משרד הבריאות ערך אתמול (ראשון) שימוע לאבי רודרמן, בעלי בית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, לגבי המשך פעילותו לאחר שעלה חשד להתעללות בקשישים במקום. בשימוע התקבלו כמה החלטות, בהן על הוצאת רישיון חדש לבית החולים למשך שלושה חודשים בלבד ואיסור קבלת חולים חדשים למקום עד קבלת החלטה אחרת.
עוד הוחלט כי במהלך החודש הקרוב תוחלף הנהלת בית החולים בממלאי תפקידים אחרים שיקבעו בהסכמה עם משרד הבריאות. ההנהלה שתוחלף תכלול את שני מנהלי המקום, המנהלת הרפואית, האחות הראשית, מנהל העבודה הסוציאלית ומנהלי מקצועות הבריאות הנוספים. כמו כן, תעריף יום האשפוז יופחת. בלילות יתווסף כוח עזר לכל מחלקה ואחות שתסייר בין המחלקות ותעביר דיווח יומי.
בתום שלושה חודשים, תוסר המגבלה על קבלת חולים חדשים ומתן הרישיון החדש יותנה בהחלפת ההנהלה ובהגשת תכנית למניעת אלימות נגד מטופלים. תנאים נוספים למתן הרישיון הם חובת שילוט בכל מחלקה שתשמש את המטופלים לפנייה להגשת תלונה וכן תכנית על הכנסת מטפל חדש לעבודה.
לקריאה נוספת:
בעקבות החשד להתעללות: מנהל בית האבות בחיפה התפטר מתפקידו
חמישה עובדים בבית אבות בחיפה נעצרו בחשד להתעללות בקשישים
הבעלים של בית האבות "נאות כיפת הזהב" מינה היום את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה לשעבר, השופט בדימוס פרופ' דן ביין, לעמוד בראש ועדת בדיקה בלתי תלויה על מנת לחקור את הממצאים שנחשפו באחת מ-12 המחלקות בבית האבות. פרופ' ביין ימנה לצדו גורמים מקצועיים שיסייעו לו לגבש תמונת מצב על הטיפול שלו זוכים דיירי בית האבות, מהבחינות הרפואית והסיעודית, יישום נהלי משרד הבריאות במוסד, וכן על אופן ניהול המוסד מבחינה אדמיניסטרטיבית. מסקנות הוועדה יועברו למשרד הבריאות.
במקביל, החליטה היום שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, רונית בש, להפוך את החלטת בית המשפט השלום ולהשאיר את האחות הראשית בבית האבות, אירנה יגודין, במעצר עד מחר. זאת, בניגוד להחלטת בית משפט השלום מאתמול לשחררה למעצר בית. נוכח החשיפת הפרשה, אחת מהדיירות בבית האבות "נאות כיפת הזהב" שלחה מכתב לשר ליצמן שבו ביקשה לציין לטובה את האחיות שסייעו ומסייעות לה.
שר הבריאות, יעקב ליצמן, ביקש להתייחס לפרשת החשד להתעללות שנחשפה. השר ליצמן שלח היום מכתב פתוח לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון שבו הוא מציע תכנית "התערבות מידית" למשבר הענף הסיעודי. התכנית כוללת חמישה סעיפים עיקריים - תגבור כוח אדם, תוספת מכסות לעובדים זרים, העלאת שכר, תוספת תקני פיקוח והכנסת מצלמות מעקב למחלקות.
כיום רשומות כ-21 אלף מיטות גריאטריות הפרוסות בכ-800 מחלקות ובכ-300 מוסדות סיעודיים, כאשר עובדי הסיעוד מונים 8,800 איש בלבד. מדובר ביחס נמוך שגורם למטפלים לעבוד משמרות כפולות, ובחלק מהמוסדות אף המטפלים לא יוצאים לחופשות כלל. ליצמן מבקש תוספת כוח אדם סיעודי בעלות של 80 מיליון שקלים לשנה, כאשר הוא מציע חלוקת תשלום בשתי פעימות.
ליצמן מבקש תוספת ל-2,400 עובדים זרים לענף הסיעוד
עוד בתכנית שרקם, התייחסות לסוגיית העובדים הזרים. כיום עובדים זרים מורשים לעבוד בתחום הסיעוד רק בבתיהם של קשישים סיעודיים ואין אשרות עבודה למרכזים סיעודיים או בתי אבות סיעודיים. על פי נתוני א.ב.א איגוד בתי אבות בישראל, חסרים היום כ-5,000 מטפלים בכל תחום הסיעוד על מנת להגיע ליחס מטפל-מטופל מינימלי. בתכנית שליצמן מציע, הוא מבקש תוספת של 2,400 עובדים זרים נוספים לתחום הסיעוד לקליטה במוסדות, עם חלוקה לשלושה עובדים בכל מחלקה.
סוגיה נוספת כואבת במשבר ענף הסיעוד קשורה לשכרם הזעום של המטפלים. כיום, משתכרים המטפלים בשכר מינימום שאינו מספק ומוביל לכך שמרבית העובדים בתחום בוחרים בו כברירת מחדל. "על מנת לתמרץ עובדים איכותיים להישאר בתחום לאורך זמן ולהתמקצע, נדרש שכר מינימום ענפי", כותב ליצמן בהסבר התכנית. "בדומה לענפים אחרים, תוספת זו מגולמת בכ-900 שקלים חדשים לחודש מעבר לשכר המינימום ובעלות כוללת של כמאה מיליון שקלים". בנוסף לכך, ביקש ליצמן תוספת של 95 תקנים לתגבור הפיקוח על כלל חסרי הישע במסגרות השונות של מערכת הבריאות והכנסת מצלמות מעקב למחלקות.
"בפתח דברי אדגיש כי אין ולא תהיה כל הצדקה לתופעות שראינו. עם זאת, אנו נדרשים להיערכות לאומית להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה", אמר ליצמן. "משרד הבריאות שברשותי שב ומתריע אודות המשבר הקיים וזה שעומד בפתח, הנובע מהגידול האדיר הצפוי במספר הקשישים בשנים הקרובות, עד כדי הכפלת מספרם ואת הצורך להיערך ברמה לאומית כוללת לכך".
ליצמן ניצל את ההזדמנות להפעיל לחץ נוסף על החלת רפורמת הסיעוד, שאותה הוא מנסה לקדם זה כמה חודשים. בעבר, איים ליצמן כי מפלגתו תעזוב את הממשלה אם האוצר לא יאשר את הרפורמה עד לתחילת השנה האזרחית החדשה, דבר שבפועל לא קרה. "כמובן לא ניתן לנתק את האירועים האחרונים מהצורך הדחוף לביצוע רפורמה בסיעוד", ציין לקראת סוף המכתב. "קצב ההזדקנות של האוכלוסייה בישראל הולך וגובר. אנחנו עומדים לפני שינוי משמעותי במספר בני 75 פלוס - גידול של כ-5,000 קשישים בשנה. במידה והמדינה לא תחל להיערך עכשיו - אנו צפויים לעמוד במרכזו של משבר חברתי גדול יותר בטווח הזמן המידי".
במכתבו, פירט ליצמן חולי נוסף במערכת הסיעודית הציבורית בארץ כמו היעדר רצף טיפולי לקשישים, שכן הטיפול בהם מפוזר בין קופות החולים, ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. "הזכאות הציבורית היא נמוכה ביותר ומנתבת את הקשישים לאשפוז במקום להיות מטופלים בסביבה הטבעית שלהם, בקהילה. הרפורמה בסיעוד, שאליה התחייב ראש הממשלה בהסכם קואליציוני מיועדת לפתור כשלים חמורים אלו".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) מסר בתגובה לדברי שר האוצר כחלון לפיהם לא יחסרו תקציבים לשיפור המצב בענף הסיעוד: "אחרי שהוסיפו רק 31 שקל לקצבת הקשישים, אולי כדאי לוודא שהאמירות תואמות את מה שקורה בשטח. הצורך הדחוף ביותר כרגע הוא רפורמה בסיעוד שמצריכה תוספת תקציב, ולפי השר ליצמן, מי שמתנגד הוא האוצר בראשות כחלון. לא ניתן לפתור את הבעיות בסיעוד רק בתוספת של שני מפקחים".