6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו - כך עולה מנתוני דוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם היום (שלישי). הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשמורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ולפתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד. הנתונים מציגים ירידה קלה במספר הילדים ששהו בשנה שעברה במסגרות החוץ ביתיות. זאת, בניגוד למגמת העלייה שנרשמה בין השנים 2014-2012.
הדוח, שיוצג בוועדה לזכויות הילד בראשות חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (כולנו), חושף עוד כי אין כיום גוף ציבורי שיש בידו נתונים על שיעור הייצוג של הורים בתיקים המתנהלים בבתי המשפט בנוגע להוצאת ילדים ממשמורתיהם, ויש פער בהערכות של הגורמים השונים. סוגיית ייצוג ההורים מבחינה משפטית בוועדות החלטה ובדיונים בבתי המשפט אינו מוסדר באופן מפורש בהנחיות משרד הרווחה.
עוד בוואלה! NEWS:
סערה ברחבי הארץ: כבישים נחסמו, נהג מת אחרי שמכוניתו הוצפה במנהרה
יזם הנדל"ן אלון קסטיאל נעצר בביתו שבתל אביב בחשד לאונס
"מאות הוצאו להורג, ילדים נשרפו בחיים": זוועות המשטר בחאלב
על פי משרד הרווחה, מדי שנה נערכים דיונים בעניינם של עשרות אלפי ילדים, ויש לבחון את שיעור הילדים המוצאים ממשמורת הוריהם ביחס למספר גדול הרבה יותר של ילדים המטופלים על ידי המשרד, שמדגיש כי ילדים רבים מושמים בהשמה חוץ ביתית בהסכמת ההורים.
עם זאת, לטענת האגודה לזכויות האזרח, מערכת הרווחה לא מיידעת את ההורים בדבר זכויותיהם בכלל, ובדבר זכויותיהם לייצוג משפטי בפרט. עוד טוענת האגודה כי גורמי הרווחה מציבים מכשולים בפני הורים שמבקשים להיות מיוצגים בפני ועדות החלטה. בעוד כחודשיים ידון בג"ץ בעתירה שהגישה האגודה בדרישה לעגן בחקיקה את מעמדן ודרכי פעולתן של הוועדות לתכנון טיפול והערכה הפועלות כדי לאבחן ולקבל החלטות בנוגע לתכניות טיפול בילדים ובבני נוער בסיכון.
עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח אמרה: "רוב האנשים שנמצאים בהליכי הוצאת ילדים מהבית הם עניים, בעלי השכלה נמוכה וחלקם אינם דוברים עברית. על רקע זה הם מתקשים מאד להתמודד עם ההליך המשפטי בהיעדר ייצוג משפטי, למרות שייצוג כזה משפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך". היא הוסיפה כי בשל כך סוברים באגודה כי "צריך להעניק סיוע משפטי להורים אלו בלי מבחנים כלכליים".
העמותה לזכויות ילדים והורים טוענת כי גם בפעמים המעטות בהן יש ייצוג משפטי להורים בדיוני הוועדות, לא ניתנת להם האפשרות לשטוח את טענותיהם במלואן. כמו כן, בעמותה טוענים כי ועדות ההחלטה מקבלות החלטות עוד בטרם החלו הדיונים עם ההורים, ואין יכולת לערער על החלטות אלה.
על פי לשכת עורכי הדין, נציגי הרווחה והרשויות לא מוכנים להכיר בעורכי דין שמגיעים לוועדות כמייצגים של ההורים, אלא כידידי המשפחה בלבד. ההוראה הנוכחית בתקנון העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה, העוסקת בפעילות ועדות ההחלטה, אינה מתייחסת כלל לייצוג משפטי של הורים בדיוני ועדת ההחלטה או בדיונים בבית המשפט. עוד מציינים בלשכה כי ההוראה פורסמה בשנת 1995 ומאז לא עודכנה.
לאחרונה פרסם משרד הרווחה כי ייערכו שינויים בהרכבי וועדות ההחלטה, ואף תינתן אפשרות לערער על החלטות הוועדות. עם זאת, הפרסום לא התייחס כלל למעמדם של עורכי דין בדיונים. במשרד הרווחה מציינים כי מתאפשרת נוכחות עורך דין בוועדת ההכנה לקראת ועדת ההחלטה, שנעשית עם ההורים. כמו כן, במידה והוועדה החליטה לפנות לבית משפט, העובדים הסוציאליים יעדכנו את עורך הדין.
