מגייס חזית נגד איראן: נתניהו יוצא לפגישה עם ראשת ממשלת בריטניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא היום (ראשון) ללונדון, שם הוא צפוי להיפגש מחר לראשונה עם ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי ועם שר החוץ בוריס ג'ונסון. מדובר בפגישתם הראשונה של נתניהו ומיי מאז נכנסה לתפקידה ביולי האחרון, בעקבות התפטרותו של ראש הממשלה הקודם דייוויד קמרון. בראש סדר היום של הפגישה יעמדו סוגיות אזוריות – ובעיקר הסוגיה האיראנית, על רקע המתיחות הגוברת בין הממשל האמריקני החדש לטהראן סביב ניסוי הטילים הבליסטיים שביצעה בשבוע שעבר.

"אנחנו בפתחה של תקופה מדינית משמעותית עבור מדינת ישראל", אמר נתניהו הבוקר בפתח ישיבת הממשלה. "אחר הצהריים אני אצא לבריטניה כדי להיפגש עם ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, ושר החוץ של בריטניה, בוריס ג'ונסון. אני אדון עמם בהידוק הקשרים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והטכנולוגיים בין בריטניה וישראל, כולל הידוק שיתוף הפעולה בתחום הסייבר.

במישור המדיני, הדגש שאני מתכוון לשים הוא על הצורך בהתייצבות משותפת נגד התוקפנות המתריסה של איראן, שמרימה ראש בימים האחרונים. צריך לעשות את זה באופן קבוע, אבל בייחוד לאור ההתרסות של איראן אל מול הסדר הבינלאומי".

לקריאה נוספת:
טראמפ בפגישה עם ראשת ממשלת בריטניה: "100% בעד נאט"ו"
גורמים פלסטיניים: "יועצו של טראמפ הבהיר שלא ינהל כרגע מגעים עם הרשות"
טראמפ הפירומן נהנה לשחק באש - ומחזק את הקיצונים באיראן

מיי היתה המנהיגה הראשונה בעולם שפגשה את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם כניסתו לבית הלבן. נתניהו עתיד להיפגש עם טראמפ באמצע השבוע הבא, וזו תהיה הזדמנות עבורו לשמוע את רשמיה של מיי מהנשיא החדש, כמו גם לדון איתה בחלק מהנושאים שהוא מתכוון להעלות בפגישה עמו, ובראשם איראן. בעוד שטראמפ ונתניהו מחזיקים בעמדה שלילית דומה כלפי הסכם הגרעין שנחתם בין איראן והמעצמות ביולי 2015, בריטניה דווקא מביעה שביעות רצון מהסכם הגרעין וסבורה שהוא תורם ליציבות אזורית.

עם זאת, לונדון תומכת בחיזוק הפיקוח והניטור על איראן, ולאור מעורבותה של טהראן במלחמה בסוריה, המשך תמיכתה בחיזבאללה וגורמי טרור, וכן הניסויים הבליסטיים, נתניהו צפוי לנסות לגייסה לתמוך בגישה הקשוחה יותר – המתבטאת בימים אלה בהצהרותיהם של טראמפ ובכירי ממשלו. כמו כן, נתניהו צפוי לדון עם מיי גם בחיזוק היחסים הבילטרליים בין ישראל ובריטניה בעקבות ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי ולשוחח על חיזוק יחסי המסחר בין המדינות.

נושא נוסף שצפוי לעמוד במרכז הפגישה הוא הסוגיה הפלסטינית. מיי נחשבת לתומכת ישראל ידועה, והיא נוהגת להתבטא בחום וידידות בנושאים הקשורים לישראל בזירה הבינלאומית. בחודש שעבר, בנאום שנשאה מהלך ביקורה בארצות הברית, אמרה כי "בין אם זה ביטחון ישראל במזרח התיכון או באסטוניה והמדינות הבלטיות - עלינו תמיד לעמוד לצד ידידותינו ובעלות בריתנו במדינות דמוקרטיות שמוצאות עצמן בשכונות קשות".

בסוף דצמבר, תקפה מיי בחריפות את שר החוץ לשעבר ג'ון קרי ואת הנאום שנשא אחרי החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם. היא הוציאה הודעת גינוי שבה טענה כי "ההתנחלויות אינן הבעיה היחידה בסכסוך" - למרות שבריטניה עצמה היתה מעורבת ואף דחפה מאחורי הקלעים להעברת ההחלטה באו"ם. בנוסף, בריטניה הסתייגה מוועידת פריז בנושא הישראלי-פלסטיני שהתקיימה בחודש שעבר, ומלונדון נשלח נציג בדרך נמוך. כמו כן, היא סירבה לחתום על הצהרת הסיכום של הוועידה, שעוררה זעם רב בירושלים.

עם זאת, לאור ההכרזות האחרונות של הממשלה בישראל – על בניית 6,000 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות והקמת התנחלות חדשה – מיי צפויה למתוח בפני נתניהו ביקורת על המשך הבנייה בגדה המערבית. דוברת מטעם ראש הממשלה אמרה בשבוע שעבר כי היא "מתכוונת לפרוש את עמדת הממשלה, לפיה המשך הבנייה בהתנחלויות מערערת את האמון בין הצדדים".

את פניו של נתניהו במעון ראש הממשלה שברחוב דאונינג 10 צפויים לקבל עשרות מפגינים פרו-פלסטיניים שימחו על הגעתו, יחד עם הפגנה נגדית של פעילים תומכי ישראל. בביקורו הקודם של נתניהו בלונדון, בספטמבר 2015, התפתחו עימותים אלימים בין שני הצדדים שאף הובילו למעצרים.

רגע לפני נסיעתו של נתניהו ללונדון, דוח שפורסם בסוף השבוע מגלה כי בשנה החולפת כמות התקריות האנטישמיות בממלכה המאוחדת הגיעה לשיא של יותר מ-30 שנה. לפי הדוח של "ארגון הביטחון הקהילתי", העוקב ומנטר אחר אנטישמיות בבריטניה מאז 1984, בשנת 2016 אירעו 1,309 תקריות אנטישמיות בממלכה. מדובר במספר התקריות הגבוה ביותר שנרשם מאז החלו במדידת התקריות, ובעלייה של 36% מ-960 תקריות שתועדו במהלך 2015.

ארגון הביטחון הקהילתי הוא ארגון המייצג את הקהילה היהודית בבריטניה מול גורמי אכיפת החוק בנושאי אנטישמיות, טרור, שיטור וביטחון, וכן מספק ייעוץ ביטחוני וסיוע לבתי ספר, בתי כנסת ומוסדות יהודיים בבריטניה. הדוח מצביע על כך כי אם בעבר היו "אירועים מחוללים" שהובילו לעלייה בתקריות האנטישמיות, כמו ב-2009 וב-2014 בעקבות מבצעי צה"ל ברצועת עזה, השנה "אין סיבה אחת ברורה" למספר הגבוה של התקריות האנטישמיות. עם זאת, הדוח מתייחס לשורה של גורמים מצטברים שעשויים להצביע על העלייה בתקריות, כמו לדוגמה סערת האנטישמיות במפלגת הלייבור בשנה שעברה, שהובילה להשעייתם של שני פוליטיקאים מהמפלגה ומשאל העם על הברקזיט – שהוביל בכלליות לעלייה בביטויי גזענות ושנאת זרים בתקשורת וברשתות החברתיות.

(עדכון ראשון: 10:00)