פסיקת בג"ץ מומשה אתמול (חמישי) עם פינוי כל תושבי עמונה מהמאחז הבלתי חוקי. אמש והיום התאפשר ל-42 המשפחות להגיע ולארוז את חפציהן. אלה יועמסו ויובלו במשאיות הממתינות במורדות ההר. לאחר פינוי הרהיטים והחפצים, יחל הרס המבנים במקום, כפי שחייב בית המשפט העליון את המדינה.
בימים הקרובים ישהו תושבי עמונה תחילה במדרשה בעפרה, ובימים הבאים, לאחר שיתאוששו מהפינוי, יחלו לחפש מגורים קבועים או זמניים בעפרה או במקומות אחרים. עוד בטרם הפינוי הוצבו קרוואנים חדשים בעפרה, שאמורים לתת מענה לפחות לחלק מהמשפחות. חלק מהמפונים יעברו לשם ואחרים ימצאו פתרונות חלופיים בשכירות או בבתים שבבעלותם ביישובים אחרים.
אתמול הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יפעל במהירות להקמת יישוב אחר על אדמות מדינה בשטח המועצה האזורית בנימין, וכבר כעת עובדים על בחינת כמה אופציות עבור מפוני המאחז הבלתי חוקי. על מלאכת האיתור והקמת ההתנחלות החדשה אמונים משרד הביטחון, ראש הסגל במשרד ראש הממשלה יואב הורביץ, המנהל האזרחי וכמובן המועצה האזורית בנימין.
פינוי עמונה - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
אחרי אלימות קשה ומעצרים: הושלם פינוי עמונה; 57 נפצעו
המתבצרים ריססו צלב קרס על קיר בית הכנסת בעמונה: "ציונאצים"
מעבירים את בעלי החיים, מפרקים את היקב: שלב ב' של מבצע פינוי עמונה
כזכור, כחלק מההסכם שנחתם בידי תושבי עמונה נכתב במפורש שאם בעיות משפטיות לא יאפשרו את העתקת המאחז לחלקות אחרות על ההר, יוקם לתושבים יישוב אחר. בהסכם אף נקבע לוח זמנים ועל פי מה שנכתב בהסכם המדובר, עד סוף חודש מרץ יחלו העבודות בשטח.
במהלך השנים התחייבה המדינה להקמת התנחלות חדשה ליד שבות רחל עבור מפוני עמונה, אך אלה התנגדו לכך, ומהתחייבות נתניהו אמש עולה כי מדובר בהתנחלות נוספת ברחבי המועצה. לוואלה! NEWS נודע כי הגורמים הרלוונטיים בוחנים כמה חלופות ליישובים חדשים, בין היתר נבחנים שטחים ליד ההתנחלויות רימונים, כוכב השחר ואדם בבנימין. טרם ברור כמה ממפוני עמונה יבחרו ביישוב חדש, אך לפי הערכות, רוב התושבים מעוניינים לעבור כמקשה אחת להתנחלות החדשה שתיבנה עבורם.
מה יעלה בגורל האדמות והאם בעלי הקרקע הפלסטינים ישובו אליה?
לפי החלטת בג"ץ, השטח אמור לחזור למצבו קודם להקמת המאחז ב-1996. במסגרת החלטה זו יותר כעת לבעלי הקרקע הפלסטינים לחזור ולעבד את אדמתם כרצונם. אך המציאות בשטח אינה כה פשוטה. תחילה יוציא אלוף פיקוד מרכז צו שטח צבאי סגור על הר עמונה, לפחות לתקופה הקרובה, כדי למנוע ממשפחות עמונה או פעילי ימין אחרים לחזור למקום.
עם זאת, לא ברור מתי הצו יוסר, אם בכלל. מניסיון העבר אפשר ללמוד כי לא תמיד הנכסים חוזרים לבעליהם. כך למשל, לאדמות של גבעת האולפנה שפונתה ב-2012 גם בעקבות פסיקת בג"ץ, טרם הותר לבעלי הקרקע לחזור לאדמתם, משום שהיא נמצאת בתוך גדר ההתנחלות בית אל. למעשה, פסיקת בג"ץ בנושא נותרה תיאורטית לחלוטין משום שלבעלי הקרקע ישנה הבעלות עליה אך, רק על הנייר.
דוגמה נוספת היא ההתנחלות חומש, שנבנתה באמצעות צו תפיסה לצורכי ביטחון ופונתה במהלך ההתנתקות ב-2005, מוקמה ברובה על אדמה פלסטינית פרטית. לאחר הפינוי לא בוטל הצו, וכן הוטל צו שטח צבאי סגור, כך שבעלי הקרקע מהכפר הפלסטיני הסמוך בורקא, לא הורשו לחזור לאדמתם. מצב דומה שורר מאז פינוי בתי דריינוף ב-2015 וכן במקומות נוספים. הסיבה לכך בכל האתרים - טעמים ביטחוניים.
כמה שנים לאחר מכן הודיע ארגון "יש דין" לצה"ל כי הוא עומד לעתור נגד הצו, ובעקבות כך צו התפיסה בוטל אך לא הצו המטיל שטח צבאי סגור. זמן מה אחר כך, כששוב חזר "יש דין" על כוונתו לעתור נגדו, גם הוא בוטל. למרות זאת, למעט כמה מקרים בודדים, לא חזרו עד היום בעלי הקרקע לאדמתם בשל החשש שמתנחלים שמגיעים למקום מדי פעם, לעתים באישור הצבא ופעמים רבות ללא היתר, יפגעו בהם.
מקרה עמונה דומה במאפייניו למקרה חומש, משום שהר עמונה קרוב להתנחלות עפרה. עדיין לא ברור אם משיקולים ביטחוניים, יבוטל צו השטח הצבאי הסגור ובעלי הקרקע יוכלו לחזור לממש את בעלותם על הקרקעות. זאת, אף שמתחילת הדרך והמאבק המשפטי נגד המאחז ועד היום, על פי הצהרתם - זו כוונתם.
