פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חלקה במחלוקת: טרקטורים החלו בעבודות בהר עמונה - ואולצו להפסיק

      המועצה האזורית בנימין החלה בעבודות בחלקה 38 אך שעות לאחר הפרסום בוואלה! NEWS החזירה את הכלים ההנדסיים שפעלו לחישוף הקרקע. תנועת "יש דין" לבג"ץ: "אין עילה לדחיית פינוי המאחז ב-45 יום"

      חלקה במחלוקת: טרקטורים החלו בעבודות בהר עמונה - ואולצו להפסיק
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: ניר חן.

      העבודות להכנת הקרקע על הר עמונה להעתקת בתי המאחז הבלתי חוקי החלו היום (רביעי) בחלקה 38 השנויה במחלוקת, על אף הצהרת המדינה כי יש לדחות את מועד פינויו בשל הרצון למצוא פתרונות חלופיים לתושבים ובשל ההתנגדות שהוגשה נגד ההכרזה על החלקה כקרקע נטושה.

      שעות ספורות אחר כך, בעקבות פרסום תחילת העבודות בוואלה! NEWS, הופסקו העבודות. בתוך כך, פנו עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה מהצוות המשפטי של תנועת "יש דין" לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי של אוגדת יהודה ושומרון בשם בעל הקרקע, תושב הכפר סילוואד ודרשו לעדכן בכך את בג"ץ.

      טרקטורים של קבלן פרטי הגיעו בשעות אחר הצהריים לחלקה, שלאחר שהושג בתחילת השבוע המתווה החלופי לפינוי תושבי המאחז בהסכמה הגישה תנועת "יש דין" התנגדות מטעם בעליה ל-90% משטחה. הפועלים שהגיעו למקום היו אמורים להתחיל בעבודות לחישוף הקרקע, ותיכננו להתחיל מחר במדידות החלקה ובהמשך אף לבצע עבודות עפר במקום.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אחרי חמש שנות מאסר: הנשיא לשעבר משה קצב השתחרר מהכלא
      ועדת הכנסת אישרה הסרת חסינותו של גטאס: "תקדים בעל השלכות"
      השביתה ברשויות תסתיים מחר; הלימודים יתקיימו כסדרם

      העבודות להכשרת חלקה 38 בסמוך למאחז עמונה, 21 בדצמבר 2016 (תצפית TPS , הלל מאיר)
      בעלי הקרקע הגישו התנגדות ל-90% מהשטח. העבודות בחלקה 38, הערב (צילום: הלל מאיר/TPS)

      "הערב מתגלה 'מתווה עמונה' בכל מערומיו, מדינת ישראל מודיעה לבג"ץ שהיא אינה יכולה להתחיל לבצע עבודות תשתית בחלקה 38 היות ומדובר בקרקע פלסטינית פרטית, ובמקביל 'יד נעלמה' מיישרת את הקרקע באותה חלקה ממש", נמסר מ"יש דין" בתגובה לתחילת העבודות אחר הצהריים. "עמונה הוקמה במרמה, קריצה והעלמת עין של רשויות אכיפת החוק, שממשיכות גם כעת לדבר על החוק בפני בית המשפט בזמן שהפרת החוק נמשכת". במועצה האזורית בנימין טענו כי מאחר והחלקה נמצאת בבעלותם בשמונת החודשים הקרובים "המועצה זכאית לפעול בשטח והיא מקיימת שם פעילות חקלאית".

      מוקדם יותר היום הגישו לבג"ץ בעלי הקרקעות הפלסטינים, שעל אדמותיהם הוקם המאחז, התנגדות לבקשת המדינה לדחות את פינויו ב-45 ימים, באמצעות "יש דין". בתגובת התנועה נכתב כי הבקשה, שהוגשה ארבעה ימים לפני המועד המקורי שנקבע בפסיקת בג"ץ לפינוי המאחז היא "שיאו של תהליך התפרקות משאריות מראית העין של שימור ערכים של שלטון החוק, שוויון, הגנה על הקניין והגינות".

      העבודות להכשרת חלקה 38 בסמוך למאחז עמונה, 21 בדצמבר 2016 (תצפית TPS , הלל מאיר)
      "אם המדינה ערוכה לפינוי, אין עילה לדחייה". עמונה, הערב (צילום: הלל מאיר/TPS)

      עוד נטען בבקשה כי אין סיבה לדחות את מועד הפינוי. "או שהמדינה אוחזת בפתרונות חלופיים וכפי שהודיעה פעמיים היא ערוכה לביצוע הפינוי, או שבנתה על דחייה ולא התכוננה לתרחיש שבמסגרתו תיאלץ לקיים את פסק הדין במועדו", כתבו. לדבריהם, אם אכן לא התכוננה המדינה לתרחיש האחרון הרי שמדובר בביזוי בית המשפט, ואילו אם היא אכן ערוכה לפנות את המאחז אין למעשה עילה לבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לבית המשפט העליון.

