חדר טיפול אחד לכל תושבות הדרום והמרכז, שעות המתנה רבות לרופא לבד ואי עמידה בנהלי משרד הבריאות אלו רק חלק קטן מהתלונות שעולות מנשים נפגעות תקיפה מינית שאזרו אומץ לגשת ל"חדרי טיפול אקוטיים", חדרי טיפול, אבחון ואיסוף ממצאים לאחר אונס או תקיפה מינית הממוקמים בבתי חולים.
על פי נתוני משרד הבריאות בשנת 2015, רק 676 נשים וגברים הגיעו לטיפול באותם מרכזים אקוטיים שבבתי החולים. מדובר בירידה קלה לעומת 2014, אז טופלו במרכזים הללו 697 נפגעי תקיפה מינית. נתונים אלו לא עולים בקנה אחד עם העלייה הכללית באירועי תקיפה מינית המדווחים על בסיס כמעט שבועי, אבל כן מסבירים את המצב בשטח.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
ארבע הלוויות, אפס נציגי ממשלה: "כנראה שאנחנו לא מספיק אטרקטיביים"
הכול נשאר במשפחה: טראמפ צפוי למנות את חתנו ליועץ בכיר בבית הלבן
גורו הדיאטות מודאגת מההשמנה בישראל: "זה לא סוד שמצבנו לא טוב"
ניתן לשער כי מיעוט המקרים המטופלים נעוץ, בין היתר, בעובדה כי בכל הארץ פועלים רק חמישה חדרים אקוטיים לרווחת התושבות והתושבים. חלקם נאלצים לנסוע במצב רגשי וגופני קשה מאוד, לפעמים גם שעות ארוכות, לבתי החולים בשעות לילה מאוחרות, כדי להיבדק על ידי רופא פורנזי.
כך, בכל אזור הדרום פועל רק חדר אחד בלבד בבית חולים סורוקה שבבאר שבע, שעמד אף הוא בסכנת סגירה מידית לפני כשנה בשל קשיים תקציביים של בית החולים. סגירתו נמנעה ברגע האחרון, לאחר הבטחה של משרד הבריאות להעברת תקציב, שלא קרה בשלמותו עד היום.
העובדה כי כלל תושבי הדרום, הערבה והשפלה נאלצים לנסוע לבית חולים סורוקה לטיפול מהסוג הזה אולי מסבירה את הנתונים הנמוכים של 67 מקרי אונס מטופלים בלבד. באזור המרכז וגוש דן, פועל חדר 4, חדר אקוטי בבית חולים וולפסון שבחולון בלבד. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנה האחרונה התקבלו 277 נפגעי תקיפה מינית, מספר נמוך בהרבה מהנתונים ב-2014 אז טופלו 317 מקרי אונס בחדר 4.
לעומתם, באזור הצפון פועלים שני חדרים אקוטיים - חדר 10 בבית חולים בני ציון שבחיפה, ומרכז טנא שבמרכז הרפואי פדה פורייה שבסמוך לטבריה. בשני המרכזים הללו ביחד נרשמו 174 מקרי אונס ותקיפה מינית שטופלו במקום.
סקר שנערך מעלה יחס קר וברוטאלי מצד הצוות הרפואי
"יש ארבע בעיות עיקריות בחדרים האקוטיים", מספרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, "נגישות, הנגשה, רגולציה משרד הבריאות לא קבע סטנדרטיזציה לתפקיד החדרים והכשרה ללקיחת ממצאים פורנזיים". לדבריה, "בוולפסון יש קשר עם המכון הפתולוגי, ואז שם נעשית העבודה המקצועית ביותר. משרד הבריאות לא קבע סטנדרט לגבי אופי ההכשרות ותנאי ההכשרות. סיפרו לי שההכשרות היו על ידי גורם חיצוני ולא בתקציב משרד הבריאות. אם אין מימון ממשלתי אז אין סטנדרט".
הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) צפויה לקיים היום (שלישי) דיון בנושא במסגרת יום הבריאות שמתקיים בכנסת. בדיון יוצג נייר עמדה של הקליניקה לפמיניזם משפטי באוניברסיטת חיפה בשיתוף איגוד ומרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית (ע"ר) המתבסס על סקר אנונימי שהפיצו בין נפגעות תקיפה מינית על אודות היחס של הצוות הרפואי כלפיהן. הסקר המעלה כשלים מערכתיים כמו זמני המתנה ארוכים, יחס קר ואפילו ברוטאלי ואי עמידה בנהלי משרד הבריאות הקבועים בחוזר מנכ"ל משנת 2003.
את הדיון יזמו חברי הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) ויעל גרמן (יש עתיד). "העובדה כי אין חובה להכשיר את אנשי הצוות בחדרים האקוטיים בנושא תקיפה מינית היא בעייתית. מדובר בנושא רגיש במיוחד שיש לחייב עבורו הכשרת מטפלים באופן ספציפי", אמרה שרת הבריאות לשעבר ויו"ר השדולה לבריאות ציבורית ח"כ גרמן. לדבריה, "יש לבדוק את הירידה המסתמנת במספר הנפגעות המגיעות לחדרים האקוטיים ואת הסיבות לה, וכן להעלות את המודעות לקיומם של חדרים אלה - שכן מתוך 3,402 מתלוננות על אונס או ניסיון אונס למרכזי הסיוע, הגיעו לחדרים האקוטיים רק 676".
ח"כ תומא סלימאן הוסיפה כי "מקומם מאוד לדעת שפרויקט אדיר שנבנה בכדי לסייע לנפגעות תקיפה מינית מתמסמס בצורה הזו. אפילו בחדרי המיון הקיימים, הוראות השימוש בערכאות אינן ברורות והשאלון אינו אחיד, כך שאי הדיוק הזה פוגע ביכולת הוכחת התקיפה. במצב הזה אין פלא שאחוז הגשת כתבי האישום ואחוז ההרשעות כל כך נמוכים. המחדל הזה מחייב שינוי אמיתי ומבני בגישה לחדרים האקוטיים ולנהלי הגשת הטיפול הזה לנשים ולנערות הזקוקות לו".
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה לבריאות ציבורית ואחד מיוזמי הדיון בנושא, הגיב גם הוא לנתוני משרד הבריאות: "הנתונים הקשים על החדרים האקוטיים חייבים להדליק נורה אדומה במשרד הבריאות. מטפלת קבועה אחת על 40 נפגעות זו שערורייה. מדאיג שלא כל אנשי הצוות עוברים הכשרה מתאימה לטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית. נפגעת תקיפה מינית שמגיעה לבית החולים נמצאת בשלב רגיש של ההתמודדות עם הפגיעה, לא יתכן שהיא תטופל על ידי אדם שאינו כשיר לעסוק במקרים כה מורכבים".