(בווידאו: חייל נפצע קל מירי מרכב חולף מכיוון לבנון, אוקטובר 2016)
גבול לבנון, אמצע השבוע. מהצד הישראלי אפשר להבחין בקלות, גם ללא משקפת, בכלי הרכב של יוניפי"ל שנעים בלוויית אנשי צבא לבנון כמה מאות מטרים בלבד מהגבול עם ישראל. הסיור הזה, שבמהלכו כלי הרכב מתערבבים אלה באלה, נועד לתאם פעילות ולמנוע אי הבנות בשטח, בעיקר מול ישראל. כמה עשרות מטרים משם בלבד, בנקודת גובה, מתנוססת עמדה צבאית שאנשיה עוקבים אחר התנועות בצד הישראלי וכן של כלי הרכב של יוניפי"ל. העמדה מאוישת על ידי אנשי חיזבאללה.
נכון, בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון שהתקבלה בסיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006 נקבע כי אסורה כל נוכחות של חיזבאללה מדרום לליטני, אך מועצת הביטחון לא נמצאת כאן. מי שכן נוכח פה בכל מטר, בכל נקודה כמעט, הוא חיזבאללה. הארגון שולט על כל קו העימות מול ישראל, מהים התיכון ועד החרמון. זו ממלכתו. ואף גורם, יוניפי"ל או צבא לבנון, אינם יכולים לשנות את המציאות שנוצרה כאן בעשור האחרון. להיפך, בצד הישראלי עוקבים כמעט בהשתאות אחר שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין צבא לבנון לבין חיזבאללה.
עוד בוואלה! NEWS:
דוח: דאעש מגייס ילדים פליטים בירדן ובלבנון - תמורת כסף ומזון
ירי בוצע לעבר כוחות צה"ל בגבול לבנון וברצועה; צה"ל תקף עמדת חמאס
"אולי הם מהמוסד?": סערה בלבנון סביב דיווח על הגעת ישראלים למדינה
אין מדובר באירוע נקודתי, שיתוף פעולה מקומי או זמני. התיאום בין חיזבאללה וצבא לבנון הופך להתפתחות כמעט אסטרטגית שתחייב את ישראל להשקיע לא מעט מחשבה ואנרגיה, מה עושים עם צבא לבנון במלחמה הבאה. האם במלחמה הבאה הצבא הלבנוני יילחם נגד צה"ל, יעביר אמצעי לחימה לחיזבאללה, או שמא יעמוד מנגד מחשש לנזק העצום שעלול להיגרם לו אם ייכנס לעימות מול ישראל. אלה שאלות לא קלות, בעיקר כשלוקחים בחשבון שמדובר ביישות צבאית, עוינת אמנם אך כזו שזוכה לסיוע מצד בנות בריתנו במערב: ארצות הברית, צרפת כמובן ואפילו ממעצמה כמו סין.
מה קרה שדווקא לאחרונה שיתוף הפעולה בין חיזבאללה וצבא לבנון מתהדק? במילים הכי פשוטות, שותפות האינטרסים עושה את שלה. חיזבאללה פועל עם צבא לבנון כתף אל כתף, באזור הקלמון, הזבדאני, הבקעא ועוד. שיתוף הפעולה שם נעשה כדי להתמודד עם האיום שמציב ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) בפני הצבא וחיזבאללה, וכאן בדרום לבנון הם פועלים יחדיו כדי להתמודד עם האיום הישראלי.
הנוכחות הגלויה לאורך הגבול עם ישראל היא אמנם לרוב של אנשי צבא לבנון, אך ברור כי פעילים של חיזבאללה מצטרפים אליהם פעמים רבות לסיורים בכלי רכב, לעיתים בביגוד אזרחי ובמקרים מסוימים אפילו כשהם לובשים את מדי צבא לבנון. וצריך לומר, הצבא הלבנוני משחק כאן תפקיד משני. אין כיום כפר בדרום לבנון, מלבד אולי כמה כפרים סונים, שלא הפכו ליעד מבוצר של חיזבאללה, שכולל מערך שלם של פיקוד ושליטה, מערכות תקשורת, אמצעי לחימה מגוונים, רקטות כמובן ונשק נגד טילים. וצבא לבנון לא עושה דבר כדי לשנות זאת.