      תושבי המאחז שהצטרפו לבקשת המדינה לדחות את הפינוי טענו כי היענות לה תקל על סבלם של התושבים "הכרוך מטבעם של דברים בפינוי והריסת בתיהם". לדבריהם, "פרק הזמן המבוקש הינו קצוב ואינו ארוך, כך שאין בארכה המבוקשת משום גרימת נזק של ממש או פגיעה בכל אדם אחר".

      "כניעה לאנשי עמונה"

      אתמול הגישה המדינה את בקשת הדחייה, לאחר שבתחילת השבוע אישרו תושבי עמנה את המתווה החלופי שהוצע להם להתפנות בהסכמה. המדינה ביקשה לדחות את מועד הפינוי מ-25 בדצמבר, יום ראשון הבא, ל-8 בפברואר 2017. זאת, על מנת לאפשר זמן נוסף להיערכות לקראת הפינוי מרצון. בקשת הדחייה הוגשה לבקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אביגדור ליברמן, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן. בין הנימוקים להגשתה צוין כי המדינה משקיעה מאמצים לגיבוש פתרון שיאפשר את פינוי 40 המשפחות הגרות במאחז, ובהם כ-200 ילדים, בדרכי שלום וללא עימות, תוך צמצום הפגיעה בהן.

      בתגובת העותרים נכתב כי נימוק זה הוא "כניעה לאיומי אנשי עמונה" וכי מדובר בבקשה מקוממת, המציגה יחס מועדף שמקבלים המתנחלים במקום. "ניתן רק לדמיין כיצד הייתה מגיבה המדינה אם אזרח מן השורה, שאין לו הקשרים והגיבוי הפוליטי שיש לאנשי עמונה, היה מאיים על הרשויות בהתנגדות לביצוע צו שיפוטי", נכתב בתגובה. "למעשה לא צריך לדמיין. ישראל מצולקת מפינויים קשים של אזרחים אומללים שמסיבות כלכליות הוצאו לפועל צווי פינוי נגדם, בכפר שלם, בגבעת עמל, בכפר הבדואי אל-עראקיב שבנגב וכמובן במגזר הפלסטיני בגדה המערבית".

      עוד נטען כי בפעם הקודמת שהוגשה בקשה לדחיית מועד הפינוי פסק בג"ץ כי לא מדובר בעילה מוצדקת וכי התחייבותם של תושבי עמונה שלא להתנגד באלימות לא הותנתה בדחיית הפינוי. "אין שחר לטענה של המדינה שהדחייה נדרשת לשם הבטחת פינוי בדרכי שלום, וגם אם היה שחר – אין הדבר מהווה עילה לעיכוב", נכתב בתגובה.

      תושבי עמונה נערכים לפינוי המאחז, 17 בדצמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אמרי סדן)
      "התפרקות משאריות מראית עין של שלטון החוק". שלטי מחאה בעמונה (צילום: אמרי סדן)

      בתגובת העותרים מכונה המתווה החלופי "עסקה מושחתת", שנשענת על הכרזה על חלקה 38 כקרקע נטושה. זאת, לטענתם, בניגוד לעמדת הצבא והיועצים המשפטיים, לפיה הקרקע מצויה בניהול זמני של הממונה על הרכוש הממשלתי, המשמש כנאמן של בעלי החלקה עד לשובו. מסיבה זו, טוענים העותרים, חל איסור על הקצאת הקרקע אלא לבני משפחתו של הבעלים או בני קהילתו, וגם זאת לטווח זמן מוגבל. לטענתם, "במתווה עמונה אישר היועץ המשפטי לשנות את ייעודה של הקרקע ולהקצותה דווקא למי שכבר השיגו גבול וסירבו לפנות שטח, תוך הפרת עקרון השוויון".

      עוד מצוין בתגובה כי המתווה נשען גם על התחייבות לשנות את החוק הנהוג בגדה המערבית, במטרה לכפות פירוק שיתוף של החלקות שייקבע כי רק חלקים מהן נטושים. זאת, באמצעות צו צבאי מיוחד שלטענת העותרים "עוקף את הצורך בהליך שיפוטי כפי שנדרש בחוק ובניגוד לרצון הבעלים".

      עוד נכתב בתגובה כי המדינה מתכוונת לבצע "הפרה בוטה של
      הנאמנות, לגזול אדמה פרטית השייכת לפלסטינים, ולמוסרה למי שכבר הוכיחו שהם אינם בוחלים בפלישה לקרקעות של אחרים, מסרבים לצאת מהן ואף מאיימים בהצבת קשיים בפני ביצוע צווים שיפוטיים". לטענת העותרים, "קשה לחשוב על הפרה ברוטלית יותר של נאמנות. מדובר במעשה לא מוסרי ובלתי חוקי בעליל".

      (עדכון ראשון: 18:17)