צדק דחוי עדיף על אי-צדק מהיר

בספר חבקוק פרק ב' מבקש הנביא להחדיר תקווה ואמונה בבני ישראל הדורשים צדק כאן ועכשיו. הנביא חושש כי העם יתייאש מלחכות לצדק, ועל כן הוא אומר ומבטיח כי הצדק יגיע במהרה. כלשונו: "א?ם י?ת?מ?ה?מ?ה? ח?כ??ה לו? כ??י ב?א י?ב?א ל?א י?א?ח?ר". חבקוק מבטיח לעם כי הצדק יופיע בוודאות ומבקש מהם המתנה סבלנית, במהלכה יחיו באמונה, אף אם הצדק נפקד.

ישנם כאלה שיאמרו שגם לזמן ההמתנה ישנה לעתים תכלית. כך הוא הדבר למשל עם "חבלי משיח" – זמן ההמתנה למשיח. לזמן זה יש תכלית משל עצמו. במהלכו, מתעוררים הברואים לחזרה בתשובה ומתכוננים הם למצב קיומי של צדק מוחלט. בעוד לחבלי משיח, כמו "הרה תקריב ללדת" (ישעיהו כו, יז), ישנה תכלית המקדמת את התוצאה המיוחלת, נראה כי "חבלי צדק" במערכת המשפטית מחבלים לא פעם בצדק עצמו ופוגעים בתחושת הצדק ובאמונה של הציבור שנעשה צדק.

מוכרת היא המימרה לפיה "צדק דחוי הוא צדק שנשלל" (justice delayed is justice denied). לא ניתן להפריז בחשיבותו של משפט מהיר וכפי שציינה שרת המשפטים איילת שקד בטקס השבעת שופטים: "אזרחי ישראל ראויים למשפט יעיל ומהיר, אשר יגרום לו להיות צודק יותר".

אכן, איחור בהופעתו של צדק עדיף על פני אי הופעתו כלל. כמאמר השופט שניאור זלמן חשין המנוח, "צדק דחוי עדיף על אי-צדק מהיר". אך אם בסדרי עדיפויות עסקינן, כי אז עדיף מאלה: צדק מהיר ככל שניתן. מהירות הופעתו של הצדק מייצרת, מניה וביה, גם צדק, גם תחושה של צדק וגם אמונה בעושי הצדק וביכולתו להופיע שוב ושוב לעתיד לבוא.

ניהול מהיר של משפט פלילי תורם לחקר האמת. כאשר לא מאבדים זמן מצטמצמים החשש והסיכון לאבד ראיות (זכרונם של עדים עדיין טרי, הסיכוי לאתר מסמכים וראיות חפציות גדל וכדומה). כמו כן, סיומו של ההליך בסמוך להתרחשות הפלילית עצמה, מאפשר להגשים את המטרות העיקריות של המשפט הפלילי – הרתעה, גמול ומניעה – סמוך ככל הניתן לעבירה, דבר המגביר מאד את האפקטיביות של יעדים אלה; בנוסף, יש בכך כדי לתרום תרומה לאפשרויות השיקום של כל הצדדים המעורבים.

לאלה יש להוסיף כי לממד הזמן יש השפעה הן על עניינו של נפגע העבירה והן על החשוד בעבירה. ניהול משפט מהיר והבאתו לסיום, בסמוך ככל האפשר לקרות ההתרחשות שבעטיה נדרשת העמדה לדין בפלילים, מונעים עינוי דין לנאשם, מצמצמים פגיעת לוואי מיותרת לאדם שטרם נקבעה אשמתו ומחזקים את אמון הציבור במערכת שיש ביכולתה להגיב בזמן אמת להפרה לכאורה של הסדר החברתי.

קיומו של משפט הוגן ומהיר יש בו גם כדי לצמצם את המתח הנפשי בו שרוי נאשם במהלך ניהול משפט נגדו וכן את הסטיגמה החברתית הנלווית לתהליך בירור אשמתו; כך גם מתקצרת תקופת אי הוודאות בה הוא שרוי. השפעותיו של הליך פלילי ומשכו הן בעלות תוקף מוגבר במקום בו נשללת או מוגבלת חירותו של הנאשם במהלך ניהול משפטו. כאמור, גם זכויותיהם והאינטרסים של נפגעי עבירה והציבור בכללותו תובעים ניהול יעיל ומהיר של המשפט.

לעתים, חייהם ושיקומם של נפגעי העבירה מושפעים לטוב ולרע מאופן וממהירות ניהול ההליך הפלילי. מסירת עדותם של נפגעי העבירה בסמוך ככל האפשר למועד התרחשותה מאפשרת לנפגע העבירה שלא להידרש ולשחזר את הנעשה בחלוף זמן. בנוסף, הליך שמתנהל במהירות מאפשר לנפגע לזכות בפיצוי כספי מהיר לשיקום ההרס שמעשה העבירה חולל בחייו, וכדומה.

לא פלא אם כן שבשנים האחרונות, גישה החותרת לצדק מהיר נחרטה על דגלה של מערכת אכיפת החוק בכלל ועל דגלה של הפרקליטות בפרט. לשם כך הפרקליטות נקטה צעדים משמעותיים לצמצום משך זמן הטיפול בתיק פלילי כאשר בה תלוי הדבר, והשקיעה בכך מאמץ ניכר. ואכן, בשנים האחרונות צומצם מאד מספר התיקים הממתינים להכרעה בפרקליטות מעבר לשנה. מתוך כ- 30,000 תיקים הנפתחים בפרקליטות מדי שנה, כמעט בכולם מסתיים הטיפול לכל היותר תוך שנה מרגע הגעתם לפרקליטות. ברובם, ההחלטה מתקבלת תוך מספר שבועות עד מספר חודשים.

בעוד לאלוהים יש את הפריבילגיה לדרוש מבני האדם להמשיך להאמין בו ובצדק, גם אם הצדק האלוקי מבושש לבוא – הרי שאנו, בני האדם, בשר ודם, מתקשים יותר לדרוש זאת, ולכן אנו נדרשים לפעול ללא הרף כדי לקדם את הגעת הצדק בלי לאבד זמן – מתוך הבנה שרק כך ניתן לייצר צדק אנושי אמיתי ולקדם את האמונה במערכת הצדק האנושית.

מלב העשייה ומתוך ידיעה של המתרחש בזמן אמת, אנו בטוחים כי הצדק במדינת ישראל קיים ואפשרי - ומשכך עליו, ככל שניתן, להופיע מהר, אף אם לא מיד.

על כן, גם "א?ם י?ת?מ?ה?מ?ה? - ח?כ??ה לו? כ??י ב?א י?ב?א ל?א י?א?ח?ר"!

הכותבים הם פרקליט המדינה ומנהל מחלקת העררים בפרקליטות המדינה

המאמר מתפרסם גם באתר 929, מיזם לימוד של פרק תנ"ך יומי