"אובדנות היא מחלה מדבקת": שני מקרי רצח ילדים והתאבדות בשבוע

רצח ארבע הבנות בידי אמן והתאבדותה בירושלים בתחילת השבוע, וכן החשד לרצח ילד והתאבדות אמו הבוקר (רביעי) בעכו, העלו תהיות רבות באשר לנסיבות המובילות אם לבצע את המעשה הבלתי נתפס, רצח ילדיה. האם מדובר בדיכאון לאחר לידה? בהתקף פסיכוטי? והאם עשוי להיות קשר בין שני המקרים, שאירעו בסמיכות כה קרובה?

"רצח ילדים הוא סוגיה מוכרת, אך מאוד קיצונית ונדירה. זה יכול לנבוע מדיכאון לאחר לידה וגם ללא קשר ללידה. פעמים רבות זה יכול לנבוע מהתקף פסיכוטי, בפעם ראשונה בחיים, אצל נשים שסובלות מדיכאון", מסבירה ד"ר ענבל ראובני, מנהלת המרפאה הפסיכיאטרית ואחראית המרפאה לבריאות הנפש לאישה בבית חולים הדסה עין כרם. "מחלת הדיכאון אינה אישיותית, זאת מחלה שיכולה להופיע במהלך החיים, בכל שלב".

עוד בוואלה! NEWS:
שש שנים חלפו - ומסקנות הוועדה למניעת רצח ילדים נותרו במגירה
"בכינו ביחד עם הבנות": ההורים סיפרו לילדיהם על האסון בירושלים
רצח ארבע הבנות בירושלים: "הסבא הלך בזירה ושאל כמה מתו"

נסיבות מותה של האם ובנה בעכו טרם התבררו, אבל קשה שלא לחשוב על קיום קשר לטרגדיה בירושלים. "אנחנו יודעים שיש במקרים אבדניים שמפורסמים בתקשורת מרכיב 'מדבק', ואנשים אבדניים מקיימים לעיתים פעולות דומות, אחד אחרי השני", אומרת ד"ר ראובני. "עם זאת, זה לא יכול להיות הטריגר היחיד. איני מכירה את פרטי המקרים, אך סביר להניח שהאם מעכו סבלה מהפרעה נפשית, והיה משהו במקרה הראשון שעורר אותה".

"אנחנו יודעים היום שאובדנות היא מחלה 'מדבקת'", מאשרת ד"ר ורד בר, אחראית מרפאת "חווה" לבריאות הנפש לאישה בבית החולים שיבא שבתל השומר. "בכל פעם שמתפרסם מקרה התאבדות בתקשורת אנו רואים מקרה נוסף של אובדנות אחריו. החשיפה גורמת לעלייה בביצוע, וקשה לומר שהמקרה היום לא קשור לקודם".

דיכאון לאחר לידה הפך נפוץ מאוד בקרב נשים בשנים האחרונות, אך לא בהכרח בשל עלייה בכמות המקרים, אלא בשל עלייה באבחונים. זאת, מאחר שנשים רבות עדיין מתביישות להודות בבעיה ולטפל בה, או לא מודעות לתסמינים, ואינן נכנסות לסטטיסטיקה. ועדיין, הנתונים מזעזעים: אחת מתוך שבע נשים בישראל חווה דיכאון לאחר לידה.

אחת מבנותיה של האם מירושלים הייתה תינוקת בת 11 חודשים בלבד, מה שהעלה את הסברה כי סבלה מדיכאון לידה חריף שהוביל אותה לרצח. האם הייתה מוכרת לשירותי בריאות הנפש בעיר, וטופלה בתחנת בריאות הנפש הציבורית בירושלים. "מבלי להיכנס לנסיבות המקרה, כי לא טיפלתי באישה או בילדיה ואיני מכירה את תיקה הרפואי, אני לא חושבת שזה סביר שהסיבה לרצח היא דיכאון אחרי לידה", אומרת ד"ר ראובני.

"דיכאון אחרי לידה מופיע כשלושה שבועות עד חודש לאחר הלידה ובדרך כלל חולף תוך כמה חודשים, ולא תוך שנה ללידה", היא מוסיפה. "80% מהנשים חוות תסמיני דיכאון בימים הראשונים שלאחר הלידה, מה שנקרא ה'בייבי בלוז', וזה בסדר. אנחנו מדברים על מקרים של ירידה במצב הרוח, קושי להתחבר לתינוק, מחשבות שליליות שמופיעות כחודש לאחר הלידה. זה מצב שבו יש לקבל טיפול פסיכולוגי וגם תרופתי אם צריך. לצערנו יש עדיין סטיגמות על נושא דיכאון האימהות, אנחנו מקווים שעם הזמן והרפורמה לבריאות הנפש יגיעו יותר נשים שזקוקות לקבלת טיפול".

עם זאת, על הספקטרום של המחלה, מבהירות ראובני ובר, פגיעה בילדים הינה קיצונית ביותר, ומתקיימת על רקע אירועים פסיכוטיים שקשורים לילדים או למשפחה. "נשים בדיכאון שלאחר לידה מתמודדות עם תחושות אשמה קשות הקשורות לגידול הילדים, תהיות כמו האם אני מצליחה לטפל בהם, האם אני מתפקדת כמו שצריך, תחושת ייאוש שאת לא עומדת בציפיות", אומרת ראובני. "אבל שוב, פגיעה בילדים ואפילו רצח, אלו מקרים מאוד נדירים. נשים שסובלות מדיכאון ומגיעות למצב של פגיעה, לרוב יפגעו בעצמן ולא בסביבה. נהפוך הוא, הן בדרך כלל רוצות מאוד לטפל בילדים שלהם, ובעיקר לא מצליחות", היא מוסיפה ומבהירה כי המרכז לבריאות הנפש בהדסה עין כרם לא טיפל בעבר במקרים של רצח ילדים בידי אימותיהם.

