השקט המדומה בגדה המערבית וברצועת עזה עלול להיעלם בקרוב

ההצבעה שאמורה הייתה להתקיים במועצת הביטחון של האו"ם ביום חמישי הכניסה את המערכת המדינית והתקשורת לפאניקה של כמה שעות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אפילו ביטל את הפגישות שתוכננו ליום זה בניסיון לבטל את רוע הגזירה - גינוי של מועצת הביטחון לבנייה בהתנחלויות. הפוליטיקאים, מקבלי ההחלטות ואמצעי התקשורת, פעלו ביתר שאת כאילו לא ידעו עד לאותו רגע שרוב אומות העולם מתנגדות לבנייה הישראלית ביהודה ושומרון ורואות בה פעולה לא חוקית. התחושה הייתה כאילו הגויים שוב עומדים עלינו לכלותינו, ודווקא נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שדחה את ההצבעה, היה זה שהצילנו מידם.

את ההתנהלות המצרית סביב ההצעה למועצת הביטחון אפשר לתאר כמוזרה למדי. לא ברור מה גרם למצרים למהר ולהעמיד את הצעת ההחלטה להצבעה ביום רביעי בערב, וגם לא ברור לגמרי מה גרם להם להתחרט למחרת ולדחות אותה. לרגע אחד היה נדמה שא-סיסי שוב חובר ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בכך שקידם את ההצעה נגד ישראל – אך הוא חזר בו. אפשר לדמיין מה עבר בראשו של אבו מאזן לנוכח פניית הפרסה המצרית ועד כמה עמוקה בוודאי תחושת הבגידה שהוא חש. א-סיסי, מבחינת אבו מאזן, לא רק תקע סכין בגבו לנוכח תמיכתו הגלויה ביריבו מוחמד דחלאן, אלא גם סובב אותה במהלך שביצע מול מועצת הביטחון.

בישראל, לרגע אחד כמעט נהרסה האידיליה שנוצרה בחודש וחצי האחרונים בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית. עם בחירתו לבית הלבן, נדמה היה אין עוד מי שיעמוד בפני כוונת מדינת ישראל להמשיך בבנייה בהתנחלויות, וכי החלום להקים מדינה פלסטינית בגדה יכול להיעלם.

עוד בנושא:
מצרים: א-סיסי ביקש לדחות את הדיון באו"ם לבקשת טראמפ
גורם ישראלי בכיר: קרי אמר לפלסטינים שלא יוטל וטו במועצת הביטחון
לבקשת מצרים: הדיון באו"ם בנוגע להתנחלויות נדחה

נתניהו עצמו לא הסתיר את שביעות רצונו מההתפתחויות בוושינגטון ושוחח עם מקורביו על ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בפני מדינת ישראל. ייתכן שהוא ושר החינוך נפתלי בנט צודקים, ואולי תם עידן חזון שתי המדינות. אולי אנו בפתחה של תקופה חדשה במציאות המזרח תיכונית, שבה תוכל ישראל לספח חלקים ניכרים משטחי הגדה, השגרירות האמריקנית תעבור לירושלים והפלסטינים יצטרכו להסתפק באוטונומיה בערים הגדולות.

בעוד המצב הביטחוני בגדה רגוע יחסית, נראה שנשיא ארצות הברית הנבחר גם תומך בהתנחלויות וגם מתעב את הפלסטינים. לאור העובדה שהעולם לא יעשה דבר ללא אישור וושינגטון, ייתכן שישראל תוכל להמשיך בשלטונה הנוכחי על הפלסטינים ביהודה ושומרון.

הבעיה העיקרית במשוואה הזו היא שגורם משמעותי ביותר בה לא נלקח בחשבון – הפלסטינים עצמם. ההנחה שישראל תוכל להמשיך ולבסס את ההתנחלויות בגדה ולהפוך את רעיון שתי המדינות לפנטזיה רחוקה מתבססת, מן הסתם, על המחשבה שהפלסטינים ישמרו על שקט דווקא לנוכח הייאוש. ואולם, בשטח, דעת הקהל הפלסטינית והסקרים מצביעים על כיוון קודר בהרבה. במקום שאבדן התקווה יוביל לשקט, הוא דווקא עלול להוביל להתפרצות אלימה בהרבה מזו שהתחילה באוקטובר 2015. תשתית חמאס שנחשפה בידי שב"כ ותכננה שורת פיגועי התאבדות בחיפה ובירושלים היא רק עוד הוכחה לכך, כמו פיגועי הירי שהוצאו לפועל בשבועיים האחרונים בבנימין.

סקר שנערך בגדה לפני עשרה ימים בידי מכון הסקרים של חליל שקאקי מדגיש את המגמות המדאיגות הללו מדגיש את המגמות המדאיגות הללו ואת השינויים בדעת הקהל הפלסטינית. 65% מהנשאלים אמרו כי פתרון שתי המדינות אינו רלוונטי יותר לנוכח הבנייה בהתנחלויות. לשם השוואה, לפני שלושה חודשים אמרו זאת "רק" 56%. רוב הפלסטינים בעצם גם הם אינם מאמינים בפתרון שגם הימין אינו רוצה, אך נתון נוסף מצביע כי חוסר האמונה לא יגרום להם לשבת בחיבוק ידיים.

