רק במחצית מהמוסדות האקדמיים בישראל הועברו לאחראים לטיפול בהטרדות מיניות הכשרות בהתאם לדרישות החוק - כך עולה מניתוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ופורסם היום (שני) במסגרת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. הניתוח התבסס על דיווחי המוסדות על טיפול בהטרדות מיניות לשנת הלימודים תשע"ו, שנחשפו לפני שבועיים בוואלה! NEWS.
הניתוח גילה כי מבין 231 תלונות שהתבררו אצל הנציבות להטרדות מיניות במוסדות השונים, כ-45% טופלו תוך פחות מחודש, 18.6% תוך חודש עד חודשיים, 15.2% בטווח זמן שבין חודשיים לעשרה חודשים ולגבי 21.6% לא צוין משך הטיפול. עוד עלה כי 79% מהתלונות נגעו למקרי הטרדה כלפי נשים ואילו כ-11% כלפי גברים. בכעשירית מהתלונות לא דווח מינו של המתלונן.
מהניתוח עלה עוד כי רק תשע תלונות על הטרדות מיניות במוסדות אקדמיים מתוך 231 שהתבררו אצל הנציבות הועברו למשטרה. שלוש מהן הסתיימו בעסקת טיעון. 68 מהתלונות הסתיימו בצעדי נזיפה, אזהרה, רישום בתיק האישי או התנצלות. 49 מקרים הסתיימו בפיטורים, הרחקה או צמצום התפקיד.
עוד באותו נושא:
מין תמורת ציונים ופורנו בשיעור: דוחות התלונות באקדמיה נחשפים
עשרות בשנה: עלייה חדה בתלונות על הטרדות מיניות בטכניון
דוח: 87% מתיקי חשדות לעבירות מין נסגרו ללא הגשת כתב אישום
כמחצית מהתלונות עסקו בהטרדה מינית מילולית - בהתבטאות שבעל-פה או בשיחת טלפון, משלוח הודעות או תמונות. עשרה מקרים התרחשו במהלך שיעורים. כ-20% מהתלונות מתייחסות להטרדה מינית פיזית. 14 תלונות נוספות עסקו במעשה מגונה; 8 תלונות הוגשו בשל יחסים לא הולמים בעלי אופי מיני; חמש תלונות הוגשו בשל פרסום חומר בעל אופי מיני; שלוש בגין אונס. בנוגע ל-17 תלונות לא היה ידוע אופי ההטרדה.
כ-70% מהמתלוננים הם סטודנטיות וסטודנטים, 11.3% חברי סגל מנהלי ו-5% חברי סגל אקדמי. רוב מכריע של התלונות, 86%, הופנו נגד גברים, 8.7% נגד נשים והשאר לא ידוע. ככלל, התלונות נגד הציבורים השונים במוסדות נחלקות בצורה כמעט שווה בין הסטודנטים, חברי סגל מנהלי וחברי סגל אקדמי.
ניתוח מעמיק מגלה הבדלים בין מגישות התלונה. סטודנטיות הגישו תלונות בעיקר נגד סגל אקדמי וסטודנטים, ובמידה פחותה נגד סגל מנהלי ועובדי קבלן; נשות הסגל המנהלי הגישו תלונות בעיקר נגד עובדים אחרים בסגל המנהלי; נשות סגל אקדמי הגישו תלונות בעיקר נגד סטודנטים אך גם נגד סגל אקדמי אחר; עובדות קבלן הגישו תלונות בעיקר נגד סגל מנהלי ועובדי קבלן. מחברת הדוח ציינה כי "התופעה של סטודנטים שמטרידים מרצים קיימת אף היא, גם אם במספרים נמוכים".
"מדאיג שאין בחוק ענישה למוסדות שלא ממלאים את הוראת הדיווח"
הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דנה הבוקר בדיווחי המוסדות. "יש קפיצה של כמעט 100% בדיווחים מהשנה שעברה", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן. השנה רק 70 מיותר ממאה מוסדות אקדמיים הגישו את הדיווחים על התלונות לוועדה, כמחויב בחוק. "הדבר המדאיג שאין בחוק ענישה למוסדות שלא ממלאים את הוראת הדיווח. ראינו עלייה במספר התלונות וזה אומר שמתחילים לפתח מודעות והסטודנטיות מרגישות בטוחות יותר לדווח". היא הוסיפה כי "יש פער בין מי שאחראי על התלונות למה שמיושם על ידי ועדות המשמעת ואת זה אנו צריכים לבדוק".
רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אמר כי "המציאות בשטח היא מזעזעת. סטודנטית שמוטרדת מרגישה שהתרבות סביבה היא לא להתלונן, והסיכוי שהטיפול יהיה ראוי נמוך מאוד. כמות הפניות הקטנה מעידה על תת דיווח ולא מיעוט בהטרדות". חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו) הוסיפה כי "יש אחריות של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) לא רק לקבל את הדיווח מהמוסדות, אלא גם לקחת חלק פעיל מול המוסדות עצמם ולבצע מעין חקירה פנימית במוסדות בהם כמות התלונות גבוהה. ראשי המוסדות צריכים לתת גיבוי רציני יותר למתלוננות ולפעול בצורה משמעותית יותר נגד מרצים אשר התקבלו נגדם פניות מסטודנטיות".