פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תוך ארבע שנים: עלייה של 350% בגיוס נשים לתפקידי לחימה בצה"ל

      משנת 2012 זינק גיוס הלוחמות בזרוע היבשה ליותר מאלף בשנה, מתוכן מאות מגיעות למערך הגנת הגבולות הכולל את גדודי קרקל, אריות הירדן וברדלס. במקביל, נרשם גידול של מאות אחוזים בגיוס התצפיתניות, וירידה בנשירה מהתפקיד

      תוך ארבע שנים: עלייה של 350% בגיוס נשים לתפקידי לחימה בצה"ל
      צילום: דו"צ, עריכה: יוסי אלטר

      תוך ארבע שנים בלבד זינק גיוס הנשים ללחימה בזרוע היבשה מ-264 ב-2012 ל-1,022 בשנת 2016 – עלייה של 350% בהיקף הגיוס. מתוך המגויסות, כ-800 שובצו במערך הגנת הגבולות הכולל את גדודי קרקל, אריות הירדן וברדלס המעורבים, וכן גדוד רביעי שנמצא בימים אלו בהקמה. השאר משרתות כלוחמות בחיל התותחנים, יחידת הכלבנים עוקץ, כמדריכות חילוץ והצלה וביחידות חי"ר נוספות.

      "לאחרונה התקבלה החלטה במטה הכללי להקים גדוד רביעי, גדוד חי"ר קל גבולות מעורב ובו לוחמים ולוחמות", סיפר קצין חיל האיסוף הקרבי הראשי, תת-אלוף מרדכי כהנא. "אנחנו נתחיל לבנות את הגדוד הזה החל ממרץ הקרוב בתהליך מהיר כך שבנובמבר, בעוד שמונה חודשים, הוא כבר יהיה מבצעי".

      עוד בוואלה! NEWS:
      טנקים לנשים בלבד, ללא חציית גבול: צה"ל נערך לקליטת הלוחמות
      דובר צה"ל: "הניסיון להחליט עבור נשים אם הן מסוגלות - אינו ראוי"
      צה"ל על סערת שילוב נשים בשריון: לא הוחלט דבר, הנושא בבחינה

      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      הקמת הגדוד המעורב הרביעי תחל במרץ (צילום: דובר צה"ל)
      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      הסיבה המרכזית לנשר הלוחמות - בשורות הסגל (צילום: דובר צה"ל)

      במקביל, נרשם גידול של מאות אחוזים בגיוס התצפיתניות. למעשה, בעשור האחרון צמחה כמות המתגייסות לתפקיד ב-1,500%, וקיימת ירידה בנשירה מהתפקיד. זאת, ברקע הביקורת סביב תנאי השירות של התצפיתניות וקשיי התפקיד. בצה"ל מיחסים את הירידה בנשר והעלייה בגיוס לשינויים במבנה הארגוני שבוצעו בתחום.

      בשנת 2016 ביצעה זרוע היבשה בחינה של נושא נשר הלוחמות מהתפקידים השונים המוצעים להן בזרוע, שהעלתה כי הסיבה המרכזית לכך הייתה בשורות הסגל, שהכשרתו המקצועית הייתה לקויה. על פי זרוע היבשה, הגידול המהיר בהיקף הפלוגות המעורבות הביא לכך שמרבית המפקדים לא צמחו בגדודי הגנת הגבולות אלא בחטיבות החי"ר השונות, והבדלי הגישות הביאו לירידה במוטיבציה של הלוחמות.

      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      רמת הכושר הגופני לא הותאמה ללוחמות (צילום: דובר צה"ל)

      בנוסף, רמת הכושר הגופני, המענה הרפואי והתזונה הייחודית, לא הותאמו כראוי להכשרת הלוחמות. כך למשל, התברר כי פלוגה מעורבת בגדוד הגנת גבולות דורשת פי ארבעה יותר ביקורי מרפאה מפלוגת לוחמים רגילה.

      גורם נוסף שנמצא כמעקב את גיוס והכשרת הלוחמות הוא אמצעי הלחימה, שגם הם לא הותאמו כראוי לנשים. בשל כך הוחלט על שורה של צעדים כמו פיתוח קסדה, ווסט בגודל ומשקל מתאימים שיאפשרו ללוחמות פעילות מיטבית. כמו כן, הוחלט להוריד את היקף המחסניות באפודים משש לארבע. ואולם, על פי קצין בכיר המעורה בנושא, השיקול לכך הוא מבצעי ולא פיזיולוגי.

      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      למרות הביקורת על תנאי שרותן, ירידה בנשירת תצפיתניות (צילום: דובר צה"ל)
      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      אמצעי לחימה מותאמים יפותחו עבור הלוחמות (צילום: דובר צה"ל)
      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      הוחלט להוריד את היקף המחסניות באפודים (צילום: דובר צה"ל)
      לוחמות צה"ל בזרוע היבשה (דובר צה"ל)
      פלוגה מעורבת בגדוד הגנת גבולות דורשת פי ארבעה יותר ביקורי מרפאה מפלוגת לוחמים רגילה (צילום: דובר צה"ל)