כשנשאלו מה הדרך הטובה ביותר לממש את השאיפות הפלסטיניות, רק 24% טענו כי התנגדות לא אלימה היא הפתרון. 33% אמרו כי משא ומתן הוא הדרך הטובה ביותר, ו-37% הביעו תמיכה בהתנגדות חמושה. התמיכה במאבק המזוין עלתה באחוזים בודדים בהשוואה לסקר שנערך לפני שלושה חודשים.

אחת הסיבות המרכזיות שכנראה עוצרות את הפלסטינים מלצאת למאבק מזוין היא הפעילות האינטנסיבית של כוחות הביטחון הישראלים בגדה נגד פעילי טרור. בעוד מנגנוני הביטחון של הרשות פועלים לצד כוחות הביטחון הישראלים, ההנהגה הפלסטינית מאמינה בשימור ערוץ המשא ומתן. עם זאת, גם בנוגע להנהגתם, תשובותיהם של הפלסטינים בסקר אינן מעודדות במיוחד עבור ישראל. 65% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים שאבו מאזן יתפטר, זאת לעומת 61% לפני שלושה חודשים. התמיכה ביו"ר הרשות נחלשת, וביום שבו יסיים את תפקידו ניתן רק לנחש מה יקרה. בהתחשב בתיעוב ההולך וגדל כלפי ישראל ברחוב הפלסטיני, בהיעדר מנהיג המתנגד לאלימות ולנוכח חוסר התקווה להקמת מדינה פלסטינית, אפשר לשער שההתנחלויות ימשיכו להתקיים – אך השקט לא.

באחד מימי השבוע, בערך בשעה 15:30, אפשר היה לראות שלושה רכבי פיק-אפ של חמאס שהגיעו לעמדת תצפית בגבול הרצועה. בשפה צבאית היינו קוראים לזה "סיור מפקדים", שבו בעצם חבורת קצינים הגיעו לסייר בין המוצבים על הגבול עם ישראל לבדיקה אם הם ערוכים לאפשרות של הסלמה. לאורך הגבול יש שורת עמדות של חמאס שבהן יושבים חיילים ומתצפתים לעבר ישראל בכל עת, ובין לבין ניצבות גם עמדות של הג'יהאד האסלאמי. בישראל יודעים גם להצביע על עמדות תצפית מוסוות הנמצאות בשטחים פתוחים או בנויים, הנמצאות בעומק הרצועה ומצוידות באמצעים משוכללים יותר. באופק, ניתן לראות מהגבול תורן גבוה שעליו מעלים בכל בוקר אנשי חמאס אמצעי תצפית מתקדמים, העוקבים אחר הנעשה בצד הישראלי.

למעשה, ישראל משלימה עם המציאות הזו מאז מבצע "צוק איתן" – נוכחות צבאית מסיבית של חמאס בגדר הגבול, שבכל רגע נתון עלולה להוביל למתקפת פתע. חמאס כבר אינו מזכיר בדפוסי הפעולה שלו ארגון טרור קלאסי, אלא צבא גרילה של ממש. החל מהמדים והנעליים של חייליו, נשקם האישי, אמצעי הקשר ואמצעי ראיית הלילה, ועד טילים נגד טנקים, רקטות מדויקות וכוחות מיוחדים – חמאס מצויד במיטב אמצעי הלחימה. בגבול בין רצועת עזה וישראל ניתן לראות את הקלות היחסית שבה אפשר לחפור מנהרות בחסות אזורי מגורים.

בסבב הלחימה האחרון "הסתפק" חמאס במבצעים בקנה מידה קטן יחסית. עם זאת, ניתן לשער שבמלחמה הבאה, ובעיקר אולי בתחילתה, נראה ניסיון של חמאס להפתיע את ישראל במבצע או פיגוע גדול בהרבה יותר מאלה שהכרנו. זהו בעצם התרחיש שאליו נערכים כוחות צה"ל בגזרת עזה.

מעטים בארגון יהיו שותפים להחלטה בנושא או ידעו עליה עד הרגע האחרון של ההסתערות לעבר ישראל. לא יהיה צורך בהכרח לשנע כוח גדול לעבר הגבול, וגם כך מאמן חמאס מאות מאנשיו במתקנים הקרובים אליו. מתקפה כזו עלולה לצאת לפועל בשעה וביום הכי פחות נוחים לישראל, והפעם עלול חמאס לנסות לשלוח עשרות או מאות חמושים לעבר יישוב ישראלי מכמה כיוונים בו זמנית. זה יכול לקרות דרך היבשה, תחת היבשה ובים, וחמאס יכול לעשות שימוש בכלים שלא היינו רגילים לראותו משתמש בהם עד כה - אופנועים, רחפנים ואפילו כלי רכב בעלי מראה ישראלי.

לעת עתה חמאס מרוסן, רגוע ואף עוצר פעילי סלפיה ג'יהאדיה מעזה, המנסים לשגר רקטות לעבר ישראל. אך אפשר לשער שהשקט הזה יסתיים ביום מן הימים. במקרה שכזה, ישראל כבר תפגוש אויב קשה וחזק יותר מזה שפגשה בקיץ 2014.