במגרש המשחקים של ישראל וארה"ב: קרי לא רלוונטי וטראמפ הבריון

אם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ושר החוץ ג'ון קרי היו לומדים יחד בתיכון, קל לשער מי מהם היה הבריון ומי מהם היה חוטף את הכאפות. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה במקרה גם הוא תלמיד באותו בית ספר, די ברור באיזה צד של התגרה הוא היה בוחר. או לפחות זו הייתה התחושה, שעות ספורות בלבד לפני נאומו המסכם של קרי בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לאחר שטראמפ הרס לו את החגיגה בשלושה ציוצים שהזכירו לכולם שלא משנה מה הוא יגיד - הוא כבר לא ממש רלוונטי.

כל הנפשות הפועלות כבר עברו מזמן את גיל הנעורים, אך בימים האחרונים ההתנהלות בין ישראל וארצות הברית חרגה לחלוטין מהמגרש המדיני ועברה למגרש המשחקים. ממשל אובמה נקם בראש הממשלה הישראלי, שארגן מתקפות תגובה מתוזמרות של שרים וחברי כנסת, כולל שלל כינויים מעליבים, גייס לעזרה את החברים בקונגרס והפעיל מרחוק את הנשיא הנבחר, שמקפיד לעשות שרירים מפעם לפעם ולהבהיר שהוא מלך הכיתה החדש.

עוד בנושא:
טראמפ לאחר נאום קרי: "האו"ם לא פותר בעיות, הוא יוצר אותן"
בנט תוקף את קרי: "ציטט אותי וצדק - לא נקים מדינה פלסטינית"
נתניהו: "הטרור משתולל באזור - אבל קרי תוקף את ישראל"

כמובן שהמציאות היא הרבה יותר ממשחק ילדים, ונוגעת בסוגיות כבדות משקל, כמו היחסים שלנו עם בעלת בריתנו האסטרטגית הגדולה ביותר ועתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אלה הנושאים שקרי ניסה להעלות אמש (רביעי) בנאומו, או שיש שיגידו – הרצאתו. במשך למעלה משעה, פירט שר החוץ האמריקני היוצא את הקשיים המפריעים לדעתו למימוש מה שהגדיר כ"חזון השלום" שלו, פתרון שתי המדינות.

הנאום היה כתב אישום מהדהד נגד מפעל ההתנחלויות שקובע את סדר היום ונגד "הקואליציה הימנית ביותר בהיסטוריה של ישראל", המלווה בכתב הגנה על ממשל אובמה ומחויבותו לביטחון המדינה היהודית. כמו ציוץ הספוילר של טראמפ, שקרא לישראל "להישאר חזקה, כי ה-20 בינואר כבר מגיע", גם הנאום כוון לאוזניים ישראליות: "יש בחירה: מדינה אחת או שתי מדינות", אמר קרי, "אבל זו האמת הבסיסית: אם הבחירה היא מדינה אחת – ישראל יכולה להיות דמוקרטית או יהודית, היא לא יכולה להיות שתיהן".

קרי התייחס בהרחבה למדיניות ממשלת ישראל הנוכחית שמוכתבת לדבריו על ידי "גורמים קיצוניים", ביקר בחריפות את חוק ההסדרה, כינה את המגעים לפינוי המאחז עמונה כ"קשים" ששברו את גב הגמל והביא ציטוטים של בכירים ישראלים המטילים ספק במחויבותה של ישראל לפתרון שתי המדינות (כך, מבלי שהוזכר שמו, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט כיכב בהרצאה אפילו יותר מנתניהו עצמו).

רוב הישראלים כנראה לא שרדו עד סוף הנאום שבו הוצגו עקרונות הממשל לפתרון הסכסוך, אך גם הם אינם חדשניים במיוחד, ומבוססים על מתווים ויוזמות מדיניות שונות בנות יותר מעשור: חזרה לגבולות 67' עם חילופי שטחים, ירושלים כבירה משותפת, הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, פתרון הוגן לסוגיית הפליטים ודאגה לצרכיה הביטחוניים של ישראל.

מאז שהחל לעסוק בסכסוך היוקד בין ישראל והפלסטינים, זכה קרי להרבה גנאי וקלס בישראל. אחרי שכונה אובססיבי, משיחי והזוי, לא בטוח שהתואר "פתטי", שהוצמד לו השבוע על ידי השר גלעד ארדן, העליב אותו יותר מדי. להיפך, ייתכן שהוא אפילו רווה נחת לנוכח עוצמת התגובות בימין לנאומו, שקצת סתרה את מה שכולם הטיחו בו – שהוא כבר לא רלוונטי.

אבל בסופו של דבר, זה היה רק נאום - "פוף", כפי שהגדיר זאת אודי סגל בערוץ 2. בשנתיים האחרונות, מאז שקרסו תשעת חודשי המגעים שהוביל בין ישראל והפלסטינים, קרי נשא הרבה נאומים דומים שבהם התריע מפני הקיפאון המדיני. מפעם לפעם, העלה כאן את המזג – למשל כשהזהיר שישראל בדרך להפוך למדינת אפרטהייד ושהסטטוס קוו עשוי להצית אינתיפאדה. בפעמים אחרות, בקושי זכה לתהודה.

רק לפני כשלושה שבועות, השמיע קרי אזהרות חמורות לא פחות כשהופיע בפני פורום סבן, ומעט מאוד אנשים בירושלים התעוררו מתרדמתם. הפעם, בירושלים עשו לו בילד-אפ רציני, והמשיכו בהפגזה הארטילרית אחריו. אבל זה היה בסך הכול עוד נאום.

קרי והבית הלבן הצהירו פומבית כי לא יקדמו שום מהלך נוסף, אך בלשכת ראש הממשלה עדיין חוששים ממכה שנייה. באמצע החודש הבא, פחות משבוע לפני כניסתו של טראמפ לבית הלבן, יתכנסו נציגים של 70 אומות בפריז וימשיכו לדוש בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בסיום הוועידה עשויה להתקבל החלטה או הצהרה, ולפי ההערכה, הצרפתים עשויים לנסות לעגן אותה בהחלטת מועצת ביטחון נוספת.

שלושה ימים לאחר מכן, בתזמון רגיש, יתקיים הדיון החודשי של מועצת הביטחון על המצב במזרח התיכון, ובישראל חוששים משיתוף פעולה בין צרפת לשבדיה, שצפויה לקבל את נשיאות המועצה בתחילת ינואר, שיוביל לעוד הצעת החלטה אנטי-ישראלית שתעלה על השולחן. ההרעשה הארטילרית של נתניהו נועדה לייצר לחץ של הממשל הנכנס והקונגרס על ממשל אובמה, כדי שילך צעד אחד רחוק יותר מההבטחה שלא לקדם מהלכים – ויתחייב להטיל וטו.

נתניהו צודק. לא נאומים בוושינגטון, או החלטות מועצת הביטחון, או ועידות בפריז, הם שיביאו את השלום. אבל את הנוסחה הבסיסית שקרי הציג בנאומו, שישראל חייבת להפסיק לבנות בהתנחלויות כדי להפסיק לצעוד לעבר מדינה אחת, הוא טרם הפריך. "חברים לא לוקחים אחד את השני למועצת הביטחון", הוא תקף בתחילת השבוע, ואמש קרי השיב לו: "חברים צריכים לספר זה לזה את האמת הקשה, וחברויות מצריכות כבוד הדדי". נשארו להם עוד קצת יותר משלושה שבועות להתווכח על זה, ובינתיים, נתניהו בונה על הבחור החדש בשכונה שיעשה סדר חדש במגרש המשחקים.