וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מניעיו של אולמרט בבקשת החנינה תמוהים

5.2.2017 / 7:51

אם לא יוצגו בפני הנשיא ריבלין ראיות ממשיות לשינוי בנסיבות כליאתו של ראש הממשלה לשעבר, סביר להניח שהנשיא לא יחון אותו. האם אולמרט חפץ להשתחרר, או שמא ריח הבחירות שבאוויר קבעו את עיתוי הגשת החנינה?

אהוד אולמרט, יוצא מכלא מעשיהו לחופשה ראשונה. 11 ביולי 2016. ראובן קסטרו
אהוד אולמרט, יוצא מכלא מעשיהו לחופשה ראשונה. 11 ביולי 2016/ראובן קסטרו

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, פנה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, בבקשה שיחון אותו. אולמרט נדון ל-26 חודשי מאסר, מתוכן ריצה 12 חודשים. האם אולמרט חפץ אך להשתחרר מעול המאסר, או שמא ריח הבחירות שבאוויר הפיחו בו אספירציות פוליטיות וקבעו למעשה את עיתוי הגשת החנינה?

מוסד הנשיאות, בפרט סמכות החנינה, עולה חדשות לבקרים לכותרות, עת נדרש הנשיא לחון אנשי ציבור רמי דרג. חשוב להדגיש כי סמכות החנינה שבידי הנשיא הינה רחבה ביותר ומאפילה על סמכותם של שופטים. בידו לכופף את לשון החוק, בסמכותו לבטל ולהפוך כל פסק דין, בכוחו לקצר תקופת התיישנות עבירות, ולבטל את הקלון, המונע מאיש ציבור מלכהן במשרה ציבורית. הנשיא למעשה הוא כל יכול, עיני מורשעים וכלואים נשואות אליו. סמכויות מצומצמות מאלה, מסורות לשר ביטחון, רמטכ"ל ואלוף פיקוד ככל שהן נוגעות לגזרי דין שניתנו בבתי דין צבאיים.

לא אתפלא אם מתקיימות שיחות בין גורמים בכירים במערכת המשפט לבין נשיא המדינה בכל הקשור באיפוק שעליו לנהוג בפררוגטיבה, הכול כך רחבה שהוענקה לו. מובן מאליו שאף לא אחד יאשר את דבר קיומם של שיחות תאום שכאלה.

עוד בוואלה! NEWS:
אלפים הפגינו בת"א בעד לגליזציה: "ניצחנו בקרב, ממשיכים במלחמה"
טראמפ הפירומן נהנה לשחק באש - ומחזק את הקיצונים באיראן
"הפצעים לעד יהיו פתוחים": תושבי גוש קטיף עדיין מתמודדים עם הפינוי

נשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע חנוכת בית לוי אשכול בירושלים. 20 בדצמבר 2016. לשכת העיתונות הממשלתית
סמכות החנינה של הנשיא מאפילה על השופטים. ריבלין/לשכת העיתונות הממשלתית

מוסד הנשיאות אינו פועל בחלל ריק. כל בקשת חנינה, זוכה להמלצת מחלקת החנינות, בפרקליטות המדינה ומשרד המשפטים. לעיתים, אין דעת השר כדעת מחלקת החנינות. ההמלצות מכילות חוות דעת מקיפה הכוללת התייחסות של כל הגורמים שבאו במגע עם מבקש החנינה, מרגע חקירתו ועד כליאתו, כגון משטרה, שב"ס ועוד. לא פעם מתייחדים הנשיא ושר המשפטים לפגישות, שנועדו להכרעה בבקשות חנינה, בעלות פרופיל ציבורי גבוה.

הרושם המתקבל אצל משפטנים הינו שהנשיאים ממעטים לעשות שימוש בפררוגטיבה המסורה בידיהם, אלא ובהתקיים נסיבות חריגות, אשר לא ניטלו בחשבון בעת מתן גזר הדין. מעניין יהא להיווכח מה יעלה בגורל בקשת אולמרט או בבקשת אלאור אזריה, אם וכאשר הליכי הערעור לא יניבו פרי.

