פרקליט המדינה שי ניצן התייחס אמש (חמישי) בכנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין באילת לטענות על שיקולים פוליטיים שהובילו להחלטה לפתוח בחקירת פרשות 1000 ו-2000, שבמרכזן עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לאורך השנים נשמעות נגדנו טענות כאילו פתחנו בחקירה נגד אישי ציבור מסוימים רק משום שהם משתייכים לצד הימני או השמאלי של המפה הפוליטית, לעדה מסוימת, למיעוט מסוים, וכיוצא בזאת", אמר. "הכול הבל ורעות רוח. אין דבר רחוק יותר מן האמת".
לדברי ניצן, "מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל הוכיחה שאיננה מהססת לפעול מקום שבו עולה חשד לעבירות פליליות גם כאשר החשודים הם בדרגים הבכירים ביותר". הוא הוסיף כי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט "הם 'עיוורי צבעים' בהקשר הזה, ואין דבר שמנחה אותנו בעשייה זולת אותו שיקולים ענייניים ומקצועיים. לחצים כלשהם על המערכת לא יעזרו, שכן המערכת בנויה כך שרק שיקולים מקצועיים נלקחים בחשבון. כך היה וכך יהיה".
עוד בוואלה! NEWS:
בניגוד למצע מפלגתו: לפיד נמנע מלנקוט עמדה בנוגע לחקירות נתניהו
ליברמן על פרשת נתניהו-מוזס: "על דיבורים לא מגישים כתב אישום"
סערה בעקבות הפרסום על יחסי ראש המוסד ומילצ'ן: "לפתוח בחקירה"
"לעתים אני מדמה את עצמנו לרופאים המבצעים עבודתם בחדר הניתוח", הוסיף הפרקליט. "כאשר החולה מכוסה ורק אזור הניתוח גלוי, המנתח אינו מסתכל על השתייכותו הלאומית, הדתית או הפוליטית של המנותח, והוא עושה כמיטב יכולתו ומיומנותו המקצועית. כך גם אנו מסתכלים על הראיות, ועל הראיות בלבד במנותק לחלוטין משאלת זהותו, השתייכותו, לאומו ונטיותיו של החשוד".
ניצן התייחס גם לסוגיה של עדכון הציבור בחקירות של אישים בכירים, והבהיר כי "השיקול העליון מבחינתנו הוא טובת החקירה". לטענתו, "השיקול הזה מחייב במקרים רבים לנהל את ההליך בחשאיות מרבית ולשמור על מידור. אמת, לכאורה יש בכך משום פגיעה לכאורה בזכות הציבור לדעת, אך דומני שניתן להבין בקלות כי באיזון בין זכות הציבור לדעת ב'זמן אמת' או בסמוך לכך במה עוסקת החקירה, לבין טובת החקירה ידה של האחרונה צריכה להיות על העליונה. זה האינטרס הציבורי האמיתי".
"בהקשר זה, אני חושב שמגיע צל"ש למשטרה, לפרקליטות ולאנשי היועץ המשפטי, שהן בפרשה 1000 והן בפרשה 2000 שמרו על סודיות רבה, וכמעט שדבר לא דלף עד שהבדיקה הפכה לחקירה ועד שנחקרו חשודים באזהרה", הוסיף ניצן. הוא טען כי "כך צריכה להתנהל כל חקירה רגישה", והוסיף: "גם בעניינים הנוספים שנבדקו במקביל והוחלט שאין מקום להמשיך בבדיקתם, לא דלף כמעט דבר, ואני גאה בכך".
פרקליט המדינה הוסיף בדבריו: "לצערי, אנו מותקפים מעת לעת על כך שנגד אישי ציבור אנו מנהלים לעתים בשלב ראשון בדיקה בלבד ולא חקירה מלאה, והטענה הנטענת היא כאילו אנו מפלים לטובה אישי ציבור". לדבריו, "בטענה זו אין כל ממש. הבדיקה המקדימה משמשת, במקרים המתאימים, כלי עזר לצורך קבלת החלטה מושכלת אם לפתוח בחקירה או לסגור תיק, והיא מבוססת על ההכרה בהשלכותיה הנרחבות של ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית".
"עניין נוסף שדומני שהציבור אינו מודע לו, הוא החובה הקבועה בחוק לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה עצמו לפני פתיחה בחקירה של ראש ממשלה", עוד הסביר ניצן. "אין מחלוקת על חשיבות עיקרון השוויון בפני החוק", אמר. "עם זאת, חוק יסוד הממשלה קובע במפורש שחקירה של ראש ממשלה להבדיל מחקירה של שרים אחרים, חברי כנסת, ראשי ערים וכדומה טעונה אישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה דווקא. מטעם זה ברור מדוע היועץ גם מלווה בליווי צמוד את חקירת ראש הממשלה".
בנוגע להתנהלות החקירה הנוכחית בעניינו של נתניהו, טען: "לא אחת יש מחלוקות בין הדרגים המקצועיים השונים, אך בסופו של דבר יש היררכיה וההחלטות מתקבלות על ידי ראשי המערכת". לדבריו, "לעתים יש הדלפות אודות החקירה, חלקן אמת וחלקן שקר. אני מציע להיזהר מאוד כאשר מסיקים מסקנות על סמך מידע חלקי ומגמתי. אני מציע לכולנו להמתין בסבלנות לסוף התהליך".
"אנו נעשה כל הנדרש כדי להגיע במהירות האפשרית לחקר האמת", הבהיר ניצן. "בתום החקירה פרקליטות המחוז תגבש המלצתה ותעבירנה אלי. לאחר שאבחן אותה אני כפרקליט המדינה אגבש המלצתי ואעבירנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואזי היועץ המשפטי לממשלה יגבש החלטתו".
אתמול הגיעו ערן טיפנברון, עורך ynet לשעבר, והשר להגנת הסביבה זאב אלקין למשרדי להב 433, להעיד במסגרת חקירת פרשת 2000. טיפנברון צפוי למסור עדות בפרשת נתניהו-מוזס, שבמרכזה נרקמה עסקה לכאורה בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות", לפיה נתניהו יזכה לסיקור אוהד בעיתון בתמורה לקידום חוק "ישראל היום", אז שימש אלקין יו"ר הקואליציה.
שלשום נחקרו העיתונאי אבי רצון ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר למסור עדות במשרדי יחידת להב 433 בלוד. שמו של רצון הוזכר בתמלולי פגישה בין ראש הממשלה נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", שנחשפו בחדשות 2.
מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מסר לפני הבחירות האחרונות בשנת 2015, כשהיה יו"ר מטה הליכוד, תצהיר ובו טען כי אין כל קשר בין נתניהו למערכת "ישראל היום". זאת, בתגובה לתלונה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר לוועדת הבחירות המרכזית ולמבקר המדינה, בה ביקש להכריז על "ישראל היום" כשופר תעמולה למען נתניהו בניגוד לחוק הבחירות לאחריהן מונה פילבר על ידי נתניהו לתפקידו הנוכחי.
ביום שלישי הגיע העורך הראשי של "ישראל היום", עמוס רגב, למסירת עדות בפני החוקרים, במשך כחמש שעות. בהמשך הגיע גם המו"ל מוזס לחקירתו החמישית במסגרת פרשה 2000 ונחקר במשך כשבע שעות. ראש הממשלה צפוי להיחקר פעם נוספת במעונו בירושלים.
(עדכון ראשון: 19:35)