המדינה מתעלמת, המנהיגים מאבדים אחיזה: כך נשאבים צעירי הנגב לטרור

יחסי הפזורה הבדואית ומדינת ישראל ספגו הבוקר עוד מהלומה, אולי מהלומה קשה במיוחד. לא מדובר רק בהריסת בתים ובמחלוקת על קרקעות, כפי שהיה בעבר, אלא בלילה מתוח שהסתיים בדריסתו למוות של השוטר הישראלי רס"מ ארז לוי ובהריגתו של הדורס, יעקוב אבו אל-קיעאן, בן 47.

אירועי היום עלולים להגביר את המתיחות ואת התסיסה שקיימים גם כך בקרב התושבים הבדואים בנגב, בכל הקשור ליחס שלו הם זוכים ממדינת ישראל. העובדה שלוי נהרג כתוצאה ממה שנראה כפיגוע דריסה לכל דבר אינה משנה מבחינתם את התמונה. הם ממשיכים לתפוס את הריסת הבתים בכפר אום אל-חיראן כפרובוקציה של השלטון הישראלי, שנועדה לסלקם מאדמותיהם כדי לבנות יישוב יהודי.

צודקים, כנראה, כל אותם אלה הטוענים שהתנהלו שיחות עם תושבי הכפר על פינוי ברצון ולכן לא היה צריך להפעיל כוח בשלב זה, כל עוד התנהלו ניסיונות להגיע להבנות. הדוגמה הקלאסית מבחינתם היא ההתנחלות עמונה – כיצד שם הגיעו בסופו של דבר ממשלת ישראל והתושבים למתווה שלא הצריך פינוי אלים?. ועדיין, צודקים גם אותם אלה שאומרים כי תושבי אום אל-חיראן השתלטו שלא כחוק על אדמות שאינן שייכות להם, ומכאן שמדובר בעבריינים לכל דבר. אלא שכפי שכבר למדנו, במזרח התיכון רצוי שלא להיות "צודק" – עדיף להיות חכם.

עוד בוואלה! NEWS:
שמר כותרות על דאעש: המשטרה פשטה על בית הדורס מהנגב
תיעוד: ח"כ עודה מתעמת עם שוטרים במהלך פינוי הכפר בנגב
המשטרה: שוטר נהרג בפיגוע דריסה בפינוי כפר בדואי בנגב; הדורס נורה למוות

בנגב חיים כיום כ-240 אלף בדואים. מתוכם שני שלישים, כ-160 אלף, מתגוררים בתשע ערים, והאחרים חיים במה שנקרא "פזורות בדואיות" – 360 במספר. הפזורות הללו יושבות על שטחים עצומים, ותושביהן טוענים לבעלות להם, על אף שהמדינה רחוקה מלהסכים על כך.

כ-60% מכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב הם צעירים מתחת לגיל 18. אחת הבעיות הקשות נוכח שיעור הגידול הטבעי היא כמובן בעיית הקרקעות וההחרפה בבעיות הדיור. אך אם בישראל זוג צעיר לרוב מוצא עצמו לוקח משכנתא כדי לרכוש דירה, ביישובי הפזורה הבדואית האופציה הזו כמעט ואינה קיימת. הצעירים הבדואים נתקלים בבעיה קשה במציאת מקום מגורים, ובחלק גדול מהיישובים אין תכניות הסדרה.

סוגיית הדיור היא רק חלק קטן מהבעיות שעמם מתמודדת כיום מדינת ישראל בכל הקשור לאוכלוסייה הבדואית בנגב. ראשית, ישנה בעיה קשה של משילות ביישובי הפזורה – אירועים אלימים רבים, כולל ירי ואלימות כלפי שוטרים, שלרוב נמנעים מלהיכנס לחיכוכים מסוכנים במקומות האלה. בכל שנה נרשמים עשרות תקריות אלימות ביישובים הבדואיים, והמדינה מתקשה לאכוף את החוק שם.

שנית, גם בקרב השבטים עצמם ניכר קושי של המנהיגים המסורתיים, ראשי השבטים והחמולות, להטיל סמכות על דור צעיר ששובר את המוסכמות ואת המסורת הישנה. זו תופעה שקיימת בכל מקום כמעט, ובוודאי בחברה הבדואית בדרום הארץ.

מעבר לכך, בדומה ליישובים ערביים אחרים, גם בפזורה בנגב ישנו תהליך של הקצנה דתית והתקרבות לרעיונות רדיקליים. אין מדובר ברעיונות נוסח הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, אלא של אלה הקיצוניים יותר, כמו הפלג הצפוני וכן לאחרונה יותר צעירים שמזדהים עם רעיונות נוסח "המדינה האסלאמית" (דאעש).

אי אפשר, כמובן, להתעלם מבעיה נוספת – הקשר המתהדק בין הפזורה לבין הפלסטינים, בעיקר תושבי דרום הר חברון. ישנו כיום מספר עצום של שוהים בלתי-חוקיים במגזר הבדואי, שמספרם מוערך בכ-15 אלף. כמו כן, ישנם לא מעט בדואים שהתחתנו עם פלסטינים, וכיום חיים ביישובים הבדואיים כ-18 אלף אזרחים ישראלים, שקיבלו את אזרחותם מכוח נישואים בין בדואים לפלסטינים. אחת הדוגמות הבולטות לכך הוא היישוב שגב שלום, שם כחמישית מהאוכלוסייה הם פלסטינים במקור.

כל אלה מולידים קרקע פורייה לפריחתם של רעיונות קיצוניים. יש כיום כמאה בדואים אזרחי ישראל המסומנים כבעלי "נטיות לדאעש" – כלומר לא פעילים בארגון, אך הביעו הזדהות עם רעיונות הארגון. הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של הרופא עות'מאן אבו אל-קיעאן, שעזב לסוריה והצטרף לדאעש, והפך בעיני רבים מבני משפחתו לגיבור מקומי.

גם רשת המורים שפעלה בבית הספר סלאם שבחורה, כמה מהם לפחות בני חמולת אל-קיעאן, ועודדה פעילות במסגרת דאעש, היא יוצאת דופן. המורים המקומיים נעזרים פעמים רבות במורים שהגיעו מיישובים ערביים בצפון, וגם הם תומכי רעיונות קיצוניים במיוחד. החיבור הזה של מורים בעלי נטייה אידיאולוגית קיצונית ומסוכנת, עם תלמידים צעירים מרקע כלכלי נמוך עלול להית מסוכן למדינה, כמו גם לרוב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

עם זאת, לרוב במקרים האלה מדובר בצעירים ששואבים השראה קיצונית מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות, ולא פועלים מעבר לכך. צריך להדגיש כי רוב רובה של הפזורה הבדואית אינה שותפה למגמות האלה. רוב הבדואים פועלים כיום כדי להשתלב כלכלית וחברתית במדינת ישראל, ואינם רואים בחיוב את הפעילות של תומכי דאעש למיניהם או אוהדי תנועות קיצוניות אחרות. הצרה היא שהאירוע נוסח הלילה מחזק את קולם של הקיצוניים, ומחליש את אלה שרוצים להיות חלק ממדינת ישראל.