משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו

משרד הרווחה החליט להקשיח את הנחיותיו, והורה שלא לאפשר לעורכי דין להיכנס לוועדות ההחלטה של המשרד בעניין הוצאת ילדים ממשמרות הוריהם. ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, ניתנה לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שאליה הצטרפה לשכת עורכי הדין, שדרשה לעגן בחקיקה את פעולת הוועדות ולחוקק חוק שיקנה הגנות משמעותיות לזכויות של ההורים בתהליך, ובכלל זה לאפשר להם ייצוג משפטי בכל שלב.

לפי הנוהל הקיים, עורכי הדין מורשים לעיתים להיכנס אל הוועדות כמשקיפים. הנוהל החדש קובע כי "עורך הדין המייצג את המשפחה לא ישתתף בדיון בוועדה, בין אם מדובר בדיון בהרכב רגיל ובין אם בדיון בהרכב חדש ומורחב". הנוהל יכנס לתוקף רק ב-1 במרץ, אך עדויות שונות מראות כי בפועל לשכות הרווחה כבר החלו ליישמו, והן מונעות כניסת עורכי הדין לוועדות. משרד הרווחה טוען כי הוועדות הן גוף טיפולי ואינן גוף משפטי המקבל החלטות, ולכן אין להתיר נוכחות של עורך דין בוועדה.

האגודה לזכויות האזרח התעקשה שלא למחוק את העתירה למרות בקשת משרד הרווחה לבטל את הדיון בנושא. בדיון, המדינה הסכימה לדרישת האגודה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ולפרסם תסקיר בעוד שנה, אולם היא עומדת על החלטתה שלא לאפשר ייצוג בוועדות. עם זאת, הסכימה המדינה בשלב זה להקפיא את החלטת משרד הרווחה בנוגע לנוכחות עורכי הדין ולהותיר את המצב הקיים על כנו עד לעיגון בחקיקה.

לקריאה נוספת:
האזינו להקלטה: כך מזייפים עשרות מפעילי מנופים רישיונות עבודה
"קשר הדם אומר את דברו": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנלקח מאמו
ברקע הלחצים של ניסנקורן: ההסתדרות תחליט היום אם לקיים בחירות

בדוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם בוואלה! NEWS בחודש דצמבר האחרון עלה כי מרביתם המכריע של ההורים לא מיוצגים על ידי עורכי דין - לא בוועדות החלטה ולא בבית המשפט לנוער, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כמו כן, מנתוני האגף לסיוע משפטי עולה כי רק 370 הורים יוצגו בידי הסיוע בשנת 2015.

על פי נתוני דוח המרכז למחקר ומידע, 6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ-ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו . הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ופתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד, לעיתים תוך שימוש בכוח.

משכית בנדל, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "המצב הקיים במסגרתו המשפחות המודרות, המוחלשות והעניות ביותר מתמודדות עם מערכת הרווחה בנוגע לעתיד ילדיהם ולזכותם לגדלם בכוחות עצמם לבדן וללא ייעוץ משפטי מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם". לדבריה, "לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה. אנו דורשים ממשרד הרווחה לאפשר ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, כחוק. סלע המחלוקת המרכזי הוא מניעת ייצוג משפטי להורים בוועדות, מדיניות משרד הרווחה אינה חוקית, ויש לשנות אותה לאלתר".

ד"ר רונן דליהו, עו"ד ויושב ראש הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "האגודה לזכויות האזרח הגישה בצדק עתירה ואנחנו, לשכת עורכי הדין והפורום הארצי לדיני משפחה בראשותי ובראשות עו"ד שלומי באשי, יחד עם הממונה על הפורום, עו"ד שלי ואקנין אדם, הגשנו בקשה להצטרף לעתירה. לפי עמדתנו, ועדת החלטה היא לא הליך טיפולי בלבד, הוא הליך שנקבעות בו גורלות, מתקבלות החלטות. בסופו של דבר, ההחלטות האלה מועברות לבית המשפט, בהרבה מהמקרים בתי המשפט מאמצים אותן ולכן מאוד חשוב שהצדדים יהיו מיוצגים, יהיה להם פתחון פה".

"יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות, עולים חדשים, אנשים שלא יכולים לשכור עורכי דין ולכן חשוב שיהיה ייצוג בתוך הוועדות האלה", הוסיף דליהו. "יותר מזה, יש חוקים שעל פי החלטות הוועדה יש אפשרות להביא עו"ד ויש כאלה שלא. צריך ליישר קו ולתת ייצוג בכל הוועדות, אבל ההחלטה האחרונה היא גרועה מאוד, כי זה מקפח זכות יסוד של אנשים להיות מיוצגים".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "על מנת להגביר את האובייקטיביות המקצועית ולהפחית את מספר המקרים בהם אופן השיקום נקבע באי הסכמה ובכפיית בית המשפט, משרד העבודה והרווחה שינה את הליך עבודתן של ועדות התכנון הטיפול והערכה ואת הרכב חבריהן. הוועדה כוללת כיום ארבעה חברים קבועים: יו"ר – עו"ס בעל ניסיון מקצועי של שלוש שנים לפחות בטיפול בילדים בסיכון, עו"ס בכיר בתפקיד ראש צוות אשר אינו מטפל במשפחה, נציג חינוך – פסיכולוג חינוכי או קצין ביקור סדיר (האחראי על הגעה סדירה של תלמידים למערכת החינוך), וכן מוזמנים הקשורים לילד ולמשפחתו: עו"ס המשפחה, מלווה בן משפחה, מחנך/ת, גנן/ת, יועצ/ת בית ספר ועוד".

עוד נמסר כי "במסגרת הוועדה נשקלים בשיתוף עם המשפחה המענים והשירותים שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם הקשיים המציבים את הילד בסיכון, ויש חשיבות טיפולית לשמוע את עמדתם ורגשותיהם של ההורים והילד ישירות. דרך השיקום נבחרת במעורבות יתרה של ההורה והילד, וניתנת להם זכות הצבעה שוות ערך לשאר חברי הוועדה, כמו גם אפשרות לזמן דיון נוסף בהרכב שונה ומורחב, ובנוסף ניתנת למשפחה זכות ערעור לוועדה מחוזית אשר חבריה אינם עובדי מערכת הרווחה אלא היא מורכבת מנציגי ציבור מהתחום המקצועי. הוועדה לתכנון טיפול והערכה הינה פורום טיפולי ולא משפטי. המשפחות מוזמנות להגיע עם עו"ד המייצגים אותן לשלב ההכנה לדיון הטיפולי בוועדה, והתהליך הטיפולי בוועדה מתועד בפרוטוקול. הניסיון מלמד כי במקרים רבים שיתוף עו"ד בוועדות שינה את פני הדיונים בה, הפך את הדיון לזירה משפטית ואף לעומתית המחבלת ביכולתה של הוועדה לנהל דיון טיפולי, ענייני ומקצועי בשיתוף עם ההורים ולבצע את תפקידיה".