(בווידאו: פתיחת משפטו של הרב מצגר, מרץ 2016)
פרקליטות מחוז ירושלים חתמה היום (שלישי) על הסדר טיעון עם יונה מצגר, הרב הראשי של מדינת ישראל לשעבר. במסגרתו, יודה הרב בעבירה של קבלת שוחד בהיקף של חמישה מיליון שקלים ויישא עונש של שלוש וחצי שנות מאסר. בכתב האישום המקורי, נטען כי מצגר קיבל סכומי שוחד בהיקף של כעשרה מיליון שקלים בעת שכיהן כרב הראשי של ישראל בין השנים 2003-2013. זו תהיה הפעם הראשונה שבה רב ראשי בישראל ירצה עונש מאחורי סורג ובריח.
ההסדר שנחתם, יוצג בדיון הבא בפני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, שיחליט אם לאשר אותו. במהלך החקירה והמשפט נגדו, נהגו של מצגר, חיים אייזנשטט, חתם על הסכם עד מדינה והעיד נגד הרב. כמו כן, בידי הפרקליטות היו גם האזנות סתר רבות המגבות את עמדתה.
עוד בוואלה! NEWS:
מסתמן: דוח המבקר על התנהלות הקבינט ב"צוק איתן" יאושר לפרסום
בלוח השחמט הגדול של המזרח התיכון, הבטחות הן רק הבטחות
4 הרוגים ו-4 פצועים קשה בתאונה במעורבות רכב הסעות באזור כרמיאל
עורכי הדין טל גבאי ויהודה פריד, סנגוריו של מצגר, מסרו היום: "בתום משא ומתן ממושך שניהלנו מול הפרקליטות, הרב הראשי לשעבר, הרב יונה מצגר, שעה לעצתנו וחתם על הסדר הטיעון, במסגרתו כתב האישום תוקן בצורה ניכרת".
"הסיבה שלפיה הוחלט על הסדר טיעון הוא הסיכון הרב שבניהול משפט", הוסיפו, בטענה כי המשפט היה מוכרע על סמך עדותו של עד המדינה בלבד. "לכן, עסקה שמציבה את הרב היום בפחות ממחצית עונש המאסר שהיה מוטל עליו במקרה של הרשעה היא עסקה שאנחנו מחויבים לדחוק ברב לחתום עליה", הוסיפו. "החקירה התנהלה כארבע שנים, והחוקרים עשו כל שלאל ידם על מנת ללכוד את הרב. העובדה שאין ולו ראיה או שיחה אחת שקושרת את הרב בצורה ברורה לעבירות השוחד מדברת בעד עצמה".
עוד הוסיפו: "זה המקום לשוב ולהזכיר שלמרות שהגדרת המעשים בכתב האישום היא שוחד, אין המדובר בשוחד קלאסי. מי שקורא את הפרטים מבין שמדובר על דמי תיווך בין תורמים לבין עמותות, שאלמלא מעורבות הרב לא היו תורמים כלל ועיקר. עורכי הדין הבהירו: "לא הייתה שום כוונה זדונית מצידו".
עו"ד דניאל ויטמן מפרקליטות מחוז ירושלים הוסיף כי "הפרקליטות עמדה על כך כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וקנס כספי גבוה, במיוחד לאור חומרת המעשים המיוחסים למי שכיהן בתפקיד כה בכיר, אשר אמור לשמש דוגמא ומופת לרבים, ובמסגרת זאת ניצל את תפקידו ומעמדו הרם על מנת לגרוף כספים לכיסו הפרטי".
מצגר הואשם בשלושה סוגים שונים של קבלת שוחד: הפניית תושבי חוץ שביקשו להתגייר לרב גבריאל כהן מלוס אנג'לס וקבלת חלק מהסכום ששולם במסגרת הליך הגיור, סיוע למספר עמותות לגייס כספים מתורמים, תוך שהוא מסתיר מהם כי חלק מהכספים יועברו לכיסו, וקבלת כסף בדיעבד בעבור אירועים פרטיים בהם נכח.
עורכי הדין גבאי ופריד, טענו כי גם אם יודה שקיבל את הכספים, הרי שאין בכך עבירת שוחד, משום שהם לא ניתנו בזיקה לתפקידו ולא השפיעו על החלטותיו. בכל הנוגע להשתתפותו באירועים נטען כי הוא לא נכח בהם כדי לקבל תמורה ולא ציפה לתגמול על כך. "המאשימה איננה מייחסת לרב את העובדה שנטל חלק באותם אירועים על מנת להפיק טובות הנאה", טענו סנגוריו.
עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי השופט. "אינני סבור כי הנאשם ויתר המעורבים שייכים לאותה קבוצת שוויון", כתב השופט בהחלטתו. "עובד הציבור מקבל השוחד עומד מבחינה משפטית, ערכית ומוסרית על מישור שונה מיתר המעורבים. מקבל השוחד הינו בסופו של יום השחקן הראשי על הבמה".