בעוד מניין הימים עד לטקס ההשבעה של נשיא ארצות הברית החדש הולך ויורד, בירושלים ממתינים בציפייה למחווה ראשונה, שתפגין את השינוי ברוח הנושבת מהבית הלבן. בימין מיקדו את המאמצים במימוש הבטחת הקמפיין של דונלד טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים - אך במקביל ישנה סוגיה שהשלכותיה עשויות להשפיע אף יותר על מרבית הישראלים - ביטול הצורך באשרות כניסה לתיירים.
מדובר בחלום נושן, שאותו מנסה ישראל לקדם זה יותר מעשור. לדברי גורמים ישראליים ואמריקניים, תחת ממשלו של ברק אובמה, "חלה התקדמות ניכרת" בניסיון לצמצם את הפערים. "ממשל אובמה היה מאוד מחויב לתהליך ואפילו רצה לסיים עם זה לפני תום הכהונה שלו", אמר לוואלה! NEWS גורם מדיני, שהעריך כי המגעים יתחדשו מיד עם כניסתו של הממשל החדש.
לפי התכנית של ארצות הברית, אזרחים מעשרות מדינות המוגדרות "ידידותיות" מורשים להיכנס למדינה ולשהות בה עד שלושה חודשים ללא הצגת ויזה, אלא רק על ידי רישום אלקטרוני מוקדם. מבדיקת וואלה! NEWS עולה כי דווקא מחלוקות בצד הישראלי הן שמעכבות את השלמת המהלך. על מנת להצטרף לתוכנית הפטור מוויזות, יש לעמוד בשורה של קריטריונים נוקשים המעוגנים בחוק ההגירה האמריקני. אחת הדרישות, שיתוף מאגר טביעות האצבע של המשטרה, מייצרת קשיים משפטיים לנוכח ההגנה הנוקשה על הפרטיות בחקיקה הישראלית. לדברי גורמים מדיניים, דרישה זו מהווה מכשול אחרון לקראת צירופה של ישראל לתכנית.
עוד בוואלה! NEWS:
יועצו לשעבר של נתניהו: מעדיף את מעמדו הפוליטי על פני הציבור
מתיחות בקואליציה: החרדים נגד החוק לפתיחת חנויות בשבת
"אני תמיד שרלי": שנתיים לטבח במערכת העיתון הסאטירי בפריז
לפני כשנתיים, הנחה שר החוץ ג'ון קרי להקים קבוצת עבודה משותפת לקידום הצטרפות ישראל לתכנית. מאז, התקיימו דיונים ומגעים עם פקידי משרדי החוץ, המשפטים, ביטחון הפנים ומרשם האוכלוסין. לצד זאת, נקטה ישראל צעדים רבים שיסייעו לה לעמוד בתנאי הסף של התוכנית, בהם הורדת אחוזי הסירוב של מבקשי הוויזות, מעבר לדרכונים ביומטריים וחתימה על הסכמי שיתוף פעולה בלוחמה בטרור ובפשיעה.
לאורך השנים, אחת הבעיות המרכזיות הייתה השיעור הגבוה של מסורבי הוויזות הישראלים, לנוכח הכמות הגדולה של צעירים ישראלים העובדים בארצות הברית באופן בלתי חוקי. בשנתיים האחרונות, חלה ירידה דרמטית באחוזי הסירוב. אחרי יותר מ-8% בשנים 2013 ו-2014, פחת השיעור ל-3.85% בלבד ב-2015, קרוב לאחוז הסירוב המקסימלי בתוכנית שהוא 3%. גם הפלייתם לרעה של פלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית, שעוברים בידוק קפדני בכניסה לישראל, עמדה כמכשול, אך הושגה הסכמה וישראל התחייבה להקל את המגבלות הללו עם צירופה לתכנית.
ההסכם יעניק לארה"ב גישה למאגר טביעות האצבע הישראלי
הסוגיה האחרונה שטרם נפתרה, נוגעת לדרישה לחתימה על "פרוטוקול משותף ללוחמה בפשיעה חמורה". הפרוטוקול מחייב שיתוף של מאגר טביעות האצבע הפלילי של המשטרה בתמורה לגישה למאגרים דומים של הרשויות הפדרליות בארצות הברית. כך, ההסכם יאפשר לבקרי הגבול בשני המדינות לבצע בדיקות התאמה בין טביעות אצבע של הנכנסים, לבין טביעות במאגר הפלילי של כל מדינה.
ההסכם אמנם כולל הגבלות מסוימות על שיתוף המידע, אך הוא מאפשר גישה לשורה ארוכה של גופי אכיפה פדרליים. זאת בעוד חוק סדר הדין הפלילי בישראל, המסדיר את הניהול של מאגר טביעות האצבע, מאפשר שימוש רק למטרות כמו גילוי עבריינים והוכחת אשמה. כמו כן, הגישה למאגר מוגבלת למשטרה בלבד.
לנוכח הפערים, שרת המשפטים איילת שקד ביקשה באוגוסט האחרון מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רועי שיינדורף לקדם את המגעים בנושא. על כן, נעשתה בחודשים האחרונים עבודת מטה נרחבת בניסיון לגבש פתרון ולפתוח בדיאלוג עם ארצות הברית כדי למצוא ערובות מספקות לשמירת סודיות המידע.
באוקטובר האחרון עזב את תפקידו סגן השר לביטחון הפנים בארצות הברית, אלכסנדר מיורקאס, שנחשב למי שקידם את המגעים. לאחר מכן, הגיעו חילופי הממשל בוושינגטון, שהביאו להפסקה זמנית של הדיונים בנושא. לפי ההערכות, הדיאלוג יתחדש עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן. "אותם אנשי מקצוע יעבדו על זה גם בממשל הבא ובהנחה שאחוזי הסירוב ימשיכו להיות נמוכים, יש סיכוי להתקדם כבר במהלך השנה הקרובה", אמר פקיד אמריקני המעורב במגעים. "אבל יש החלטות שצריכות להתקבל בצד הישראלי שלא התקבלו עד כה", הבהיר.
עד כה 40 מדינות חתמו על ההסכם, אך לדברי גורמים משפטיים, הגישה של החקיקה הישראלית לנושא הפרטיות "נוקשה יותר", ועל מנת להצטרף לתכנית יידרשו שינויי חקיקה. "נדרשת כאן החלטה של הדרג המדיני. יש כאן שיקולים של שמירה על פרטיות האזרחים והמידע שקיים. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה אחראית וזהירה", אמר גורם במשרד המשפטים.
במרוצת השנים, הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון, אייפא"ק, הצליח לגייס תמיכה דו-מפלגתית לחקיקה שתחריג את ישראל מחלק מתנאי הסף לצירוף לתוכנית הפטור מוויזות. ואולם, מכיוון שישראל אינה המדינה היחידה שמועמדת להצטרף לתכנית, בירושלים מעריכים כי האמריקנים יתנגדו להחרגות מחשש שמדינות נוספות ידרשו הטבות דומות בהמשך. לטענת גורמים מדיניים, "תנאי הסף האמריקנים לא יתגמשו, הם רק עשויים להתקשח". עוד הדגישו כי על רקע החשש מכניסת גורמי טרור לארצות הברית, בחודשים האחרונים עמדה תכנית הפטור כולה בסכנת ביטול.