פינוי עמונה

"הפצעים לעד יהיו פתוחים": תושבי גוש קטיף עדיין מתמודדים עם הפינוי

המראות מפינוי עמונה העלו זיכרונות רבים בקרב מפוני גוש קטיף, שאותם ניסו להדחיק לאורך השנים. "גם אחרי עשור, הטראומה לא נמוגה". חלקם ביקשו להעביר מסר מנחם למפונים הטריים: "יש חיים אחרי וצריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה"

  • עמונה
  • גוש קטיף
צילום: רויטרס וצלמי וואלה!NEWS, עריכה: יאיר דניאל ושניר דבוש

הצפייה בפינוי עמונה ביימים האחרונים פתחה פצע עמוק בקרב אלפים שפונו מגוש קטיף לפני יותר מעשור, אך מסרב להגליד עד היום. רבים מהם העידו כי מראות הפינוי מעמונה העלו זיכרונות רבים שאותם ניסו להדחיק לאורך השנים. "המראות הקשים, זעקות המפונים והרס הבתים, מעלים מחזות קשים מעברנו. זוהי זריעת מלח על פצעים שלעד יהיו פתוחים", אמר שלמה וסרטיל, שהתגורר במושב גני טל בגוש קטיף.

וסרטיל היה אחד מסמלי גוש קטיף. כיום הוא מנהל את מוזיאון גוש קטיף בירושלים. "בצירוף מקרים מיוחד נכחתי אמש בשבעה של קרוב מהגוש, החברים מספרים שהם לא מעיזים לפתוח את מקרני הטלוויזיה ולא עוקבים אחרי הפינוי של תושבי עמונה כי המראות ישר מזכירים את הפנוי מהגוש והמראות קשים מאוד. הפצע עדיין פתוח והטראומה, גם אחרי עשור, לא נמוגה", סיפר. "אמנם עבר יותר מעשור, אבל גם היום איננו מאמינים שזה קרה".

לקריאה נוספת:
אחרי אלימות קשה ומעצרים: הושלם פינוי עמונה; 57 נפצעו
המתבצרים ריססו צלב קרס על קיר בית הכנסת בעמונה: "ציונאצים"
משפחות עמונה מתמודדות עם היום שאחרי הפינוי: "חיים כפליטים"

עוד בוואלה! NEWS

"משפחה תומכת": ביתילי מחזקת את החיילים הבודדים

לכתבה המלאה
"זאת משטרה אחרת מזאת שהוציאה אותנו מהבתים". פינוי בית הכנסת בעמונה, היום (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריו, ישנו שיפור ניכר ביחס הרגיש של כוחות הביטחון שפינו את תושבי עמונה, לעומת היחס שלו זכו תושבי גוש קטיף בעת פינוים. "זאת משטרה אחרת מזאת שהוציאה אותנו מהבתים, היא ללא ספק למדה דבר או שניים מאז פינוי הגוש", הסביר. "עד היום מגיעים אליי שוטרים וחיילים שלקחו חלק בפינוי הגוש שמרגישים צורך להתנצל על אותו פינוי".

על סיקור הפינוי אמר כי "אם בעת פינוי הגוש היה ברור לכל שהתקשורת תומכת במהלך הפינוי, היום כלי התקשורת יותר ביקורתיים ומעבירים מסר ברור שהדברים חייבים להיעשות אחרת מהפינוי ההוא". הוא ביקש גם להעביר מסר מנחם לתושבי עמונה המפונים: "יש חיים אחרי וצריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה. הם יתקשו לברוח, אבל יצטרכו להרים ולבנות את חייהם מחדש".

"גם היום איננו מאמינים שזה קרה". פינוי כפר עזה, ב-2005 (צילום: AP)

גוש קטיף פונה בקיץ 2005 במסגרת תכנית ההתנתקות, תוך נסיגת כוחות צה"ל אל גבולות הקו הירוק. את התכנית יזם והוביל ראש הממשלה דאז אריאל שרון. ערב ההתנתקות חיו בגוש קטיף כ-9,000 תושבים. הפינוי נמשך שמונה ימים, ובסיומו, שעות מעטות לאחר עזיבת היישובים, נכנסו פלסטינים לשטח, השחיתו מבנים ושרפו את בתי הכנסת שנותרו באזור. בעקבות תכנית ההתנקות קמה ועדת חקירה ממלכתית שקבעה כי הממשלה כשלה כישלון חמור בטיפולה במפונים, וכי ההתנתקות גרמה לפגיעה גדולה בזכויות המפונים.

"חוסר הוודאות הוא בלתי נסבל". פינוי עמונה, השבוע (צילום: נועם מושקוביץ)

"חוסר הוודאות שמלווה את התושבים תקופה ארוכה, בייחוד לאחר שתקוותם להגיע להסדר נגוזה, הוא בלתי נסבל. השבר התהומי הוא ללא ספק רעם ביום בהיר", אמר דרור וענונו שהתגורר בנווה דקלים בגוש קטיף. הוא שימש דובר גוש קטיף וכיום מתגורר ביישוב ניצן. "מדובר בכאב עצום. מתחושה אופוריה לאורך המאבק ההרואי, ישנה נפילת מתח עצומה. אתה מגיע למסקנה שכל מאמציך העלו חרס. נכשלת".

לדבריו, "התושבים בעמונה האמינו עד הרגע האחרון, ובצדק, שיש סיכוי להציל את הבית שלהם. כולי תקווה שתושבי ההתיישבות באזור יחבקו את תושבי עמונה ויעזרו להם בימים הקשים". לצד הכאב, מצא וענונו גם מעט נחמה בפינוי. "חורבן עמונה יכשיר יישובים והרחבות בהתיישבות, מכאן שהקורבן האישי של תושבי עמונה היה בכל זאת שווה משהו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully