תוך ארבע שנים בלבד זינק גיוס הנשים ללחימה בזרוע היבשה מ-264 ב-2012 ל-1,022 בשנת 2016 עלייה של 350% בהיקף הגיוס. מתוך המגויסות, כ-800 שובצו במערך הגנת הגבולות הכולל את גדודי קרקל, אריות הירדן וברדלס המעורבים, וכן גדוד רביעי שנמצא בימים אלו בהקמה. השאר משרתות כלוחמות בחיל התותחנים, יחידת הכלבנים עוקץ, כמדריכות חילוץ והצלה וביחידות חי"ר נוספות.
"לאחרונה התקבלה החלטה במטה הכללי להקים גדוד רביעי, גדוד חי"ר קל גבולות מעורב ובו לוחמים ולוחמות", סיפר קצין חיל האיסוף הקרבי הראשי, תת-אלוף מרדכי כהנא. "אנחנו נתחיל לבנות את הגדוד הזה החל ממרץ הקרוב בתהליך מהיר כך שבנובמבר, בעוד שמונה חודשים, הוא כבר יהיה מבצעי".
עוד בוואלה! NEWS:
טנקים לנשים בלבד, ללא חציית גבול: צה"ל נערך לקליטת הלוחמות
דובר צה"ל: "הניסיון להחליט עבור נשים אם הן מסוגלות - אינו ראוי"
צה"ל על סערת שילוב נשים בשריון: לא הוחלט דבר, הנושא בבחינה
במקביל, נרשם גידול של מאות אחוזים בגיוס התצפיתניות. למעשה, בעשור האחרון צמחה כמות המתגייסות לתפקיד ב-1,500%, וקיימת ירידה בנשירה מהתפקיד. זאת, ברקע הביקורת סביב תנאי השירות של התצפיתניות וקשיי התפקיד. בצה"ל מיחסים את הירידה בנשר והעלייה בגיוס לשינויים במבנה הארגוני שבוצעו בתחום.
בשנת 2016 ביצעה זרוע היבשה בחינה של נושא נשר הלוחמות מהתפקידים השונים המוצעים להן בזרוע, שהעלתה כי הסיבה המרכזית לכך הייתה בשורות הסגל, שהכשרתו המקצועית הייתה לקויה. על פי זרוע היבשה, הגידול המהיר בהיקף הפלוגות המעורבות הביא לכך שמרבית המפקדים לא צמחו בגדודי הגנת הגבולות אלא בחטיבות החי"ר השונות, והבדלי הגישות הביאו לירידה במוטיבציה של הלוחמות.
בנוסף, רמת הכושר הגופני, המענה הרפואי והתזונה הייחודית, לא הותאמו כראוי להכשרת הלוחמות. כך למשל, התברר כי פלוגה מעורבת בגדוד הגנת גבולות דורשת פי ארבעה יותר ביקורי מרפאה מפלוגת לוחמים רגילה.
גורם נוסף שנמצא כמעקב את גיוס והכשרת הלוחמות הוא אמצעי הלחימה, שגם הם לא הותאמו כראוי לנשים. בשל כך הוחלט על שורה של צעדים כמו פיתוח קסדה, ווסט בגודל ומשקל מתאימים שיאפשרו ללוחמות פעילות מיטבית. כמו כן, הוחלט להוריד את היקף המחסניות באפודים משש לארבע. ואולם, על פי קצין בכיר המעורה בנושא, השיקול לכך הוא מבצעי ולא פיזיולוגי.
