פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכרעת הדין שהפכה את "הילד של כולנו" – לילד של אף אחד

      במשך שלוש שעות מנו השופטים טענה-טענה ונימקו את ההחלטה הנפיצה כך שלא תישאר אבן אחת לא הפוכה. בסיום הכרעת הדין, שבה נדחו כל טענות ההגנה, נותר אזריה לא רק קורבן לפוליטיקאים - אלא גם לצוות ההגנה שלו. פרשנות

      הכרעת הדין שהפכה את "הילד של כולנו" – לילד של אף אחד
      צילום: יותם רונן וניב אהרונוסון, עריכה: ניר חן

      כמעט שלוש שעות התנהל היום (רביעי) הוויכוח בין שני צדי החומה של קריית הממשלה בתל אביב. מהצד האחד, בתוך אולם הדיונים, הרשיע הרכב השופטים פה אחד את אלאור אזריה בעבירת הריגה. מהצד השני, הפגינו תומכיו נגד הרמטכ"ל, המשטרה ומערכת המשפט הצבאית. הטיעון המשפטי הוא זה שניצח בפנים – כשבחוץ הוא מעולם לא היה על הפרק. אולי דווקא בגלל זה, הקפידה ראשת ההרכב מאיה הלך לקרוא כמעט את כל חלקי הכרעת הדין ולהתייחס לכל טענה שעלתה במהלך המשפט. אפילו הכרעת הדין במשפט הולילנד, שכלל יותר מעשרה נאשמים ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט – הוקראה בתוך זמן קצר יותר.

      "פרשה זו עוררה התעניינות ציבורית רבה והובילה לדיון ציבורי רחב היקף, כמותו לא ידעה מערכת המשפט הצבאית בשנים האחרונות. לא לנו לפרש את הטעמים שהובילו לכך", פתחו השופטים את הכרעת הדין כדי שיהיה ברור, מעל לכל ספק, שרק טענות משפטיות ישמשו לצורך ההכרעה. אלא שאת הקראת ההכרעה המלאה ניתן לזקוף דווקא לנימוק שאינו משפטי - השופטים רצו לוודא שלא תישאר אבן שאינה הפוכה לאור ההכרעה שמנוגדת לחלוטין להלך הרוח הציבורי.

      הכרעת דין לחייל אלאור אזריה, קריה, תל אביב. ינואר 2017 (פול צלמים , אבשלום ששוני)
      אזריה בכניסה לבית הדין הצבאי היום (צילום: אבשלום ששוני)

      גם לאחר שקבעו השופטים כי לא השתכנעו מכנות עדותו של אזריה מעל לכל ספק סביר, וקבעו כי מתקיימים כל היסודות לעבירת ההריגה, דנו בהרחבה בטענות ההגנה. זאת, אף שהתייתר בהן הצורך. כאן נכנסו למשוואה כל אותן טענות ציבוריות על ההליך שזוהם עם התייחסות הרמטכ"ל גדי איזנקוט לאירוע, הדלפת התחקיר המבצעי, האכיפה הבררנית לכאורה ועוד.

      טענה-טענה מנו השופטים וקבעו אם היא הוכחה ברמה הנדרשת למשפט פלילי, מלמדים על העבודה הרצינית שנעשתה בתיק. בניגוד לתיקים אחרים, שבהם מתקבלות לפחות חלק מטענות ההגנה - גם אם לא ברמת שינוי התוצאה הסופית - כאן לא התקבלה אפילו אחת מהן. ולשופטים היה חשוב להגיד את זה בקול רם, גם במחיר של הקראה ארוכה באולם הקטן והחם. דחייתן של כל הטענות אמורה לבוא לידי ביטוי בעונש שמתבסס על הכרעת הדין. האופטימיים צפו עונש קל לאזריה אפילו במקרה של הרשעה, אך הכרעת הדין הקשה מערערת את ההערכה הזו.

      הפגנה למען החייל אלאור אזריה בעת הכרעת דינו, קריה, תל אביב. ינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      הטיעון המשפטי מעולם לא היה על הפרק. מפגינים מחוץ לבית הדין (צילום: ראובן קסטרו)

      ומי שהורשע לא פחות מאזריה עצמו היום, הוא צוות ההגנה שלו. פעם אחר פעם מציינים השופטים כיצד נטענו טענות שלא גובו בראיות, כיצד נמנעה ההגנה מהגשת ראיות מפתח או מחקירת עדים ואפילו כיצד הגישה חוות דעת כמעט זהות שהתחזו להיות אותנטיות. אם צוות ההגנה היה עומד למשפט, הוא היה מורשע על ידי השופטים בלא פחות מרשלנות, בנוסף לקו ההגנה שלא התקבל.

      אזריה מצטייר בהכרעת הדין כמעט כקורבן - קורבן של הפוליטיקאים שבמידה רבה "ניכסו" אותו לימין והכתיבו קו הגנה חסר סיכוי מלכתחילה, וגם קורבן של צוות ההגנה שלו, שהיה אמנם מסור - אולם פעל ברשלנות. הילד של כולנו הוא בעצם לא הילד של אף אחד. הסנגורים כבר הודיעו שיערערו, אולם פסק הדין הדקדקני והמפורט יקשה מאוד לקעקע את ההרשעה. כעת, השאלה שנותרה היא אם נמשיך לשמוע את הקול הלעומתי - שרק הזיק לאזריה אבל נתן מנדטים לפוליטיקאים מהימין - גם בשלב הטיעונים לעונש, או שנשמע קול פייסני יותר.

      הכרעת הדין המלאה