פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "החיים שלי נגמרו": האם חטפה את הילדים לרוסיה - האב נותר ללא מענה

      בקיץ האחרון לקחה אשתו של א' את ילדיו לבלי שוב. אף שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי זו חטיפה שמפרה את אמנת האג, א' נותר חסר אונים אל מול הרשויות ברוסיה וללא עזרה מהמשטרה, ממשרד החוץ או מהפרקליטות. "בבוקר אחד החיים שלי נגמרו"

      ילדיו של אנדריי שנחטפו על ידי אמם לרוסיה (מערכת וואלה! NEWS)
      "מדוע לא הוגש כתב אישום נגדה?". שלושת ילדיו של א'

      "בבוקר בהיר אחד החיים שלי נגמרו, ילדיי נלקחו ממני. איך אפשר לעשות את זה לבן אדם? אני הרוס", כך מתאר את חייו א', שאשתו לקחה את שלושת ילדיהם לבלי שוב, בשיחה עם וואלה! NEWS. א' פנה למשטרה ולבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, והוא קבע כי הקטינים הורחקו שלא כחוק לרוסיה ושיש להחזירם על פי אמנת האג. אלא שמאז הפסיקה דבר לא השתנה וא' נותר חסר אונים אל מול הרשויות. לפי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, בשלוש השנים האחרונות הפרקליטות עסקה ביותר מ-40 תיקים של חטיפת ילדים, כאשר בחלק מהמקרים מדובר ביותר מילד אחד.

      תחילת הפרשה בחודש אוגוסט האחרון. א', תושב אריאל, קיבל במפתיע הודעה מאשתו, שכתבה לו מרוסיה כי היא נפרדת ממנו ולא תיתן לו לראות את ילדיו. לדברי האב, יום לפני הנסיעה התנהגה אשתו באופן תמוה. היא משכה סכומי כסף גדולים מהחשבון המשותף שלהם, ארזה כמה מזוודות ונסעה לאמה. את כרטיסי הטיסה רכשה מחשבון הבנק של האחרונה. ביום החטיפה הודיעה בעבודתה כי היא מתפטרת. ב-14 באוגוסט היא אמרה לא' כי היא נמצאת ברוסיה עם ילדיהם וכי אין בכוונתה לחזור לארץ. האב הגיש תלונה במשטרה נגד אשתו ואמה, ופנה לסיוע משפטי.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הדוח שחושף: כמות הילדים העניים בפריפריה – כפולה מאשר במרכז
      תביעה תקדימית: משפחת פועל שנפל מעגורן דורשת מיליונים מהמדינה
      "עומדים בחוץ, בקור": ההורים מתגייסים למען השומרים בגנים

      אינפו התכתבות סמסים הודעות אם ברחה מהארץ (עיבוד תמונה)

      במסרונים ששלחה מרוסיה, כתבה אשתו של א' כי היא נחושה בדעתה להפריד את הילדים ממנו. "אתה יכול לא לחפש אותי, אני לא אצל אימא והילדים לא בארץ, אצלנו הכול בסדר, אני באמת לא אוהבת אותך והבנת את זה נכון אני לא מרגישה כלפייך כלום, חוץ משנאה. אנחנו לא נחזור. אני לא יכולה לתת לך להיות בקשר עם הילדים וגם אם תגיע זה לא יעזור לך. לא תוכל לקחת את הילדים, הייתי אצל עו"ד וביררתי הכול, השארתי לך הכל אבל לא אתן לך את הילדים".

      א' סיפר כי הוא מרגיש חסר אונים. "בבוקר בהיר אחד כל החיים שלי נגמרו, ילדיי נלקחו ממני לחו"ל, הילדים היו כל חיי, במשך חודש וחצי לא ידעתי איפה הם", אמר.

      "אני לא מאמין שהיא עשתה את זה, איך אפשר לעשות דבר כזה לבן אדם? אני פשוט הרוס, מאוד התאכזבתי וחשבתי שהרשויות יעזרו להחזיר ילדים שנולדו פה בארץ, שהם יהודים וזה המקום שלהם, זה לא קרה. בעצם כל הגורל של הילדים שלי נמצאים במדינה זרה, אין לי שום שליטה על מה שקורה שם, רק בחודשים האחרונים היא אפשרה לי לדבר איתם כמה פעמים כל פעם כמה דקות".

      "אם ילדיה יקבלו אזרחות יהיה קשה יותר להחזיר אותם לישראל"

      א' ביקש את עזרת רשויות החוק ומשרד החוץ, ומתח עליהן ביקורת. "אני קורא לכל מי שיכול לעזור, בין אם זה הקונסוליה או הרשויות הישראליות במוסקבה. גם מהמשטרה לא הוסבר לי מדוע עד עכשיו לא הוגשו כתבי אישום נגדה ונגד אמה שסייעה לה לחטוף את הילדים שלי", אמר.

      עו"ד שירי רובינס גולן, המתמחה בדיני משפחה וירושה ומייצגת את א', סיפרה: "כאשר האב הגיע אליי, ערכנו בדיקות והבנו שאשתו רקמה תכנית כדי לברוח עם הילדים מהארץ. רק לאחר שאחיה שמתגורר ברוסיה יצר קשר עם האב, גילינו שילדיו שוהים בכפר ברוסיה. הם מתגוררים עם האם ועם גבר חדש, שככל הנראה הוא בן הזוג החדש שלה, שממנו היא גם נכנסה להיריון. עוד גילינו כי שניהם הגישו בקשות לרכישת בית. כחלק מהתכנית, היא טסה חודש לפני לרוסיה להוציא לעצמה אזרחות ובימים אלו פועלת להוציא אזרחות לילדים".

