נאום ההשבעה המסקרן ביותר בדורנו היה קצר, אפילו קצר מאוד מעט יותר מרבע שעה. במידה רבה, היה זה נאום בחירות, כזה שהמשיך את הקו של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ ממערכת הבחירות. הוא קיווה בנאומו בגבעת הקפיטול שבוושינגטון הבירה להמשיך ולקיים את התנועה שיצר, או זו שעל כנפיה נישא אל הבית הלבן.
בניגוד לציפיות, אולי, המילה "אני" נאמרה בו שלוש פעמים בלבד. אפשר, ואף לגיטימי, גם להרים גבה נוכח מיליארדר שהתגאה בכך שהשתמש בכל טריק מוכר כדי לא לשלם מיסים, כשהוא מדבר על "האנשים שעשו הון על גבם של האנשים העמלים באמריקה", או כשהוא מדבר על אליטות שבזזו את העובדים והתנתקו מהם אבל "החל מהיום הכוח שב אליכם, העם האמריקני", בעוד שכל חברי ממשלתו הם מיליארדרים, או למצער מולטי-מיליונרים.
עידן טראמפ - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
סגנה של מרקל על נאום ההשבעה של טראמפ: "טון לאומני חזק"
ניפוץ חלונות וחסימות כבישים: הפגנות בנתיב המצעד החגיגי של טראמפ
יום לאומי לכבוד הפטריוטיזם: הנשיא טראמפ חתם על החלטות ראשונות
עם זאת, זה יחמיץ את הנקודה. טראמפ הציג שוב השקפת עולם ויש לו כזו. הוא הציג תפיסה של נשיאות, שאותה ניתן לתמצת במילה אחת בדלנות. הוא אף השתמש בביטוי "אמריקה תחילה", שהייתה סיסמתה של התנועה הבדלנית, שהתנגדה בכל תוקף לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, ובין אנשיה היו תומכי המשטר הנאצי.
טראמפ, אם כן, יוצא למלחמה. הוא יוצא ראשית למלחמה כלכלית, שבמרכזה החזרת בתי החרושת לארצות הברית; מלחמה נגד הגלובליזציה, נגד הסחר החופשי, נגד מדינות שלדעתו של טראמפ מנצלות את ארצות הברית לרעה. סין או יפן, כמו גם מקסיקו, לא צוינו בשמן, אך הורגשו היטב בין דבריו של הנשיא הנכנס.
זעמו של הנשיא טראמפ גם ניתך בתחום מדיניות החוץ והביטחון, על מדינות וארגונים שחוסים תחת מטריית ההגנה של ארצות הברית בלי לשלם את חלקם, לטענתו. האזכור לנאט"ו היה ברור לחלוטין. הנושא המרכזי במדיניות החוץ האמריקנית יהיה מעתה מלחמה בטרור האסלאמיסטי, והשאר ישועבד לכך. שוב והוא כבר אמר זאת מבחינתו נאט"ו או האיחוד האירופי "אאוט", אך מה "אין" עוד נותר השאלה הגדולה.
טראמפ הדגיש את נושא התשתיות הלאומיות, שוב, בסטייה ברורה מהמחשבה הרפובליקנית הקלאסית אשר במדינה בעיה ולא פתרון, וזו הרוצה שכל דבר ייעשה בידי השוק הפרטי. טראמפ לא שם. הוא שב ומצהיר שממשלו יבנה מחדש את התשתיות הקורסות ובארצות הברית של היום הן אכן קורסות, מהגשרים והכבישים ועד למסילות הברזל, ומבתי החולים עד למערכת החינוך.
הוא שילם מס שפתיים לנושא האחדות האמריקנית וליכולותיה של המדינה כאשר היא רוצה במשהו. הסיום המתבקש של נאום ההשבעה, כמובן, קרא "להפוך את אמריקה לדגולה שוב". הנשיא היוצא ברק אובמה הביט בפנים קפואות כשטראמפ קרע לגזרים את מורשתו, בינתיים מילולית בקרוב, מעשית.
טראמפ אמר שנאום השבעתו יהיה "הנאום הגדול ביותר שנישא אי פעם". הוא לא עמד בכך. ממילא הרף גבוה, הרי בארצות הברית לבדה היו נאומי השבעה נפלאים של רוזוולט, קנדי ואחרים, שלא לדבר על נאומי מקארתור בפרישתו, וכמובן נאום גטיסברג.
הנאום, עם זאת, התווה את הדרך שבה ילך ממשל טראמפ, ואת הכיוון שאליו הוא מוביל. יש כיוון, יש אג'נדה, יש השקפת עולם. מבחינה זו, מדובר בלי ספק בנאום חשוב. אלא שהחל מעכשיו, הנשיא טראמפ כבר לא ייבחן בהצהרותיו, אלא במעשיו. מהיום נטל ההוכחה והאחריות, הם על הנשיא ה-45 של ארצות הברית, דונלד ג'יי טראמפ.
(עדכון ראשון: 23:30)