גם ד"ר בר מציינת כי במרפאתה שבשיבא לא התקבלו מקרים של רצח ילדים אימותיהם והתאבדות. "מרבית הנשים, שרוצחות את הילדים שלהן, לפחות בספרות המקצועית, הן גם פסיכוטיות ולא רק דיכאוניות. פסיכוזה היא איבוד קשר עם המציאות, מחשבות שווא, ואישה פסיכוטית תחשוב לרוב שהתינוק שלה בסכנה גדולה". לדבריה, מטופלות רבות מביעות חרדה גדולה לשלום הילדים שלהן. "הן מוציאות דברים חדים מהבית, זורקות את כל הסכינים מהמטבח או מרכיבות סורגים כי הן פוחדות לפגוע בילדים שלהן".

מלבד התקף פסיכוטי קיימים גורמים נוספים שיכולים להוביל למעשים הדומים לשני המקרים האחרונים. "הסבירות שאדם נורמטיבי שחווה טראומה או דיכאון זמני יפגע בסביבה או בילדיו שואפת לאפס", מסבירה ד"ר בר. מלבד התקף פסיכוטי, הנסיבות למעשה כזה יכולות להיות על רקע שימוש בסמים, או מחלה גופנית אקוטית הפוגעת באופן קשה בשיפוט האדם, כמו נניח פגיעה קשה בתפקודי כבד שגורמת לאדם להיות מבולבל אבל זה מאד נדיר. צריכה להיות פגיעה קשה ביותר בשיפוט כדי שדבר כזה יקרה".

עדיין לא ברור האם במסגרת הטיפול הנפשי שעברה האם מירושלים עלתה אינדיקציה לכך שהייתה מסוכנת לעצמה או לסביבה, אך במשרד הבריאות כבר הודיעו כי הם בודקים כשלים בטיפול במקרה. "יש לי אמפתיה גדולה למטפלים שלה, כי לא תמיד אפשר לנבא דבר כזה. לא תמיד זה צפוי. גם אדם מאוד מקצועי שמנהל מחלקה סגורה, עם אוכלוסיות קשות שבהן מאושפזים בכפייה בגלל מסוכנות כלפי עצמם או הסביבה, לא יכול באמת לנבא מקרה מזעזע כזה", אומרת ד"ר בר.

"גם אם מטופל אומר שהוא הולך להתאבד, המטפל לא תמיד יכול למנוע את זה. לפי החוק, ניתן לאשפז בכפייה אדם בקיום שלושה תנאים בו זמנית: אם הוא חולה נפש מאובחן, יש פגיעה בכושר השיפוט שלו, והוא מסוכן בגלל הפגיעה הזו. וגם אז חייבים להוכיח, אי אפשר לטעון לאובדנות על סמך 'תחושת בטן'". לדבריה, "אם האם מירושלים לא אמרה למטפלים שלה שהיא מתכוונת להתאבד או חלילה לפגוע בילדים שלה הם לא יכלו למנוע את זה. וגם אם היא אמרה, זה חייב להיות מעל לכל ספק שזה יקרה, כדי שיאשפזו בכפייה".

ד"ר בר מציינת שעל פי מחקרים, 20% מהנשים סובלות מדיכאון כללי או תסבולנה מדיכאון במהלך חייהן. כמו כן, נשים מנסות להתאבד יותר מגברים, אולם מצליחות פחות. "נשים דיכאוניות פי שניים מגברים. זאת עובדה. ההסבר לכך הוא בשינויים הורמונאליים שנשים חוות במהלך חייהן", מבהירה ד" ראובני. "לדיכאון יש שלבים-משלב קל ועד קשה. בדיכאון קשה יכולים להיות מאפיינים פסיכוטיים בהם יש קושי התנהגותי וקושי בשיפוט, והדבר הזה יכול לגרום להתנהגות מסוכנת. אבל חשוב מאד להסביר, רוב האנשים מסוכנים לעצמם וממש לא לילדים שלהם". ד"ר בר מוסיפה כי דיכאון הינו בר טיפול. "יש הרבה מאוד טיפולים טובים, יעילים ובטוחים שיכולים לעזור".

על פי נתוני המועצה לשלום הילד האחרונים, בשנת 2014 דווח לשירותי הרווחה על כ-50 אלף מקרים של חשד להתעללות, הזנחה וסיכון של ילדים, כמעט פי שלושה מהנתונים שהתקבלו במועצה במהלך 20 השנים האחרונות. כמו כן, 65 ילדים מתו בתוך המשפחה כתוצאה מרצח או הריגה בין השנים 2003-2014, יותר ממחצית מהם היו פעוטות מתחת לגיל ארבע.

כיום, פועלות שלוש מרפאות פעילות לטיפול פסיכיאטרי ייעודי בנשים – בבית חולים הדסה בירושלים, במרכז הרפואי שיבא תל השומר ובמרכז הרפואי איכילוב שבתל אביב, המתמחים בדיכאון בנשים, מדיכאון טרום וסתי ועד לדיכאונות על רקע הורמונלי.