"לא תיארתי לעצמי שזה יגיע להתאבדות", העידה אתמול (רביעי) באולפן וואלה! NEWS אליסיה שחף, הצלמת שתיעדה את מורן, נפגעת תקיפה מינית בת 36, שהחליטה לסיים את חייה בהמתת חסד בשווייץ. שחף, שיזמה את פרויקט "גיבורות", העוסק בנשים נפגעות אונס, שיתפה בו את מורן.
"אני יודעת שפגיעה מינית היא מאוד קשה, לא סתם עשיתי את הפרויקט הזה", אמרה שחף. "אי אפשר לדעת כאלו דברים מראש. בפרויקט הקפדתי לא לשאול שאלות אלא להתחבר לנשים שבאו להצטלם, מה שהן רצו לספר, הן סיפרו, אבל לא רציתי לפשפש בפגיעה שלהן. הן גם ככה היו פגועות מראש", הוסיפה.
עוד בוואלה! NEWS:
עתירה לבג"ץ: להנפיק תעודות לידה לזוגות לסביות - עם שמות שתי האימהות
"החיים שלי נגמרו": האם חטפה את הילדים לרוסיה - האב נותר ללא מענה
הדוח שחושף: כמות הילדים העניים בפריפריה כפולה מאשר במרכז
בעקבות ניסיון התאבדות לפני כמה שנים, אושפזה מורן בבית החולים השיקומי בית לוינשטיין ברעננה למשך חודשים ספורים, וכשיצאה ממנו נזקקה לכיסא גלגלים וסבלה מכאבים עזים. "לא הייתי איתה בקשר אז, צילמתי אותה אחרי האירוע הזה. כשהיא הגיעה אליי זה היה אחרי. ידעתי שהיא אחרי שיקום ויש לה כאבים ובעיות גב, אבל זה היה מאחוריה. היא הייתה אז בתקופה אופטימית ולכן החליטה להצטרף לפרויקט, היא רצתה להעביר את המסר הזה לעולם", סיפרה.
לאחר מכן, העידה שחף, הגיעה הדרדרות. "אני חושבת שהפגיעה וזה שהגוף שלה הפסיק לתפקד, זה משהו שאי אפשר להשתקם ממנו לעולם. בנוסף לכאבים הגופניים זה משהו שהכריע את החלטה שלה, אבל זאת השערה שלי". לדבריה, לא הייתה עמה בקשר רציף. לגבי החלטתה של מורן לסיים את חייה עם ארגון המתות החסד "דיגניטאס" שבשווייץ, אמרה שחף: "התכתבנו מדי פעם והיא סיפרה לי על המחשבה הזאת וזה מה שהיא הולכת לעשות, זה היה לפני שנה. לא חשבתי לעצור בעדה. אמרתי לה שעצוב לשמוע את זה אבל כל התנהלות שלי מולה או כלפי הנפגעות תקיפה מינית זה לא לשפוט או לבקר, לקבל ולנסות לתמוך".
"כשהתקשרו אליי ובישרו לי את הבשורה, כאב לי הלב. לא יכולה להסביר עד כמה כואב לי עליה. על חיים שלמים מבוזבזים, שבזבזו לה את החיים", אמרה שחף. "אני אומרת את זה לא כי היא מתה. היא הייתה מבריקה, חכמה עם יופי נדיר גם חיצוני וגם פנימי. קשה לי אפילו לדבר על זה. אני מרגישה שהיא שחררה", הוסיפה. לדבריה, "אני לא מאמינה בחיים אחרי המוות אבל אני מרגישה שהיא עשתה מה שהיא הרגישה שהיא צריכה לעשות, היא לא יכלה להמשיך לחיות או להתמודד עם החיים. אונס זה רצח של הנפש. זאת פגיעה אנושה ועמוקה".
היא הוסיפה כי גם נשים אחרות שצולמו לפרויקט היו במצב נפשי קשה. "היו להן את הטראומות שלהן בעבר והן צפו. אי אפשר שלא. לא שוכחים. אפשר ללמוד לחיות עם הפגיעה אבל לא באמת להתגבר על זה", אמרה.