניסטים, ופתחה אותן לתביעות רכוש. ואולם, על פי החוק הפולני, מרגע פרסום הכתובות לניצולי השואה ליורשיהם שישה חודשים בלבד להתייצב ולהפעיל את תביעתם מחדש

      בתים ומבנים בוורשה בהם הכירה העירייה כרכוש של יהודים ומציעה לקחת בעלות עליהם (צילום מסך , Google earth)
      2,612 תביעות פתוחות כבר הוגשו לנכסים בעיר. נכסי יהודים בוורשה (צילום: Google Earth)

      עיריית ורשה פרסמה היום (רביעי) את 50 הכתובות הראשונות של נכסי יהודים שנגזלו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה ובידי הקומוניסטים לאחריה. בכך, הופעל שעון עצר של שישה חודשים בלבד עבור בעלי הרכוש לתבוע את נכסיהם, שלאחריהם יועברו הנכסים שלא הוכחה עליהם בעלות לאוצר פולין, או לעיריית הבירה.

      הכתובות שפורסמו היום בידי העירייה הן חלק מתוך 2,612 נכסים שלגביהם כבר הוגשו תביעות רכוש בידי טוענים לבעלות, שעודן פתוחות. בספטמבר 2016 נכנס לתוקף חוק חדש בפולין שלפיו לניצולי שואה וליורשיהם יוקצבו שישה חודשים בלבד להתייצב ולהפעיל את תביעתם מחדש, מרגע פרסום הודעת העירייה על הכתובת בתקשורת המקומית.

      בהמשך, ניתנו שלושה חודשים נוספים לעותרים כדי להוכיח את זכויותיהם בנכס, אחרת הוא יועבר לאוצר המדינה או לעירייה, כאשר ורשה יכולה בכל עת וללא התראה לפרסם כתובות של נכסים מהרשימה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מוסלמים אספו כסף לשיקום המצבות במיזורי: "עומדים לצד היהודים"
      שבדיה: עימותים אלימים בפרבר של מהגרים בבירה שטוקהולם
      הבית הלבן: לא משנה כמה נדבר על אנטישמיות - זה לא מספיק לכם

      בתים ומבנים בוורשה בהם הכירה העירייה כרכוש של יהודים ומציעה לקחת בעלות עליהם (צילום מסך , Google earth)
      מאגר איל"ר מאפשר התאמה בין רישומים היסטוריים. נכסי יהודים בוורשה (צילום: Google Earth)

      כדי להתמודד עם החוק הפולני המגביל את יכולתם של ניצולי השואה ובני משפחותיהם להשיב את נכסיהם, השיק ארגון השבת הרכוש היהודי איל"ר מאגר נתונים חדש של נכסים בוורשה. זאת, במטרה לעזור לניצולים וליורשיהם לזהות את רכושם ולהפעיל מחדש את תביעותיהם, לפני שממשלת פולין תשתלט באופן סופי על הנכסים.

      המאגר של איל"ר יוצר לראשונה התאמה בין רישומים היסטוריים שונים של העיר ורשה המאפשרת למשתמשים לחפש את שמותיהם של בני משפחה או כתובות בניין בעיר. מאגר הנתונים יסייע להם לדעת אם כבר קיימת תביעה פתוחה עבור הנכס. זאת, משום שהחוק החדש אינו מאפשר הגשת תביעות חדשות ואינו מתייחס לאנשים שלא הגישו תביעות להשבת רכושם מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, או אנשים עם רכוש מחוץ לוורשה. כמו כן, לא ידוע בנוגע לכמה נכסים בוורשה עוד קיימות תביעות רכוש פתוחות מאז תום המלחמה.

      בתים ומבנים בוורשה בהם הכירה העירייה כרכוש של יהודים ומציעה לקחת בעלות עליהם (צילום מסך , Google earth)
      נכסי יהודים בוורשה (צילום: Google Earth)

      "זה קריטי שהרשויות בפולין יעשו כל מאמץ כדי לזהות ולהודיע לתובעים פוטנציאלים על פרסום הרשימה. כמו כן, אנחנו קוראים לפולין להאריך את הדד ליין הקצר כל כך", אמר יו"ר ועדת התפעול באיל"ר, גדעון טיילור. "זה לא הוגן כלפי התובעים - בייחוד כלפי אלה שחיים מחוץ לפולין - שיאבדו את ההזדמנות האחרונה להתחבר מחדש עם עברם בגלל המורכבות המנהלית של החוק הזה".

      "הבעיה עם החוק הזה, מדגישה את הצורך הבהול בחקיקה לאומית של חוק השבת רכוש בפולין", הוסיף טיילור. "פולין נותרה המדינה היחידה באירופה שלא חוקקה חוק לאומי להשבת רכוש פרטי מתקופת השואה. אנו דורשים מממשלת פולין לטפל בבעיה זו באופן מידי, על מנת שניצולי שואה ויורשיהם, כמו גם בעלי רכוש יהודים ולא יהודים אחרים, יזכו לצדק מועט".