ואולי עצם העובדה שחיזבאללה מאשר מינוי של אדם כזה או אחר לתפקיד מפקד הצבא וכן הרמטכ"ל, אומרת לא מעט על מערכת היחסים בין שני השחקנים הללו. ועדיין, ייתכן שיש כאן הסבר נוסף לפעילות המשותפת המתהדקת. חיזבאללה מתמודד כיום עם אתגרים צבאיים לא פשוטים בלשון המעטה, בעיקר בסוריה ולכן נזקק לסיוע של צבא לבנון, גם אם הוא מינימלי, באזור הגבול מול ישראל.
האתגרים של נסראללה
חיזבאללה מודל 2017 רחוק מלהיות דומה אפילו לארגון שנלחם בישראל ב-2006. מדובר בצבא לכל דבר, שמפעיל יכולות ארטילריה, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין קרבי (ולא קרבי), שפועל בשיתוף פעולה עם צבאות אחרים ואפילו עם חיל האוויר הרוסי. לחיזבאללה יש יכולת אש רקטית יוצאת דופן בכל קנה מידה הוא מחזיק ביותר ממאה אלף רקטות, עם אמצעי לחימה אסטרטגיים כמו טילי חוף-ים, עם עתודות של כוחות קומנדו מובחרים ויכולת נ"ט מרשימה. ועדיין האתגרים שעמם נדרשים הארגון ועומד בראשו, חסן נסראללה, להתמודד שונים אף הם מהמציאות של לפני 11 שנים.
ראשית, ישראל אינה עומדת בראש מעייניו לעת עתה והדבר ניכר גם במה שנראה כמוטיבציה נחלשת להוציא פיגועים נגד ישראל בטווח הזמן הקרוב. הארגון פרוס על פני שתי מדינות, סוריה ולבנון, ומנהל כיום לחימה כמעט בכל אזור קרבות בסוריה. חיזבאללה מקצה לסוריה לפחות שליש מהכוח הלוחם שלו ואיבד בלחימה שם יותר מ-1,700 מאנשיו. לשם השוואה, מספר ההרוגים שלו במלחמת לבנון השנייה נאמד בכ-700-650. כ-6,000 מאנשיו נפצעו בסוריה.
ומעבר לפגיעה התדמיתית ואולי גם לתסיסה מסוימת שנרשמה בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה הרי שמדובר כאן במבחן כלכלי לא פשוט. הארגון שהצטיין תמיד בפעילות הרווחה שלו ברחבי לבנון, מחויב לטפל במשפחות ההרוגים וכן באלפי הפצועים שזקוקים כעת לסיוע. זהו נטל יוצא דופן ולא מוכר על תקציב חיזבאללה.
כדי להתמודד עם האתגר הזה, חיזבאללה נוקט צעדי התייעלות שונים, או במלים שיהיו מוכרות יותר לישראלים: קיצוצים. הוא מאחד יחידות ומסגרות צבאיות שונות, מנסה לחסוך בהוצאות תפעוליות אדירות שיש לו כתוצאה מהלחימה בסוריה ולעיתים לצמצם גם במה שבצה"ל מכנים - ת"ש - כלומר, תנאי שירות.
ואף על פי כן, הוא רחוק מלהזניח את המוכנות שלו למלחמה נוספת מול ישראל וגם ממאן להוריד בנפח הפעילות שלו בסוריה. כוחות של חיזבאללה נמצאים כיום בגזרת חאלב שבצפון סוריה וכן ברמת הגולן בדרומה של המדינה מול ישראל. התפתחות נוספת שמאפשרת לו מרווח נשימה מסוים, היא הרגיעה היחסית שרואים בלחימה מול האופוזיציה בסוריה וההיחלשות של דאעש. הקמפיין האמריקני שהוביל הנשיא לשעבר ברק אובמה, גרם נזקים משמעותיים לאויב מספר אחת של חיזבאללה ודאעש איבד שטחים משמעותיים עליהם שלט לא מכבר בסוריה.
ואם מנסים לבחון את המגמות האזוריות לעתיד הקרוב, המסקנה היא שלישראל יהיו לא מעט כאבי ראש מצדו של חיזבאללה. ההיחלשות של דאעש היא אמנם בשורה מצוינת לתושבי מה שהייתה בעבר סוריה ואולי לכל אדם ברחבי הגלובוס. אולם המשמעות של ההתפתחות הזו היא שהציר השיעי הולך ומבסס שליטה ברחבי סוריה ובכלל זה ברמת הגולן מול ישראל. וזה בעצם האיום הגדול שמרחף לו אי שם באופק הרחוק ב"יום שאחרי" דאעש: חיזבאללה, יחד עם משמרות מהפכה איראניים וצבאו של נשיא סוריה בשאר אסד צפויים לאתגר את ביטחונה של מדינת ישראל אם מלבנון ואם מסוריה.