פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "למה דווקא אבא שלי?": בתו של ג'ו אלון מחכה לעוד פרטים על הרצח

      בתו של נספח חיל האוויר בוושינגטון שנרצח ב-1973 טענה באולפן וואלה! NEWS כי מעולם לא נחשפה לפרטים מהחקירה: "החומרים היו חסויים ולא טרחו ליידע אותנו". לדבריה, "דברים שהיו סודיים לפני 40 שנה יכולים לראות היום אור. אני חושבת שיש אינטרס לפתוח את הסיפור ולגלות"

      "למה דווקא אבא שלי?": בתו של ג'ו אלון מחכה לעוד פרטים על הרצח
      עריכה: יוסי אלטר

      "אחרי ששמענו על ההחלטה לפתוח מחדש בחקירה, אני מרגישה בעיקר פרפרים בבטן וגוש בגרון", כך אמרה היום (שני) בריאיון לאולפן וואלה! NEWS, רחל אלון-מרגלית, בתו של נספח חיל האוויר בוושינגטון אלוף-משנה יוסף אלון, שנורה למוות לפני 44 שנה במרילנד. אלון-מרגלית התייחסה לפרסום החדש מהניו יורק טיימס, לפיו הבולשת הפדרלית בארצות הברית (FBI) פתחה מחדש את תיק הרצח עקב מכתב שמכיל מידע חדש. אותו מכתב הועבר על ידי הטרוריסט הבינלאומי שמכונה "קרלוס התן".

      "הסיפור הזה נראה לי סביר כמו כל תיאוריה אחרת", טענה אלון-מרגלית, "זה נראה לי יותר סביר מהדעה הרווחת שהשתרשה בארץ שמדובר במחבל של ארגון 'ספטמבר השחור'. איזו סיבה יש לי לחשוב שקרלוס הטרוריסט ממציא? למה בחרו דווקא באבא שלי? הרי אף ארגון פלסטיני מעולם לא קיבל אחריות על הרצח, והעובדות מראות שארגוני טרור לא פעלו בארצות הברית בשנים האלה. גם לא היו התרעות שאנחנו יודעים עליהן".

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      הקצינה שהסתערה על המחבל בירושלים: "לא הרגשתי שמשפט אזריה השפיע"
      סיגרים יקרים והקלטה בעייתית: מה אנו יודעים על חקירות נתניהו
      המהלך המפתיע של שר האוצר: מתכוון להקים סיעה של "כולנו" בהסתדרות

      ג'ו אלון. 1970 (אתר רשמי , ויקיפדיה)
      "מוטה גור אמר 'זה היה צריך להיות אני'". ג'ו אלון (צילום: ויקיפדיה)

      לפי המידע שהעביר "קרלוס התן", כמה אמריקנים שהתגוררו בפריז ביקרו בשנות ה-70 בחנות ספרים שהייתה בבעלות של פלסטיני. השלושה, יוצאי מלחמת וייטנאם, רצו לסייע למאבק הפלסטיני והוא קישר אותם לכמאל חיר ביק, פעיל סורי ב"ספטמבר השחור". השלושה פגשו בו בבית קפה בפריז אחרי 1970 ושאלו אותו כיצד יוכלו לסייע בסוגיה הפלסטינית. ביק אמר להם להתנקש באל"מ אלון.

      "מוטה גור, שהיה הנספח הצבאי, הגיע נסער לביתנו אחרי הרצח ופלט באוזניה של אמי בטעות 'זה היה צריך להיות אני'. זה תמוה", סיפרה אלון-מרגלית. "או שידע שיש התרעות להתנקשות או שהוא הצטער שזה לא היה הוא".

      "אני לא יודעת יותר ממה שפורסם בעיתונות"

      "הייתי בת חמש כשאבי נרצח וכל מה שאני יודעת הוא ממה ששמעתי מאימא וממה שקראתי בעיתונות", המשיכה. "חומרי החקירה חסרים ורשויות האכיפה בישראל לא עשו מאמץ ליידע אותנו, אנחנו לא היינו מעודכנות בפרטים. אני לא יודעת יותר ממה שפורסם בעיתונות".

      אלון-מרגלית מספרת כי המשפחה פנתה לבג"ץ כדי לקבל את תיקי החקירה בארצות הברית. "למה בארץ המידע עדיין חסוי?", תהתה, "למה אני לא יכולה לקבל מהמוסד, מהמשטרה ומצה"ל את חומרי הארכיון מחקירת הרצח? אומרים שלא הייתה חקירה בכלל. אבל הזמנים השתנו, דברים שהיו סודיים לפני 40 שנה יכולים לראות היום אור. אני חושבת שיש אינטרס לפתוח את הסיפור ולגלות. אולי אנשים שיש להם קצת לב".

      אשתו ובתו של ג'ו אלון שהגיעו לשדה התעופה עם גופתו, לצד משה דיין ודוד אלעזר, 02 יולי 1973 (AP)
      "לא יודעת מה אני זוכרת מהתמונות ומה מהמציאות". הלוייתו של אלון (צילום: אי-פי)

      אלון-מרגלית העלתה את האפשרות שיש קשר לתקופה שבה אירע הרצח, ימים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים. "אבא שלי היה נספח צבאי בוושינגטון בין השנים 1970-1973. הוא נרצח שלושה חודשים לפני מלחמת יום כיפור. היינו אמורים לחזור הביתה באוגוסט של אותה שנה", סיפרה. "אני מניחה שכדיפלומט בוושינגטון הוא היה בקשר טוב עם האמריקנים. אני לא אתפלא אם מלחמת יום כיפור תתגלה לא כהפתעה, אלא כתכנית פוליטית שנועדה להביא שלום למזרח התיכון או להפוך את ארצות הברית לספקית הנשק העיקרית באזור. אני לא יודעת אם יש מעורבות ישראלית ברצח והרי לא קיבלנו מידע מה-FBI".

      "לצערי אני לא זוכרת הרבה מאבי", הוסיפה, "אני זוכרת תחושה של שבת בבוקר כשאני קופצת על אבא שלי. הוא היה מושך את הפיג'מה שלי וקושר את הקצוות ועושה לי מין שק כזה. אני לא יודעת מה אני זוכרת מתמונות או מה מהמציאות. פספסתי בענק. השתדלנו לשמר את זכרו. אחותי הגדולה קראה לבן שלה אלון, אני השארתי את שם נעורי. אני יכולה לומר שבני אביתר, שלומד היום במכינה קדם צבאית ביפו, הפך את הסיפור האישי שלנו לפרויקט שלו, ופועל למצוא בעזרת ההמון מישהו שיכול לשפוך אור על המקרה שלנו".