גם באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים טוענים כי קשיים רבים נובעים בשל היעדר חקירה בנוגע לזכות ההורים לייצוג משפטי בהליכי הוצאת ילדיהם ממשמורתם. כמו כן, לטענת האגף, המידע בנוגע לשירות המשפטי הקיים עבור ההורים אינו נגיש באופן מספק. כמו כן, מי שמודיע להורים על זכותם לקבל סיוע משפטי הוא האפוטרופוס שממנה בית המשפט לקטין. עמדת האגף היא שיש לערוך תיקון חקיקתי מתאים, שיאפשר מתן סיוע משפטי ללא בדיקת הזכאות של ההורים לכך, כפי שנעשה כיום.
בשנה שעברה נפתחו באגף לסיוע משפטי 516 תיקים הקשורים לחוק הנוער ומתוכם סייעו אנשי האגף לכ-370 תיקים. האגף לסיוע משפטי מעניק ייצוג משפטי להורים מעוטי יכולת שאין ביכולתם להתמודד עם המערכת המשפטית. עם זאת, האגף אינו מוסמך לתת ייצוג משפטי להורים ולקטינים בפני ועדות ההחלטה. מתחילת שנת 2016, נפתחו באגף 265 תיקים בנושא, וב-213 מהם התקבל סיוע של אנשי האגף.
המשפחות המקבלות סיוע משפטי מתאפיינות ברקע כלכלי-חברתי נמוך וסובלות מהדרה חברתית, תרבותית, כלכלית והדרה של השפה. פניות רבות לקבלת סיוע משפטי בהליכים המתנהלים בבתי המשפט מוגשות לאגף לאחר תחילת הדיונים ולקראת מועד דיון קרוב הקבוע בתיק.
"עקפו אותי וחטפו לי את הילד"
בין כל הנתונים היבשים האלה מסתתרים סיפורים אישיים כמו זה של תומר כלימי, גרוש בן 40 שבנו הוצא מביתו לאשפוז פסיכיאטרי, למרות התנגדותו הנחרצת. הוא רצה להתנגד בבית המשפט להוצאת בנו, אך לא ידע שהוא זכאי לייצוג משפטי מהמדינה. "הסיפור שלי החל לפני ארבעה וחצי חודשים", סיפר כלימי לוואלה! NEWS, והוסיף שפקידת סעד ושתי עובדות סוציאליות הודיעו לו שבנו מסוכן לציבור וכי יש לאשפז אותו, ועל כן הן זקוקות לחתימתו.
"זה נפל עליי כרעם ביום בהיר, איפה הייתם עד היום?", המשיך כלימי, "באים אליי עם מסקנות ואני בתור אבא אמור לשמש כחותמת גומי ולחתום כדי להוציא את הבן שלי לאשפוז". הוא הוסיף כי העובדות הסוציאליות טענו שהבן ניסה לחטוף את הנשק של המאבטח בבית הספר. "שאלתי איך ילד בן 14 יכול לחטוף נשק למאבטח? נפתח אירוע במשטרה? היא הגיעה לשם?", סיפר כלימי, וציין כי נאמר לו שלא. לדבריו, לאחר בירור עם מנהל בית הספר, התברר לו כי בנו נגע בחגורה של המאבטח. "על זה הולכים לאשפז אותו במחלקה פסיכיאטרית?".
למרות התנגדותו של כלימי, בנו הוצא מהבית לאשפוז. "בלי עורך דין הם עושים מה שבא להם, הם אומרים לי אתה צריך לחתום פה ופה", אמר כלימי. לדבריו, כשביקש להתייעץ עם גורם מקצועי, נאמר לו שפרשה תועבר לבית משפט וכי ההתנגדויות שלו לא יעזרו. "אתה לא איש מקצוע והשופט לא ישמע לך. מראש המלחמה שלך אבודה", כך, לדברי כלימי, השיבה לו פקידת הסעד.
"יצאתי משם מבולבל", סיפר האב, "אם הייתי יודע מראש שמגיע לי ייצוג משפטי, הייתי נלחם. הם בעצם עקפו אותי וחטפו לי את הילד למחלקה הפסיכיאטרית בלי האישור שלי". לדבריו, ייצוג משפטי הולם היה עוצר את כל ההליכים הנוגעים לבנו. "הם רוצים ליצור מצב שהאבא לא יהיה שותף בשום הליך", סיכם.
ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, התייחסה למקרה ואמרה כי "ייצוג משפטי להורים בהליכי הוצאת ילדים מהבית צריך להיות אינטרס של שני הצדדים, לא רק של ההורים אלא גם של רשויות הרווחה". לדבריה, "כך גם נבטיח הליך תקין וגם יהיה קל יותר לשני הצדדים לקבל את ההחלטה ולהיות שלמים איתה מתוך ראיית התהליך כהוגן, למרות הקושי הרב הטמון בו. משום כך, אני אעמוד על חובתן של רשויות הרווחה להביא בפני המשפחות את המידע על זכאותן לסיוע משפטי".