      לפי עו"ד רובינס גולן, "אם ילדיה יקבלו אזרחות יהיה קשה אף יותר להחזיר אותם לישראל. ביקשנו סיוע של הקונסוליה בעניין, פנינו לעוד כמה גופים אך טרם קיבלנו תשובות קונקרטיות". רובינס גולן אמרה כי בית המשפט לענייני משפחה ביקש את תגובת האם, אך היא סירבה להגיב או לשלוח מישהו מטעמה. "בית המשפט השתכנע שנעשתה פה חטיפה מושכלת ומחושבת. הוא נתן החלטה שקובעת שהוצאת הילדים מהארץ על ידי האם נחשבת לחטיפה על פי אמנת האג. בית המשפט הישראלי אומר בעצם לרוסיה שעל פי הדין הישראלי ועל פי החקיקה הישראלית, מקום המגורים הרגיל, היחיד והקבוע של הילדים הוא בישראל ולכן הוצאתם הייתה שלא כדין".

      שיחת הווטסאפ בין בעל לאישה שלקחה את ילדיהם לחו"ל ללא רשותו (עיבוד תמונה)

      בימים אלו מקיימות הרשויות ברוסיה דיון בדבר בקשת בית המשפט הישראלי, אך א' לא אופטימי. לדבריו, חמותו סייעה לאשתו להימלט מן הארץ עם ילדיהם, והוא לא מבין מדוע טרם הוגשו כתב אישום נגדן. בשיחה עמו הוא קרא לרשויות בישראל להתערב בנעשה ולעזור לו להחזיר את ילדיו לחיקו.

      בינתיים, מחכה האב להחלטת הרשויות ברוסיה, החתומה על אמנת האג. הגורמים המשפטיים החלו לטפל במקרה, יצרו קשר עם האם שחטפה את ילדיה ואף קיימו דיונים בנושא בבית המשפט. למרות זאת, החשש המרכזי של א' הוא שהשלטונות במוסקבה יצדדו באם, שכבר הוציאה לעצמה אזרחות והחלה בהליכים להוצאת אזרחות לילדיהם.

      רוסיה הצטרפה לאמנת האג לפני פחות משלוש שנים. הכל שם בחיתולים, לא ברורה מחויבותה להחלטת בית המשפט בישראל וכאן עולים קשיים, "ברוסיה אין הרבה עו"ד שמיומנים לעבוד על פי האמנה, ישנם עורכי דין מאוד בודדים שמתעסקים בנושא, אך הם יקרים מאוד. רוסיה מאוד דואגת לאזרחים שלה ולא ברור כמה משקל יתנו לאינטרס של הלקוח שלי ולהחלטת ישראל בעניין זה".

      השופטת: "על האישה להשיב את הילדים לישראל"

      בפסק דינה של השופטת איילת גולן תבורי, מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, נכתב כי "הצדדים הכירו בישראל ונישאו, מאז גרו תחת קורת גג אחת במדינת ישראל. שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים נולדו בישראל, מלידתם למדו במסגרות החינוך שבהם הילדים היו רשומים בקופת החולים, ונתקבלה עבורם קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, הוגשו אישורים מעיריית אריאל המעידים על רישום הקטינים במסגרות החינוך בעיר".

      על פי השופטת, "מתעודות בירור פרטים על נוסע שהגיש האב בתיק עולה כי אשתו והקטינים יצאו את גבולות מדינת ישראל ביום ה-14 לאוגוסט ולא שבו מאז. האב הציג מסרונים מאשתו, לפיהם אין בכוונתה להחזיר את הילדים. האב הבהיר בבקשה כי לא נתן הסכמה לעזיבת הקטינים בישראל". בתוך כך, קיבלה השופטת גולן את בקשת האב להכיר בילדיו כעומדים בקריטריונים של אמנת האג, וקבעה בפסק דין הצהרתי כי הילדים הם תושבי ישראל ועל האישה להשיבם לארץ.

      ממשרד החוץ נמסר: "הנושא מוכר למשרד החוץ ומטופל על ידי הרשויות האמונות".

      מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה נמסר: "בשל צנעת הפרט לא נוכל למסור מידע על המקרה הקונקרטי המוזכר בפנייה, שכן אין מדובר בהליכים משפטיים פומביים המתנהלים בישראל. ככלל, במקרים המתאימים המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, במסגרת תפקידה כרשות מרכזית לעניין החזרת ילדים חטופים, פונה לרשות הרלוונטית במדינה השנייה בבקשה להחזרת הילד, במסגרת אמנת האג (האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים), וזאת כדי שסכסוך המשמורת, ככל שישנו, יידון בישראל – מקום מושבו הקבוע של הילד. יודגש כי מדובר בהליך משפטי שמדינת ישראל אינה צד לו, אך מלווה אותו בתפקידה כרשות מרכזית. ההחלטה אם להחזיר ילד או לא היא החלטה של בית המשפט במדינה שבה נמצא הילד החטוף".

      מהמשטרה נמסר: "נושא הפנייה מוכר ומטופל במסגרת שיתוף הפעולה הבינלאומי בין רשויות האכיפה. מטבע הדברים, אנו מנועים מלמסור פרטים אודות מקרה פרטני ואופן הטיפול בו".