(בווידאו: ניסוי במערכת יירוט טילים, החודש)
כשהודו פתחה מכרז רכש בתחום הביטחוני בתחילת העשור, הציבה ישראל תנאי שילוב החברות ההודיות במחקר ופיתוח (מו"פ) וייצור המערכות ואמצעי הלחימה אך ורק בשנתיים האחרונות. עם כניסתו של נרנדרה מודי לתפקיד ראש הממשלה בהודו באפריל 2014, החלו במדינה לאכוף את המדיניות החדשה ביתר רצינות. ישראל, שמעוניינת לזכות בלקוחה כמו הודו, החליטה לשקול איך לענות על התנאים הללו כדי להגיש את מועמדותה.
בתחילת הדרך התלבטו במשרד הביטחון כיצד לנהוג בשיטת המכרזים החדשה של הודו, שמוגדרת כאחת הלקוחות הגדולים של התעשיות הביטחוניות המובילות בישראל. החשש שמא מידע קריטי עשוי לזלוג החוצה ובעתיד לפגוע ביתרון האיכותי של ישראל ריחף באוויר. היה ברור שלא ניתן לוותר בקלות על לקוחה כמו הודו, שנמצאת כבר יותר מעשור וחצי במרוץ התחמשות מתגבר.
עוד בוואלה! NEWS:
עסקת הענק יוצאת לדרך: המלחמה של צה"ל נגד מנהרות חמאס
לראשונה: המדינה שוקלת להשתמש בחוק ההסדרה
כשהנשיא מפנק: "המלון היוקרתי בעולם" סיפק בכניסה קוד סודי לנתניהו
בסוף העשור הקודם נדמה היה כי ישראל מצליחה לדחוק מעצמות כמו ארצות הברית ורוסיה בהתמודדות על מכרזים בהודו ומובילה בהיקף ייצוא נשק ומערכות לחימה. כך אושרה התמודדות של תעשיות ביטחוניות ישראליות בהודו, תוך שילוב מחקר ופיתוח והקמת תשתיות ייצור עם חברות הודיות, אם יזכו במכרזים. התובנה שעלתה הייתה ברורה: עדיף להרוויח מחצית מהעסקה תוך סיכון הידע ואיבוד מקומות עבודה בישראל מאשר לא להיות שם כלל ולא להרוויח כלום.
השוק ההודי הפך לאתגר לא רק בגלל מדיניות ראש הממשלה מודי, אלא גם בגלל מעורבות גוברת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות והאירופיות בשוק ההודי. "אם בעבר האמריקנים לא היו מתמודדים בכלל בשוק ההודי, שהיה רווי במוצרים מרוסיה, היום הם עושים מאמץ לזכות במכרזים קטנים בהיקף של מיליוני דולרים. בעבר זה לא קרה", הסביר גורם ביטחוני בכיר לשעבר.
בעיר בנגלור שבהודו נפתחה אתמול תערוכת "אירו-אינדיה 2017" בסימן: "Make in India". מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אודי אדם, יחנוך את פתיחת הביתנים הישראלים עבור 11 תעשיות ביטחוניות ישראליות שבהן ייחשפו מגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות, שחלקן הגדול נוסה בהצלחה בשדה הקרב. התעשייה האווירית תציג את מל"ט ההרון TP-XP שיוצר במיוחד עבור שיווק בהודו לקראת התמודדות על מכרזים, כמו גם מערכות מותאמות למטוס הקרב העתידי של הודו מתוצרת רפאל, מערכות הגנה נגד חדירה של רחפנים עוינים למרחב האווירי מתוצרת "אלביט מערכות", טכנולוגיה ייחודית להגנה על כלי טייס, שת"פים ישראלים הודיים לייצור משותף של תותחים, טילים, מל"טים ועוד.
ראש האגף לסיוע בייצוא ביטחוני של משרד הביטחון, תא"ל במיל' מישל בן ברוך, אמר כי "שיתוף הפעולה הכלכלי בין הודו וישראל הולך ומתחזק". לדבריו, "ביטוי לכך ראינו בביקור המוצלח של נשיא המדינה ריבלין בהודו ואנו מקווים לארח בישראל את ראש ממשלת הודו מודי בשנה הקרובה".
"התחרות הפכה קשה, כמו בכל העולם"
סמנכ"ל שיווק בתעשייה האווירית, אלי אלפסי, שנמצא בימים אלו בהודו, אמר בראיון לוואלה! NEWS כי "ההצלחה של התעשייה האווירית בשוק ההודי נובעת מאיכות המערכות שלנו שבמרביתן כבר נעשה שימוש מבצעי. אנחנו גם מתמחים בתמיכה למערכות לאורך שנים ואנחנו נמצאים במגוון של תחומים בהודו כמו מכ"מים, מל"טים, מערכות תקשורת מתקדמות ולוויינות. התחרות כאן הפכה למאוד קשה. כמו בכל העולם".
סגן ראש סיב"ט פול פרידברג התייחס גם הוא לנושא בריאיון לוואלה! NEWS: "יש שיתופי פעולה אמיתיים בין חברות הודיות לישראליות. מי שלא מממש פרויקטים דרך חברות הודיות כולל תשתיות מקומיות, אין לו סיכוי לקבל מכרזים, אתה מחוץ למשחק. הקשרים הולכים ומתהדקים וזה ילך ויעמיק ואנחנו מברכים על כך".
גיורא כץ, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת רפאל אמר לוואלה! NEWS כי "התחרות בכל העולם נמצאת במגמת עלייה. הודו היא שוק חשוב עבור חברת רפאל. יש פה הזדמנות אבל צריך לעבוד מאוד קשה כדי להשיג אותה. אנחנו מתחרים בתעשיות המובילות בעולם ואתה צריך לעמוד בדרישות ההודיות לא רק לייצוא המו"פ אלא גם לייצור. להקמת תשתיות בהודו ובסוף גם להיות אטרקטיבי במחירים. בתערוכה הקרובה נציג יכולות אוויריות, אמצעי גילוי, מערכות תקשורת, תקיפה והגנה אווירית. אני חושב ששיתוף הפעולה עם הודו בייצור והפיתוח יהיה מנוף חיובי. הצלחה לשני הצדדים. אני רואה בזה יתרון ולא מכשול".
התעשיות הישראליות שישתתפו בביתן הלאומי הן: אירומעוז, אל סיאלו, אירונאוטיקס, קבוצת אסטרונאוטיקס, קונטרופ , אלביט מערכות, הנדסת הידרומכניקה, התעשייה האווירית, ניר אור, פיזיקל לוג'יק ורפאל.