נושאים חמים

העליון: הורים לא יוכלו להשתמש בזרעו של בנם המת להפריה מלאכותית

הרכב מורחב קיבל את ערעורה של אלמנה, שבעלה החייל נהרג בתאונת דרכים ב-2004, ופסק כי הזכות להשתמש בזרעו שמורה לה. בכך הפך פסיקה של המחוזי, שהתירה להורים להביא לעולם ילד מזרעו של בנם המנוח

סיפור בדקה- אישה איבדה 12עוברים קפואים (מערכת וואלה!)
העליון הפך את החלטת המחוזי שצידדה בהורים. הפרית מבחנה (צילום אילוסטרציה)

בית המשפט העליון נתן היום (חמישי) פסק דין מהותי בתיק שנידון בהרכב מורחב, וקבע כי הזכות להשתמש בזרעו של אדם מת שמורה לאלמנתו בלבד, אם זה רצונה המפורש. זאת, במסגרת ערעור שהגישה אלמנתו של אדם שנהרג בשנת 2004 בתאונת דרכים, נגד פסיקת בית המשפט המחוזי לפיה הוריו של בעלה המת יוכלו להשתמש בזרעו לצורך הפריה.

ש.מ. נהרג בתאונת דרכים בעת שירותו במילואים לפני 14 שנה, והוא בן 28. כשלושה חודשים טרם מותו נשא לאישה את מי שהייתה בת זוגו במשך שנים ארוכות, לאחר שהשניים אף גרו יחד במשך שנתיים וניהלו משק בית משותף. זמן קצר לאחר מותו של ש.מ. הודיע הצבא לאלמנתו כי אם תרצה בכך ניתן לשאוב זרע מגופו ולשמרו בהקפאה לצורך הפריה בעתיד. הוריו של ש.מ. עודדו את האלמנה לעשות זאת ובבית החולים שיבא בתל השומר נשאבה מגופו כמות זרע של 19 מבחנות, שהועברו לאחסנה במקום.

עוד בוואלה! NEWS:
חבר כנסת מאחורי סורג ובריח: באסל גטאס נעצר לאחר חקירתו
בג"ץ קיבל את בקשת המדינה: פינוי עמונה יידחה ב-45 יום
כלום לא יעזור לה: כל האצבעות מופנות למרקל אחרי כל פיגוע

בית החולים שיבא תל השומר, מאי 2015 (ראובן קסטרו)
ההורים תבעו בעלות על מחצית המבחנות ובהם זרעו של בנם המת. בית החולים שיבא (צילום: ראובן קסטרו)

הוריו של ש.מ. ביקשו להביא לעולם ילד מזרעו, אולם האלמנה התלבטה בעניין זה. בשנים שלאחר מותו נפגשו ההורים עם האלמנה בכמה הזדמנויות כדי לדון בנושא ואף פנו בהמשך להליכי גישור, במטרה להגיע לפתרון מוסכם. אך ניסיונות אלה לא צלחו וכעבור זמן החלה האלמנה במערכת יחסים חדשה ואף הביאה לעולם שני ילדים מבעלה החדש.

בשנת 2013, לאחר שלטענתם הבינו כי האלמנה החליטה שלא להרות מזרעו של בנם המת, הגישו הוריו של ש.מ. תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בדרישה להכיר בהם כבעלים של מחצית המבחנות המאוחסנות בבית החולים תל השומר. עוד דרשו ההורים כי בית המשפט יוציא צו עשה, המתיר לכל גורם רפואי העוסק בהפריה להשתמש בזרעו של בנם על מנת להפרות אישה המוכרת להם, שהביעה רצון להרות מזרעו, ואף לאפשר את השימוש במבחנות כתרומת זרע אנונימית. בתביעתם ציינו ההורים כי רצונם הוא שלבנם יהיה המשך כלשהו.

עמדת ההורים התקבלה בשתי ערכאות נמוכות

בחוות דעת שנתן בתיק התנגד היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, בטענה כי להורים אין מעמד בנוגע לשימוש שייעשה בזרע שניטל מבנם המת. האלמנה התנגדה אף היא, בין היתר בנימוק שזה לא היה רצונו של המת, שהביע זאת בפניה עוד בחייו. בית המשפט קיבל את עמדת הוריו של ש.מ. והאלמנה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. אולם, גם זה העניק להורים את הזכות להשתמש בזרעו של בנם, חרף התנגדותה של האלמנה. זו, הגישה ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי אשר נידון בהרכב מורחב. פסיקת העליון שהתקבלה היום קובעת כי רצונה ורצון בעלה המת יכובד וכי ההורים לא יוכלו להשתמש בזרעו.

בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
הפך את החלטת המחוזי. בית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

במהלך השנים שחלפו מאז החלה הפרשה ובעקבות ההליכים שנידונו בערכאות השונות קבע היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין בשנת 2009 כי אין מניעה ליטול את זרעו של אדם לאחר מותו ולהשתמש בו לבקשת הוריו לשם הפרייתה של אישה שלא הכיר בחייו, אם יוכח שזה רצונו המשוער של המנוח. אולם, חוות דעת עדכנית שהגיש היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדלבליט, קובעת כי רק במקרים שבהם הייתה למת בת זוג בחייו, תוכל זו לבקש להשתמש בזרעו לאחר מותו לצורך הפרייתה שלה.

עורכת הדין דיינה הר-אבן שייצגה את האלמנה בערעור בירכה על פסיקת העליון. "אכן, ישנם מקרים שבהם נפטר מותיר אחריו הוראות מפורשות בצוואה, ובדרך כלל מדובר במקרים של חולים חשוכי מרפא שיודעים כי ניטל מהם כוח הגברא. במקרה כזה מצווה בית המשפט לפעול על-פי רצונו המפורש, הכתוב, הברור והחד-משמעי של המת", מסרה.

"אולם, הישענות על רצונו המשוער של נפטר, שלא הביע במפורש את דעתו אם יעשה שימוש בזרעו ואיזה שימוש יעשה בו זו היא כשלעצמה טעות, ודי אם נבחן את טובת הילד שעתיד להיוולד. ילד שנולד להורה שנהרג, ובשל העובדה שאותו הורה איננו, הוא ילד שנגזרה עליו מעת היוולדו 'יתמות מתוכננת'. בכל חייו ילווה אותו החסר באב ואם, שהם מקורותיו הגנטיים. עם כל הכאב והאמפתיה להורים השכולים, המחשבה שהורים יכולים ליצור לעצמם ילד מזרעו של בנם שנהרג הינו המקרה הקרוב ביותר לשיבוט, מדרון חלקלק שאת אחריתו מי יישורנו".