בקשות חנינה לא מעטות זכורות לנו מאחר והיו שערורייתיות והעיסוק בהן הניב כותרות עסיסיות, נעמוד על חלק מהן. מנכ"ל בנק ארץ ישראל - בריטניה, יהושוע בן ציון, מעל ב-40 מיליון דולר ונדון ל 12 שנות מאסר. כעבור שנתיים זכה לחנינה בשל מצבו הרפואי הקשה, מצב רפואי אשר לימים הסתבר כמדומה. אז תבעו את המשפט המפורסם "רבין שיחרר את ציון ובגין את בן ציון". שיאו של השימוש במוסד החנינה היה בפרשת "קו 300". פרשה זו המחישה את סמכותו הבלתי מוגבלת של הנשיא, עת זכו חנוני השב"כ לחנינה מעבירות רצח ושיבוש הליכי חקירה, עוד טרם העמדתם לדין. פרשת עזרא שנסי עסקה בחנינת רוצח שהתקבלה על בסיס מסמכים מזויפים. בג"צ ביטל את החנינה והרוצח נותר בכלאו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית
וואלה TALK יעקב אילון ואריה דרעי פלייר איכות גבוהה. עריכה: רן צימט
סטילס: מגד גוזני, מערכת וואלה!
האם אולמרט יבחר לשוב לחיים הפוליטיים כמו דרעי?/מערכת וואלה!, עריכה: רן צימט סטילס: מגד גוזני

סמכות החנינה הרחבה הביאה לא פעם למתח בין מערכת השיפוט למוסד הנשיאות, זכורה לנו מחאתו של נשיא בית המשפט העליון בשעתו, מאיר שמגר, שעה שהחליט שלא לדון בערעורים שהוגשו על ידי פרקליטות המדינה, זאת למשך 3 חודשים, מאחר ובית המשפט העליון שהחמיר בעונשו של נאשם, שהורשע בעבירות מס, לבקשת המדינה, זכה לחנינה, סמוך לאחר מכן, במסגרתה בוטל מאסרו.

נשיאי המדינה נמנעים בדרך כלל מלדון בבקשות חנינה המוגשות תכוף לאחר סיום ההליכים בערכאות המשפטיות. עיין ערך יונתן היילו, אשר עתר לאחרונה לחנינת הנשיא, סמוך לאחר שעונשו הופחת על ידי בית המשפט העליון ועמד על 12 שנות מאסר. הנשיא סירב להתערב בעונשו מהטעם כי אין הוא ערכאת ערעור על בית המשפט העליון.

לעניין אולמרט, אם לא תוצגנה בפני הנשיא ראיות ממשיות לשינוי כה קוטבי בנסיבות שהיו ידועות בשעת מתן גזר הדין לעומת מועד הגשת בקשת החנינה, ספק אם הנשיא יחון אותו. הנשיא יכול להותיר את ההכרעה בעניין שחרורו המוקדם בידי ועדת השחרורים. באשר לסוגיית הקלון, הרי שעל פי הפרסומים ספק אם התבקש הנשיא להכריע בו, שכן זה יכול לשמש אבן נגף בפני האפשרות שאולמרט ישתלב חזרה בחיים הפוליטיים עם שחרורו מהכלא.

לא נראה שאולמרט יבחר "במסלול דרעי" לשם שובו לחיים הפוליטיים, כלומר המתנה להתיישנות העבירה, בחלוף 7 שנים ממועד שחרורו מהכלא על מנת להשתלב בחיים הפוליטיים מחדש. זהו מסלול ארוך שנים עבור אולמרט, ולא תהא סבלנות לכך מפאת גילו. כל שנותר כעת הוא להמתין ולהיווכח כיצד ינהג הנשיא עם בקשת אולמרט.

הכותב הינו מומחה למשפט פלילי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully