הרשעתו של אלאור אזריה בבית הדין הצבאי אתמול (רביעי) לא שפכה אור על פרטי פרשת הירי בחברון או סתרה את עמדותיהם של שר הביטחון לשעבר משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט אך יש בה לטלטל את המערכת הצבאית ובעיקר להשפיע על דרגי השטח של צבא היבשה. על האחרונים מוטלת האחריות לפעילות הביטחון השוטף, ובנוסף לכך, היא עלולה להשפיע על האופן שבו הנוער הישראלי עתיד לבחור את אופי השירות הצבאי שלו. דמויות המפתח שיידרשו למנוע את ההשפעה של השיח הציבורי על השיח המבצעי ועל תהליך הגיוס, הם מפקד זרוע היבשה קובי ברק, מפקד פיקוד המרכז אלוף רוני נומה וראש אגף כוח האדם הנכנס, תת-אלוף מוטי אלמוז.
בזרוע היבשה ובפיקוד המרכז יצטרכו לוודא כי המפקדים הזוטרים בשטח מבינים היטב את רוח התקופה, ומגלים ערנות לתופעות חברתיות שעלולות לפגוע במשימות ובשיח היומיומי ביחידות. מדובר בעידן שבו החיילים לא מנותקים כבעבר הם מושפעים מעמדות הוריהם שעומדים בקשר עם המפקדים ומחוברים מדי יום לרשתות החברתיות גם אם הם לא חוזרים לביתם.
עוד בנושא:
נתניהו: "יום קשה וכואב, אני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה"
הכרעת הדין שהפכה את "הילד של כולנו" לילד של אף אחד
יעלון על משפט אזריה: "ניצול ציני של פוליטיקאים אינטרסנטים"
אם בעבר היה הגדוד עוסק במשך ימים בשמועות על יציאה הבייתה בסוף השבוע, הרי שהיום צריכת המידע המהירה והשתתפות במחאות כבר לא מצריכה "לצאת שבת". כדי להשפיע על מחלקה שלמה, די בקבוצת ווטסאפ ובהודעה אחת. לפיכך, על המפקדים להיות ערים לשינויים בשיח או לאירועים חריגים, ולהגיב במהירות עם כלים פיקודיים.
באגף כוח האדם, יצטרכו לעסוק בשתי סוגיות עיקריות. הראשונה היא השיח שצפוי להתעורר בקרב החיילים הצעירים שהתגייסו לאחרונה לחילות השדה, בנושאים במו הביקורת על הצבא, נוהלי הפתיחה באש ומהותם והשאלות המורכבות שעולות מן האירוע. הסוגיה השנייה היא המוטיבציה לגיוס ואופיו, שטרם התברר אם הושפעו מהפרשה.
עוד מההתחלה, הגדירו יעלון ואיזנקוט גבולות גזרה ברורים שבהם היה צריך להתנהל בפרשה, ולא לחצות אותם. הקראת הכרעת הדין, שנמשכה שעתיים וארבעים דקות, תאמה גם את גרסתם של מפקד חטיבת כפיר ומפקד גדוד 92 מחודש מרץ 2016, לאחר התקרית. היא אמנם לא חידשה דבר, אך ההרשעה המטלטלת עוד תלווה את צה"ל ואת החברה הישראלית זמן רב.
(עדכון ראשון: 23:01)