פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרב הראשי לשעבר יונה מצגר הודה והורשע בשוחד במסגרת הסדר טיעון

      הרב מצגר הודה בקבלת שוחד בהיקף של כחמישה מיליון שקלים, וצפוי לשאת עונש של שלוש שנות מאסר וחצי. בכתב האישום המקורי נטען כי קיבל סכומי שוחד בהיקף של כעשרה מיליון שקלים בעת כהונתו

      הרב הראשי לשעבר יונה מצגר הודה והורשע בשוחד במסגרת הסדר טיעון
      צילום: יוני ריקנר, עריכה: שניר דבוש

      הרב הראשי לשעבר יונה מצגר הורשע היום (שני) בקבלת שוחד בהיקף של כחמישה מיליון שקלים, בהסדר טיעון שבמסגרתו הודה מצגר בעבירה וצפוי לשאת עונש של שלוש שנות מאסר וחצי. ההסדר שנחתם בשבוע שעבר בידי מצגר ופרקליטות מחוז ירושלים, אושר היום על ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן. הרב מצגר יהיה הרב הראשי הראשון שיישא עונש מאסר בפועל.

      מצגר הורשע במספר רב של עבירות שוחד, עבירת מרמה והעלמת מס, ואולם בכתב האישום המקורי, נטען כי מצגר קיבל סכומי שוחד בהיקף של כעשרה מיליון שקלים בעת שכיהן כרב הראשי של ישראל בשנים 2003-2013. מועד דיון הטיעונים לעונשו נקבע ל-8 בפברואר.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מקורבים לחקירה: "שיחות רה"מ ומוזס הוקלטו כדי להשמיען לשרה נתניהו"
      שוטר מג"ב שירה למוות בנער פלסטיני יואשם בגרימת מוות ברשלנות
      לשכת רה"מ על תיק 3000: רכש הספינות - בהתאם להמלצות חיל הים

      הרב הראשי לשעבר יונה מצגר בדיון בהסדר הטיעון שלו בבית המשפט המחוזי בירושלים,29 בינואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS)
      מצגר בבית המשפט, היום

      כתב האישום המקורי נגד מצגר כלל מגוון גדול של עבירות: קבלת שוחד בסכום של עד שמונה מיליון שקלים, הפרת אמונים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס. במקרים רבים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. העבירות נחשפו בעקבות חקירה של יחידת להב 443, בשיתוף רשות המסים. כדי להבטיח אפשרות לחלט רכוש שהושג בעבירה בתום המשפט, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לחלט כספים, חשבונות ונכסי מקרקעין של הרב מצגר, אשר חלקם רשומים על בני משפחתו.

      עו"ד דניאל ויטמן מפרקליטות מחוז ירושלים אמר לאחר החתימה על הסדר הטיעון כי "הפרקליטות עמדה על כך כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וקנס כספי גבוה, במיוחד לאור חומרת המעשים המיוחסים למי שכיהן בתפקיד כה בכיר, אשר אמור לשמש דוגמה ומופת לרבים, ובמסגרת זאת ניצל את תפקידו ומעמדו הרם על מנת לגרוף כספים לכיסו הפרטי".

      הרב יונה מצגר מובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשל"צ, נובמבר 2013 (יותם רונן)
      "אמור לשמש דוגמה ומופת". מצגר (צילום: יותם רונן)

      המשבר הראשון בקריירה של מצגר הגיע עם פרשת "מצודת דוד" בשנת 2005. בתחקיר שפורסם בערוץ 2 נחשף כי הרב קיבל הטבות בשווי של עשרות אלפי שקלים כשהתארח עם בני משפחתו במלון הירושלמי בתקופת החגים. הפרשה לא הובילה לכתב אישום, אך הביאה את היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לפרסם דוח מיוחד הקורא למצגר להתפטר מתפקידו. מצגר עתר לבג"ץ נגד היועץ ובסופו של דבר עברה ההכרעה בעניינו לוועדה למינוי דיינים, שהחליטה פה אחד לאפשר לו להמשיך לכהן בתפקידו.

      בשנת 2006 טען צלם צרפתי כי בכנס בין-דתי בסביליה שבספרד, פנה אליו הרב מצגר בתום ריאיון עמו, וביקש ממנו ללוות אותו לחדרו. שם, לדברי הצלם, ביקש הרב שיוריד את בגדיו וישכב על המיטה. "הרב אמר שיש לי גוף יפה ומוצק. הייתי בשוק, בוודאי שזה משהו מטריד", הוסיף הצלם. הדברים פורסמו אך מצגר מכחיש אותם עד היום.

      בשנת 2011 נפתחה החקירה נגדו, ובעקבותיה השעה עצמו מתפקידיו המרכזיים, כמו דיין בבית הדין הרבני הגדול, אך לא מתפקידו כרב הראשי לישראל. הוא טען כי תדמיתו עוותה, וכי "קיבלתי הנחה שלא ידעתי עליה בכלל, שילמתי את כל ההפרשים". בתחילת 2015 המליצה הפרקליטות להעמיד את מצגר לדין, ולאחר מכן קיבל את ההמלצה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהחליט לאמץ את ההחלטה ולהעמידו לדין בכפוף לשימוע.