אחרי דיונים ממושכים וערעורים עקרים, הוסגר ביום שלישי הבלוגר הישראלי-רוסי אלכסנדר לפשין מבלארוס לאזרבייג'ן. הסיכוי שבית המשפט העליון בבלארוס, שנשלטת ביד ברזל על ידי השליט אלכסנדר לוקשנקו, היה מכריע אתמול בעד חופשי הביטוי ומגן על זכותו של לפשין להתבטא היה אפסי. מהרגע שבו לוקשנקו עצמו, המכונה הדיקטטור האחרון של אירופה, נתן אור ירוק למהלך, גורלו של לפשין נחרץ.
חטאו הגדול של הבלוגר היה שהעז למתוח ביקורת על נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, שכמו לוקשנקו, חרד מאוד להתבטאויות נגדו. לפשין אף ביקר במחוז נגורו-קרבאך, מובלעת ארמנית בשטחה של אזרבייג'ן שמנסה להתנתק ממנה ותמך בעצמאותה. המשטר של המדינה הקווקזית אינו מוכן להתפשר בנושא, ובאפריל האחרון התחדשו הקרבות בין צבא אזרבייג'ן לבדלנים במחוז הנתמכים על ידי ירבאן. היה זה הסבב הקטלני ביותר בין הצדדים מאז תום המלחמה ביניהם ב-1994.
לקריאה נוספת בנושא
משפחת הבלוגר הישראלי שהוסגר לאזרבייג'ן: "לא יודעים מה מצבו"
בליווי שוטרים חמושים: הבלוגר הישראלי הוסגר מבלארוס לאזרבייג'ן
אלייב בן ה-54 עלה לשלטון ב-2003, אחרי שירש את אביו היידר, שהיה גם ראש הקג"ב ברפובליקה הסובייטית בתקופה שהייתה חלק מברית המועצות. הוא מת באותה שנה בתום עשור בשלטון המדינה המוסלמית הממוקמת בצומת אסטרטגי בקווקז. בשטחה מרבצי אנרגיה גדולים והיא גובלת באיראן, מה שמעניק לה חשיבות אסטרטגית גם עבור ישראל, החותרת להעמקת קשריה עם מדינות מוסלמיות, יהיה אשר יהיה אופי משטרן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר באזרבייג'ן בדצמבר האחרון בעצמו ונפגש עם הנשיא אלייב, ולאחר מכן הודיע שר הביטחון המקומי כי הושגה עסקה למכירת מערכת "כיפת ברזל". הביקור הרגיז מאוד את איראן, שאינה מחבבת בלשון המעטה את העובדה שלישראל יש נוכחות כלשהי בסמוך לגבולותיה, בפרט כשמדובר במדינה מוסלמית שיעית, שלכאורה אמורה להיות בחוג השפעתה של הרפובליקה האסלאמית.
עם או בלי קשר, יום לאחר פגישת אלייב ונתניהו בבאקו, נעצר לפשין על ידי הרשויות במינסק. סוגיית הסגרתו לא זכתה להתייחסות פומבית מצד הממשלה או העומד בראשה, ומאחורי הקלעים ניסתה ישראל להיעזר ברוסיה. שר החוץ סרגיי לברוב אף הצהיר במסיבת עיתונאים כי מוסקבה לא תאפשר את הסגרת לפשין, שהוא גם אזרח רוסי, ודחק בבלארוס לבטל את ההליך. התחינות לא נענו, אולי גם לנוכח המשבר המתחולל בימים אלו בין רוסיה לבלארוס.
לפשין, שנחת בבאקו כשהוא מלווה באנשי כוחות הביטחון שהיו חמושים ורעולי פנים, הוא לא מבקר השלטון הראשון - וסביר להניח שלא האחרון - שנופל קורבן לדיכוי של משפחת אלייב. מי שמנסה להגיע לאמת ולחשוף שחיתויות ברפובליקה הסובייטית לשעבר, סביר שימצא עצמו בכלא. ולא שחסר מה לחקור - מסמכי פנמה, שהודלפו בשנה שעברה, איששו דיווחים שונים מהעבר שלפיהם משפחת אלייב מחזיקה במניות ובנכסים בשווי של מאות מיליוני דולרים.
לפי המסמכים, משפחתה של מהריבן אלייב, אשתו של הנשיא, מחזיקה בידיה בנקים, חברות בנייה וביטוח, תחנת טלוויזיה ורשת קוסמטיקה. לבתו הבכורה של אלייב, ליילה - עורכת של עיתון, ולאחותה ארזו יש מניות בחברת מכרות ובחברת "אזרפון", חברת התקשורת הסלולרית הגדולה ביותר במדינה.
זה לא הכול - במסמכים נחשף כי לארזו יש גם מניות רבות בחברת אחזקות המפעילה כמעט כל היבט הקשור לחברת התעופה הלאומית. בנוסף לכך, לשתי האחיות ולאח הקטן, היידר, יש נכסים בדובאי ששווים הוערך ב-75 מיליון דולר ב-2010. היידר הוא גם בעליהן החוקי של תשע אחוזות שונות בנסיכות, שנרכשו תמורת 44 מיליון דולר.
בתחתית מדד חופש העיתונות
טרם נגזר עונשו של לפשין, שמואשם בפגיעה בביטחונה של אזרבייג'ן ועשוי להישלח לשמונה שנות מאסר. זהו הסעיף החביב על כך משטר רודני בעולם, שלו אפשר לשייך כמעט כל פעולה המביעה ביקורת על השלטון. ואולם, באקו לא מרחמת גם על עיתונאיה שלה, כך שקל וחומר גם לא על אלו שלה. אחת הדמויות הבולטות ביותר שבהן נאבקה באקו הייתה העיתונאית החוקרת חדיג'ה אסמאילובה, שבילתה שנה וחצי במעצר בגין חשדות שונים ומשונים, בהם גם עידוד אדם להתאבד.
בעקבות לחץ בינלאומי היא שוחררה במאי האחרון יחד עם כמה עיתונאים בכירים, אך היה זה מצג שווא שלא בישר על תחילתו של אביב תקשורתי באזרבייג'ן. לפי ארגון הוועד להגנת עיתונאים, בחודשים האחרונים נעצרו שישה עיתונאים, בהם עורך אתר עצמאי שסירב להסיר ידיעות המבקרות את השלטון. כחלק ממגמה ממדאיגה ברחבי העולם, חופש הביטוי במדינה הולך ומדרדר. אזרבייג'ן דורגה במקום ה-163 מתוך 180 במדד חופש העיתונות של ארגון "עיתונאים ללא גבולות".
הקלפטוקרטיה - "שלטון הגנבים", משטר שבו המעמד השליט חומס את משאבי המדינה ואת אזרחיה כדי לרפד את כיסיו - של משפחת אלייב לא צפויה להיעלם בעתיד הקרוב. הנשיא צעיר, ומכשיר את בנו לרשת אותו. ב-2009 בוטלה ההגבלה על מספר הכהונות ובספטמבר האחרון התקיים משאל עם ידוע מראש, שבו הוארכה משך הכהונה מחמש לשבע שנים. אופוזיציה לא קיימת, ואלייב לא צפוי להתקשות להמשיך לכהונה רביעית ברציפות. בבחירות הקודמות ב-2013, לדוגמה, התוצאות פורסמו יום לפני פתיחת הקליפות. ללפשין רק נותר לקוות שבישראל לא ישכחו אותו עד שיינמק בכלא האזרי.
